התרסקות כלכלת איראן מעוררת את תוכנית הגרעין, לפחות על הנייר

לא מעט גבות הורמו בישראל מהדיווח שהתפרסם בטלגרף הבריטי השבוע, לפיו איראן הגבירה את הכוננות של מערך ההגנה האווירית במתקני הגרעין שלה מחשש ממתקפה ישראלית־אמריקאית. על הנייר נראה כי העיתוי הביטחוני האזורי למתקפה שכזו אולטימטיבי: חמאס נחלש באופן דרמטי וחיזבאללה במצב חמור, כשבמקביל משטר אסד נפל ושרשראות האספקה האיראניות של אמל"ח ומזומנים נפגעו.

● ראיון | המגישה הפרו-ישראלית שפוטרה: "התביישתי במדינה שלי" 
● בזמן שנלחמנו בעזה: המבצע בצפון השומרון חשף עד כמה הטרור שם צמח 

"לפי ההיגיון, מבחינה צבאית, זה הזמן לפגוע באיראן", אומר בני סבטי, חוקר איראן במכון המחקר לביטחון לאומי (INSS). "אולם, נראה שבאיראן מפרשים לא נכון את כוונותיה של ישראל, שלא תתקוף לבדה. נשיא ארה"ב מפעיל עיצומים, תוך שהוא פתוח למשא ומתן עם טהרן".

 עלי חמינאי. המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, khamenei.ir

ואכן, המדיניות הסנקציות של דונלד טראמפ בעיצומה. לפני הדיווח בטלגרף, מזכירות האוצר האמריקאית הטילה עיצומים על יותר מ־30 סוחרים, מפעילי מכליות וחברות שילוח שמעורבות בצי הרפאים שמשרת את תעשיית הנפט האיראנית. הרשימה כוללת סנקציות נגד סוחרי נפט באיחוד האמירויות והונג קונג, מנהל חברת הנפט הלאומית של איראן ומנהלי מכליות נפט מסין.

הקשר הסיני והמצב הכלכלי העגום

הקשר הסיני לאיראן אינו מפתיע. מדובר בלקוחה העיקרית של הנפט האיראני, שהביאה את הכנסותיה של טהרן מיצוא נפט ל־54 ו־53 מיליארד דולר בשנים 2022 ו־2023 בהתאמה.

כעת, בצל הסנקציות החדשות שהטילה ארה"ב על טהרן, חברת המידע קפלר פרסמה כי קצב יצוא הנפט לסין, שצורכת יותר מ־90% מהנפט האיראני המיוצא, צפוי לזנק בפברואר ל־1.74 מיליון חביות ביום – 86% יותר מחודש ינואר והגבוה ביותר מאז אוקטובר.

בשנת 2017, השנה האחרונה בטרם טראמפ עזב את הסכם הגרעין, יצוא הנפט האיראני הסתכם בכ־2.5 מיליון חביות ביום. ב־2020, בעקבות העיצומים, היצוא צנח ל־350 אלף, אך לאחר כניסת ג'ו ביידן לחדר הסגלגל, כבר ב־2021 החלה מגמת עלייה עד לכ־1.9 מיליון חביות ביום בקיץ 2024.

יצוא הנפט הוא במידה רבה הדבר האחרון שמתפקד באופן סביר בכלכלה האיראנית, שבה יותר משליש מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני. רבים באוכלוסיית המדינה סובלים מהזנחה חמורה של תשתיות, בעת שבה משטר האייתוללות מספק יותר מ־10 אלף דולר למשפחות של אנשי חיזבאללה שנפגעו במלחמה, משרדי הממשלה, הבנקים ובתי ספר ב־22 מתוך 31 מחוזות באיראן נותרו סגורים ביום שני, כי אין חשמל להפעלתם. אין מדובר דווקא במחוזות מוזנחים באיראן, אלא גם בטהרן, אספהאן וכרמאן.

האזרחים באיראן גם מתמודדים עם שחיקת הריאל לכ־918 אלף לדולר, כשלפני כחודש השער עמד על 810 אלף ריאל. ואם לא די בכך, לפי הלשכה האיראנית לסטטיסטיקה, קצב האינפלציה השנתי במדינה עמד בינואר על 31.8% – תוך שהוא לא ירד מרף ה־30% מאז יולי 2020.

"איראן מנסה לשדר מסר"

בניגוד מוחלט למצב הכלכלה המקומית, תוכנית הגרעין האיראנית נמצאת כעת בשלב המתקדם ביותר אי־פעם. לפי דוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) שנחשף בסוכנות הידיעות AFP, נכון ל־8 בפברואר היו לאיראן 274.8 ק"ג מועשר ל־60% – עלייה של 92.5 ק"ג מנובמבר. ברמה התיאורטית, מספיק אורניום במשקל כולל של כ־167 ק"ג שמועשר ל־90% ליצירת ארבע פצצות גרעיניות.

"ייתכן כי הפרסום החדש נובע מאינטרס פנימי באיראן לשדר חוסן כלפי חוץ, לאחר הצהרות ישראליות בדבר חיסול ההגנה האווירית", מסכם סבטי. "לא מן הנמנע שבגלל המצב הכלכלי הקשה במדינה, במשטר רוצים לשדר כי אף שהמצב הפנימי נורא, האיום החיצוני גדול יותר – כפי שהיה במלחמת איראן־עיראק בשנות ה־80.

"אחרי שהאיראנים היו על הגדרות שלנו עד לפני כמה חודשים, האווירה כעת היא שהישראלים על הגדרות. הם מתכנסים סביב המצב הזה בתוך ביתם – ללא אוכל, ללא מים, ללא לחם וכל שנותר להם הוא לנפנף באיום".