מעשנים? מחקרים הראו ששילוב של כולסטרול גבוה ועישון אחראי לשני שליש מהתקפי הלב אצל אנשים מתחת לגיל 60. מה גורם לשילוב הקטלני הזה, לאילו סימנים צריך לשים לב ואיך אפשר למנוע את זה? ריאיון עם קרדיולוג מומחה.
בחסות עמותת לכ"ם ובשיתוף החברה הישראלית לטרשת עורקים
נזק לשיניים ולעור הפנים, פגיעה בריאות ובמערכת הנשימה, העלאת הסיכון לסוגים שונים של סרטן ופגיעה קשה בבריאות הכללית: בשנת 2021 נזקי העישון כבר ידועים לכל. עם זאת, המודעות לשילוב הקטלני של עישון, יחד עם רמת כולסטרול גבוהה, עדיין נמוכה בקרב הציבור, חרף הפוטנציאל ההרסני של שילוב זה. מחקרים מהשנים האחרונות מצאו כי עישון של חצי חפיסת סיגריות ביום יכול להעלות עד פי 2 את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם או לחטוף התקף לב. מחקרים נוספים מצאו כי 30-40 אחוז ממקרי המוות אצל אנשים עם מחלות לב נגרמים כתוצאה מעישון. תוסיפו לזה כולסטרול גבוה, וקיבלתם פצצה בריאותית מתקתקת.
הקשר בין עישון לטרשת עורקים
"ראשית, חשוב לציין שעישון הוא כנראה גורם הסיכון הסביבתי הראשון לתמותה בעולם", אומר פרופ' יעקב הנקין, קרדיולוג ופנימאי בבית החולים סורוקה וחבר ועד בחברה הישראלית לטרשת עורקים. "עישון לא מזיק רק ללב, אלא גם לריאות ולהרבה איברים אחרים. מדובר על כל סוגי השימוש בטבק. זה נכון לגבי סיגריות, פייפים, סיגרים ואפילו נרגילות, כך שאם מישהו אומר 'אני מעשן רק פייפ' לא פותר את הבעיה. מה שקובע זו כמות העישון".
לפי פרופ' הנקין, למרות התפיסה הרווחת שניקוטין הוא הגורם המזיק, דווקא החומרים הנוספים בתוך הסיגריות הם גורמי הסכנה העיקריים. "ניקוטין אומנם ממכר, אך הוא לא זה שעושה את הנזק. דווקא החומרים המצויים בתוך עשן הסיגריות הם אלה שמסבים את הנזק הרב ביותר – מאות ואלפי חומרים כימיים שאחוז גבוה מהם גורם לנזק סרטני ובעיות במערכת הלב".
למעשה, חומרים כימיים אלה ממלאים תפקיד חשוב בהתהוותה של טרשת עורקים בקרב מעשנים. "מחקרים הראו ששילוב של כולסטרול גבוה ועישון אחראי לבערך שני שליש מהתקפי הלב אצל אנשים מתחת לגיל 60", מתריע פרופ' הנקין. "התקף לב נגרם על ידי הצטברות של כולסטרול בדפנות כלי הדם, והעישון מגביר את הסתימות בעורקים עצמם וגם מביא לקרישיות יתר בדם. החומרים בעשן הסיגריות גורמים ליצירת פלאק בעורקים, אבל בסופו של דבר גם גורמים ל'רעידת אדמה' בפלאק, הגורמת לו להתפקע וליצור קריש דם אשר סותם את העורק. זוהי המכה הסופית שלמעשה גורמת להתקף לב".
מהם הסימפטומים? "ברגע שנוצר פלאק וכבר נוצרת הפרעה לזרימת הדם, הסימפטום בשלב הקל הוא תעוקת חזה במאמץ. אם יש היצרות של 70 אחוז או יותר מהקוטר של העורק אז במנוחה זרימת הדם מספיקה, אבל ברגע שאותו אדם עושה מאמץ והלב צריך לעבוד יותר מהר ולספק יותר חמצן לשריר הלב נוצרת בעיה – ולכן אנשים מרגישים לחץ בחזה במאמץ שחולף במנוחה. אלה השלבים הקלים יותר. השלב המסוכן יותר זה התקף לב המתבטא בלחץ בחזה במנוחה, הזעה, בחילה, קוצר נשימה וכל התסמינים הקשורים להתקף לב".
השלב הראשון יהיה אבחון בהתאם לתלונות מצד החולה. "משם עושים מבחן מאמץ ורואים מה קורה ללב. אם רואים שהלב מתחיל לזייף, עוברים לשיטות מיפוי, ובמקרה הצורך שולחים את המטופל לצנתור כדי לפתוח את הסתימה".
הפתרון הברור: להפסיק לעשן
בשורה התחתונה עדיף בכל מקרה להימנע מעישון והפתרון הטוב ביותר עבור אנשים מעשנים הוא פשוט להפסיק לעשן. "ברגע שאדם מפסיק לעשן, תוך חצי שנה או שנה הסיכון להתקף לב יורד לחצי, ותוך חמש עד עשר שנים הוא כבר כמעט דומה למי שלא עישן אף פעם", מסביר פרופ' הנקין. "יש איזשהו נתון שנשמע קצת פופוליסטי אבל בכל דקה נפטר מישהו בעולם מעישון. עוד דבר שיכול לשכנע אנשים להפסיק לעשן זו העלות הכספית. אתה יכול לקנות מכונית חדשה תוך עשר שנים אם אתה מפסיק לעשן. זה תמיד עוזר לשכנע אנשים".
אך הדבר לא פשוט כפי שזה נדמה. הפסקת עישון היא אתגר בפני עצמו, בעיקר בגלל ההתמכרות והתלות הגדולה שהיא גורמת לאדם. "הבעיה בעישון זה בראש ובראשונה ההתמכרות", מאשר פרופ' הנקין. "ההתמכרות היא גם פיזיולוגית וגם נפשית. מבחינה פיזיולוגית הניקוטין נקשר לחלבונים מסוימים במוח וגורם להם להפריש חומר היוצר הרגשה טובה הנקרא דופמין. המעשן מרגיש טוב למשך סדר גודל של 20 דקות ואז ההשפעה חולפת והוא רוצה עוד סיגריה כדי לשמר את ההשפעה. ויש גם התמכרות נפשית – אנשים שפעולת העישון עושה להם טוב.
"כשמדברים על גמילה, כמובן שהדרך הטובה ביותר היא למנוע בעיקר מבני נוער להתחיל לעשן, מכיוון שרוב המעשנים מתחילים סביב גיל התיכון או בצבא. רובם מתחילים לעשן בגיל צעיר ומתמכרים, אז כמובן שהדרך הטובה ביותר היא מניעה. ישנה חשיבות גם למספר שנות העישון מכיוון שמדובר על נזק מצטבר. כשבנאדם כבר מכור צריך לעבוד איתו בכמה רמות: לתת לו תמיכה נפשית כמו בשיחות בקבוצות או סדנאות וכדומה, או להציע לו טיפול תרופתי".
מה כולל הטיפול התרופתי? "בגדול ישנם שני סוגים של תרופות להפסקת עישון. קבוצה אחת היא קבוצת תחליפי הניקוטין. התרופות האלה מספקות את הניקוטין בצורה אחרת ולא דרך הסיגריות – על ידי מדבקות, מסטיק ללעיסה וכדומה, כך שהמטופל מקבל את החומר הממכר מבלי לעשן סיגריות ולאט-לאט נגמל. בקבוצה השנייה והיותר יעילה נמצאות תרופות שנקשרות לחלבון שמפריש את הדופמין. התרופה מביאה להפרשה של דופמין ולכן גם גורמת להרגשה טובה, אבל גם תופסת את מקומו של הניקוטין ומונעת ממנו להיקשר לאותו החלבון. כך שהבנאדם לא צריך את הניקוטין יותר והוא מאבד את החשק לעשן".
לפי הנקין, שילוב בין שני סוגי התרופות יעיל מאוד בגמילה מניקוטין, זאת בתוספת שיחות מוטיבציה, עידוד ותמיכה. "אפשר לעשות את זה", הוא מדגיש. "התרופות נמצאות בסל הבריאות ולא יקרות. כל מי שמוכיח שהוא נמצא בתהליך של גמילה, בין אם זה בסדנה או דרך הטלפון, מקבל את התרופה על חשבון סל הבריאות למספר חודשים, בדרך כלל בין שלושה חודשים לחצי שנה. הנתונים מראים כי רוב האנשים מפסיקים לעשן באופן מידי, וכי מעל חצי מהאנשים ממשיכים לא לעשן מעל לשנה".
עד כאן הכול נשמע מבטיח, אך כידוע, תהליך הפסקת העישון אינו קל כמו שנדמה ולעיתים עלול להיות מלווה בקשיים. "בשבועות הראשונים יש קצת תופעות גמילה: אי שקט, קושי לישון בלילה ועצבנות יתר שבדרך כלל חולפים", מציין פרופ' הנקין ומוסיף שאחת הסיבות שאנשים ממשיכים לעשן היא כי הם חוששים לעלייה במשקל במידה ויפסיקו. "סיגריות גורמות לירידה במשקל וכשמפסיקים יש עלייה ממוצעת של 5-6 קילו, אבל גם על זה צריך להתגבר כדי לשמור על הבריאות", הוא מסכם.
