פיטורי ראש השב"כ אמש (ראשון) היו עוד יום מטלטל שמצטרף לימים, שבועות וחודשים קשים שפוקדים את המדינה מאז השבעה באוקטובר בחסות ראש הממשלה וההחלטות המנותקות שמתקבלות. ראשים של בכירים נכרתים בזה אחר זה על הגיליוטינה, בעיצומה של מלחמה ובעוד 59 חטופים נמקים בשבי חמאס, ואף אחד מהם לא מפוטר מהסיבות הנכונות או בזמן הנכון.
בעוד במציאות אחרת לגמרי, ראש הממשלה, האחראי הראשי לטבח השבעה באוקטובר, דואג לנקות את עצמו מכל רבב ואחריות ולחזק את מעמדו לשלטון עד אין קץ. אין עוררין שכל מי שפוטר היה צריך ללכת הביתה אחרי השבעה באוקטובר, אבל גם ראש הממשלה והממשלה כולה צריכים ללכת לבחירות, כמו גם ועדת חקירה שחייבת לקום במקרים כאלה כחלק מהליך דמוקרטי.
אלא שפיטורי ראש השב"כ רונן בר מגיעים בטיימינג לא מקרי בזמן חקירת השב"כ על עובדי לשכת נתניהו בפרשת קאטרגייט, שזה זועק לכל עבר על ניגוד עניינים ומריח משיקולים לא מקצועיים. לא משנה עד כמה שופרות נתניהו יגרסו שפיטורי רונן בר עמדו על הפרק עוד לפני פרשת קאטרגייט, כפי שהלין אמש עמית סגל, כתב הבית של הליכוד.
אלא שהפעם זה עד כדי כך הריח מצחנה שאפילו עמית סגל לא יכול להציג ניתוק מוחלט והיה חייב להראות שהוא עיתונאי אובייקטיבי, ולכן הביע הסתייגות על העיתוי המחשיד ומיהר לבקר את ראש הממשלה: "בנימין נתניהו עשה טעות שהולך בבת אחת גם לפטר את רונן בר, גם את היועמ"שית וגם יוצא נגד ועדת חקירה ממלכתית".
לשמוע את העיתונאי עמית סגל מבקר את ראש הממשלה זה חריג לכל הדעות. טוב לדעת שאפילו גם הוא שומר על יושרה עיתונאית ומבין שהצירוף של הדברים מריח מאוד לא טוב עבור נתניהו. "רעידת אדמה" – כך כינו חברי האולפן מנליס וברק סרי את פיטורי ראש השב"כ. "נתניהו איבד שליטה באופן מוחלט ונמצא בהיסטריה, הוא ירד מהפסים ושם פס על הכל" – כך גרסו מנליס וברק סרי.
אלא שאז הצטרף עוד שופר של נתניהו לפאנל חדשות 12: לא מספיק לנו עמית סגל, נולד לו פזמונאי חדש – משה קלוגהפט, שבשם הגנת נתניהו ביזה את ראש השב"כ רונן בר בצורה הכי נמוכה שניתן: "רעידת אדמה הייתה בשבעה באוקטובר וראש השב"כ הולך 500 ימים מאוחר מדי".
מנליס התפרץ לדבריו: "ומה עם ראש הממשלה? גם היה צריך ללכת והוא לא הולך." קלוגהפט מיהר להתגונן: "יש דרך לעשות זאת והכנסת מחליטה בסוף מי הולך הביתה, קוראים לזה דמוקרטיה, וראש הממשלה יכול לפטר את ראש השב"כ ובוודאי שאחרי הטבח הזה הוא צריך ללכת. ויש תמיכה מלאה בסקרים".
דפנה ליאל התפרצה והזכירה לקלוגהפט שבדמוקרטיה יש גם ועדת חקירה ממלכתית שנתניהו לא רוצה, ובמילים אחרות – כשנוח לנתניהו הוא נאחז בדמוקרטיה וכשזה לא משרת אותו הוא מתעלם מחוקי הדמוקרטיה?
קלוגהפט למד מנתניהו לרכב על תפיסת הקורבן והחל להתבכיין שהוא באולפן יחיד בין רבים: "אני מצטער שאני מייצג פה דעה שהיא לא מה שאתם מציגים פה פי שלוש, ועדיין אתם צועקים יותר חזק וזה בסדר. פיטורי ראש השב"כ הם קונצנזוס בציבור שהוא צריך ללכת. והשיטה של (רונן בר) לצאת נגד נתניהו ואז דרך זה להלבין את העבירות החמורות שלך. מה שיישאר מרונן בר זה כשל מודיעיני וכשל מבצעי, אבל בניגוד לאחרים, עם היאחזות בכיסא שלו שהפכה את העזיבה שלו מעזיבה בקלאס לעזיבה של לתפוס את הכיסא עם הציפורניים".
מר קלוגהפט, אני לא יודעת אם הגמל לא רואה את דבשתו או שפשוט זו הדרך להסיט את העיקר ולהאשים אחרים באותם מעשים שמיוחסים לנתניהו עצמו, כי לכולנו ברור מי היחיד פה שנאחז בכיסא ומסרב לשחרר, והטיעון שלך מגוחך ומבזה בעיקר את עצמך.
