חזרתם של "טפטופי הירי" מעידים: מי שהבטיח שקט – לא אמר את האמת
מטח הרקטות ששוגר לדרום השרון לימד שלארגון יש עדיין יכולת צבאית שטרם נפגעה ושהניצחון המוחלט רחוק מהישג יד • תחושתם של התושבים ששבו לבתיה ועדיין סופגים את הירי רק צפויה להתעצם כשתסתיים שנת הלימודים • גם כאשר יושלם המבצע ברפיח יידרש צה"ל להמשיך לפעול כדי למנוע את השתקמות הארגון
שבעה וחצי חודשים לתוך המלחמה, חמאס הוכיח היום (ראשון) שוב שהניצחון המוחלט רחוק מלהיות בהישג יד. מטח הרקטות ששוגר לדרום השרון
לימד שלארגון יש עדיין יכולת צבאית שטרם נפגעה, כולל אמל"ח שמוגדר על ידו אסטרטגי, דוגמת הרקטות ארוכות הטווח שברשותו.
המטח הזה תפס את ישראל בהפתעה, אחרי ארבעה חודשים שבהם לא נשמעו אזעקות במרכז הארץ. ההחלטה להותיר את סוללות כיפת ברזל בפריסה מקסימלית הצילה שוב חיים, כפי שאירע בעשרות מקרים שבהם שוגרו רקטות לעבר שדרות, אשקלון ויישובי העוטף.
סביר שחמאס ימשיך במאמצי השיגור האלה בתקופה הקרובה, גם במטרה להוכיח שהתשתית הפיקודית והמבצעית שלו מתפקדת, וגם כדי להיפטר ממלאים של רקטות בטרם הם יאותרו ויושמדו בידי צה"ל. אפשר שזה המצב בגזרת רפיח, שבה משקיע כעת צה"ל מאמץ משמעותי. הנחת העבודה היא שחטיבת רפיח בחמאס, שהפגיעה בה היתה עד כה מצומצמת, תנסה לאתגר את צה"ל בכל דרך – ממאמץ להסב אבידות לכוחות המתמרנים בשטח ועד ניסיונות לפגוע בעורף באמצעות שיגור רקטות. כזכור, לפני שבועות אחדים הצליח חמאס להרוג ארבעה חיילים בכרם שלום מפגיעת פגזי מרגמה ששוגרו ממזרח רפיח.
כתמיד, הרכיב החסר בהתמודדות עם האיום הזה של חמאס הוא המענה האזרחי־ממשלתי לעורף. צה"ל מספק כיפת הגנה משמעותית (אך לא הרמטית), אבל דומה שדאגתם העיקרית של התושבים, בעיקר בעוטף, היא משובם של "הטפטופים". כאשר פונו מבתיהם ב־7 באוקטובר הובטח להם שהמדיניות הזאת, שישראל הסכימה לה בשתיקה במשך שנים, לא תשוב עוד.
התושבים שחזרו רשאים לחוש מרומים. במקום לומר להם את האמת – שלחמאס נותרה עדיין יכולת, והשיגורים יימשכו באופן מצומצם גם בעתיד – הבטיחו להם שקט. מאחר שעל פינוי נוסף אין מה לדבר, הם נותרו כעת להתמודד לבדם עם הבעיה. דילמות כמו האם לשלוח את הילדים לבתי הספר ולגנים והאם לצאת לקניות או לגינת המשחקים מלוות אותם שוב, והתקוות לשינוי יסודי במצב נדמות רחוקות.
הבעיה צפויה להחמיר בסוף החודש הבא, כאשר תסתיים שנת הלימודים. אז גם יסתיים המימון לתושבי הקיבוצים בעוטף שטרם חזרו הביתה. למעט ארבעת הקיבוצים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר – נחל עוז, כפר עזה, בארי וניר עוז – אמורים יתר הקיבוצים והמושבים לשוב בחודש יולי, אולם ספק אם כולם יעשו זאת. רבים מחפשים פתרונות זמניים או קבועים להמשך השהייה מחוץ לאזור, והמדינה טרם התפנתה לסייע להם במגורים, בכלכלה ובתעסוקה.
הפעילות הצבאית בעזה חשובה להכרעת חמאס, אולם גם כאשר יושלם המבצע ברפיח יידרש צה"ל להמשיך ולפעול בתדירות ובעצימות משתנה כדי למנוע את השתקמות הארגון וכדי לפגוע בהנהגתו שמצליחה בינתיים להימלט מחיסול. אולם כדי להשיג את הניצחון המיוחל נדרש יותר מאשר כיבוש מלא של הרצועה: שובם של התושבים לבתיהם, שיקום העוטף והחזרת תחושת הביטחון הם נדבך מרכזי בניצחון הזה.
