אחרי תשעה חודשים רצופים בחלל, ארבעה אסטרונאוטים ינחתו מחר חזרה על פני כדור הארץ, לאחר ששבו ממשימה שהתארכה הרבה מעבר למצופה. הצוות, הכולל את האסטרונאוטים הוותיקים סוניטה ("סוני") ויליאמס ובארי ("בוטץ'") וילמור, שהה בתחנת החלל הבינלאומית (ISS) מאז יוני 2024.
שהותם הממושכת נבעה מתקלות טכניות שהתגלו בחללית "סטארליינר" של חברת בואינג, החללית המקורית שהביאה אותם אל תחנת החלל, ואמורה הייתה גם להשיבם לכדור הארץ. תוכניתם המקורית הייתה פשוטה: לשהות בתחנה כשבוע אחד בלבד. אלא שהתקלה שנחשפה ב"סטארליינר" אילצה אותם להאריך משמעותית את משימתם, עד הגעתו של צוות מחליף בחללית "דרגון" של ספייס איקס.
תהליך החזרה לכדור הארץ הוא מורכב במיוחד ומחייב דיוק מושלם. תחילה, החללית "דרגון" תתנתק מתחנת החלל, ותבצע סדרה של תמרונים ממוחשבים כדי לכוון עצמה לנחיתה במיקום מדויק באוקיינוס האטלנטי, סמוך לחופי פלורידה. כשהחללית תיכנס לאטמוספירה, החום יגיע לאלפי מעלות, אך מגן החום שלה תוכנן לעמוד בכך.
לאחר הכניסה לאטמוספירה, סדרה של מצנחים ענקיים ייפרסו באופן אוטומטי ויאטו את החללית עד לנחיתה רכה יחסית במי האוקיינוס. צוות חילוץ מיוחד ימתין בסמוך לאזור הנחיתה, עם כלי שיט וצוללנים, כדי לאסוף במהירות את האסטרונאוטים ולהחזירם בבטחה ליבשה.
תשעת החודשים הארוכים שחוו האסטרונאוטים בתחנת החלל היו מלאי אתגרים יומיומיים יוצאי דופן, שונים מאוד מחייהם הרגילים על כדור הארץ. החיים בתחנה מחייבים הסתגלות מהירה לתנאי חוסר כבידה קיצוניים. בין המשימות המרכזיות שהאסטרונאוטים ביצעו מדי יום: ניסויים מדעיים רבים ומורכבים, תחזוקה שוטפת של מערכות התחנה, שיחות וידאו מתמידות עם מרכז הבקרה בכדור הארץ, ואפילו תיקוני חירום של מערכות קריטיות.
כל פרט בשגרת החיים שלהם בתחנת החלל דרש תכנון מוקפד וייחודי: המזון בתחנה ארוז מראש ומיובש, כדי לחסוך מקום ומשקל. את הארוחות הם מחממים באמצעות מכשור מיוחד, ולצורך שתיית מים הם תלויים במערכת מחזור מתקדמת, המאפשרת למחזר נוזלים כולל זיעה ולחות מהאוויר. גם ההיגיינה האישית בתחנה מורכבת למדי: במקום מקלחות, האסטרונאוטים משתמשים במגבונים לחים לניקוי גופם, מצחצחים שיניים עם משחה מיוחדת שאותה הם חייבים לבלוע, והשימוש בשירותים דורש שאיבה בוואקום לצורך סילוק הפסולת.
גם השינה אינה דומה כלל לזו שעל כדור הארץ. ללא כבידה, אין מיטות נוחות אלא שקי שינה ייחודיים המחוברים לקירות התחנה, כשהם מרחפים למעשה בתוכם לאורך כל הלילה. בנוסף, האסטרונאוטים מתאמנים כשעתיים בכל יום על מכשירי כושר מיוחדים במטרה למנוע אובדן מסת שריר וצפיפות עצם – שני נזקים מוכרים שנגרמים כתוצאה מחוסר הכבידה.
היעדר כוח המשיכה בתחנת החלל יוצר אתגרים פיזיים קשים: האסטרונאוטים מתקשים בתנועה, באכילה ואפילו בשינה, וחלקם סובלים מבחילות, סחרחורות והקאות, במיוחד בתחילת השהות. קיימת גם סכנה של שינויים בלחץ התוך-גולגולתי, העלולים להשפיע על הראייה. הם נדרשים גם להגן על עצמם מפני חשיפה לקרינה קוסמית מוגברת באמצעות ביגוד מיוחד. אך האתגרים אינם רק פיזיים. מבחינה נפשית, האסטרונאוטים מתמודדים עם בידוד קיצוני, רחוקים ממשפחותיהם במשך חודשים ארוכים, בתוך מרחב סגור וצפוף, מוקפים באינספור מערכות טכנולוגיות שדורשות תחזוקה מתמדת.
תחנת החלל עצמה נמצאת במצב מתמיד של נפילה חופשית סביב כדור הארץ. היא נעה במהירות מדהימה של כ-28,000 קילומטרים בשעה, מהירות היוצרת כוח צנטריפוגלי המאזן את כוח הכבידה של כדור הארץ. במצב זה, התחנה והאסטרונאוטים נמצאים למעשה בנפילה תמידית לכיוון כדור הארץ, אך בגלל המהירות הגבוהה הם "מפספסים" את פני השטח וממשיכים להקיף את הכוכב.
זו הסיבה שהם חשים כאילו הם מרחפים ללא כוח משיכה כלל. כדי להתמודד עם אתגרי הריחוף, במיוחד כשמדובר בחפצים קטנים כמו כלי עבודה או מוצרי טיפוח, נעזרים האסטרונאוטים במגוון פתרונות יצירתיים כמו סקוצ'ים, מגנטים, רצועות וקליפסים, לצד תיבות אחסון מיוחדות ונהלים קפדניים במיוחד.
