ההצעה שהוגשה לחברות הסלולר היא לביצוע עסקת "Sale and Lease Back" – מכירת תחנות הממסר ושכירותן חזרה. עסקה כזו תאפשר לחברות הסלולר לרשום רווח חד-פעמי גדול ממכירת התחנות, אך בתמורה הן תצטרכנה לשלם דמי שכירות שנתיים לקרנות.
על פי ההערכות, בשלב זה מדובר ברכישה של כמחצית מתחנות הממסר של כל חברה, בשווי כולל של כ-700-750 מיליון שקל לכל חברה. צמצום התחנות יאפשר חיסכון של כ-50-60 מיליון שקל בהוצאות התפעול השנתיות של החברות. מנגד, קרן קיסטון שמנוהלת על ידי גיל דויטש ורוני בירם, מתחרה אף היא על הרכישה. קיסטון נדרשת לגייס הון באופן ספציפי לעסקה זו, בעוד שקרן נוי כבר גייסה הון מראש למטרה זו.
יו"ר ארגון עובדי סלקום, אורי אורן, מתנגד נחרצות למהלך ומאיים בסכסוך עבודה אם החברה תנסה למכור את תשתיות הליבה שלה לגורם חיצוני. לטענתו, מדובר בנכסים אסטרטגיים וקריטיים של החברה שאין למוכרם.
עסקה מסוג זה עשויה להגדיל את תזרים המזומנים של חברות הסלולר בטווח הקצר, אך תגרור עלויות שוטפות משמעותיות בשנים הבאות. כמו כן, קיים חשש להעברת היכולת התפעולית והשליטה בתחנות הממסר החיוניות לידיים חיצוניות.
