לפני כשנה, הייתי מובטל, מושפל ואבוד. בדיוק פוטרתי מאיכילוב ובחודשים מאז, בכל יציאה מהבית, הרגשתי כמו סרסיי ממשקי הכס בסצנת מצעד הבושה המפורסמת. אמירות על היותי ש.ג, מבטים רחמניים ושאלות חטטניות על מה אני עושה כעת. ידעתי אז דבר אחד בבטחון מוחלט, הכול חוץ מ-14. לשם אני לא מתקרב. האמנתי שזה ישרוף אותי בשוק העבודה ורק טיפש יעבור על אותה טעות פעמיים שכן כאמור הקריירה שלי באיכילוב נגמרה ביום שהצטרפתי לפאנל של הפטריוטים בפעם הראשונה אז לפני כשנתיים.
ניסיתי הכול רק לא להגיע לאולפנים במודיעין. קצת ב-12, הבלחה ב-i24 וביקור במשרדים של 13, מקומות כאילו בטוחים, העיקר להיות בסדר עם כולם. בלב הסתכלתי על ׳הפטריוטים׳ ואמרתי לעצמי: היה לי כיסא קבוע וויתרתי עליו בזמנו, האם זו לא הייתה טעות חיי?
כאמור אין מקרים אבל מפה לשם קרו סיטואציות ופתאום אזרתי אומץ, החלטתי ללכת אחרי הלב ולחזור לבמה הכי מדוברת בעיר. השבוע אציין ארבעה חודשים מאז שחזרתי ל׳פטריוטים׳ ולתוכנית הלילה החדשה והאהובה בהגשת יהודה שלזינגר, והחיים מאז, אני מוכרח להודות, הפוכים לגמרי מאלו של רק לפני שנה.
המבטים הפכו להערצה, השאלות הפכו לעידוד ותמיכה, כמות התגובות אחרי כל שידור היא בלתי נתפסת וכל יציאה לרחוב היא של אדם שחי פתאום מציאות אחרת אתן את זה בדוגמא הבאה: הילדים הקטנים שלי כבר כועסים שכל הזמן עוצרים את אבא ברחוב ולא מבינים איך כולם מכירים אותי. וזה במרכז שוסטר בתל אביב לא פחות מבנתיבות. השינוי כל כך זה חד ומכונן וכל מה שנותר לי לחשוב זה איך זה להיות ידידי יותם זימרי ליום אחד.
שלוש שנים הייתי חבר פאנל התוכנית ״חי בלילה״ בערוץ 12, במשך פעמיים עד שלוש בשבוע כל צופי ערוץ 12 הלכו לישון עם הפנים שלי. במה נהדרת והיה לי כיף לשבת שם אבל מבחינת אפקט, מוכרות והשפעה? אני אומר את האמת, זה לא שווה אפילו תוכנית אחת בפאנל של ינון מגל.
השבוע כפי שפורסם כאן לראשונה חברי גיא מרוז יצטרף באופן קבוע לפאנל. אחרי ההופעה הראשונה, הוא העיד בפניי שהטלפון שלו קרס והוא לא קיבל שנים רבות אפקט ותהודה כמו הופעה אחת בערוץ 14. ״אבי, זו מהדורת השבט וכל מי שממשיך להחרים לא מבין את גודל האירוע של הערוץ הזה״ אמר לי למחר. עם וותק של כמעט ארבעה חודשים בלבד מאז הקאמבק הפרטי שלי, אני רק אמרתי לגיא דבר אחד, ״חכה, זה עוד כלום לעומת מה שמצפה לך״. גיא מתחיל להבין שהוא הפך בתוכנית אחת מאחד מאנשי התקשורת הפחות אהובים ואפילו שנואים למדוברים. מהר הוא יגלה שלמרות הדעות שישמיע, עצם הלגיטימציה וההכרה, הוא הולך לקבל כל כך הרבה אהבה גם מאלו שחושבים לגמרי אחרת.
השיעור שאני קיבלתי בחיים זה לא להיות מונע מפחד: כמות החששות והפחדים שלי ממיתוג עם הערוץ התגלו כולם כעורבה פרח. להיפך, מעולם לא קיבלתי כל כך הרבה אהבה ותמיכה והזדמנויות ואיזה שינוי מטורף זה ביחס למה שעבר עליי רק לפני שנה.
ואגב, בתשובה לשאלה שכולם שואלים, כן, ינון באמת מקסים ואחלה גבר שבעולם וכן, אפילו זימרי בסדר. תזכרו, שום דבר לא אישי, זו נטו טלוויזיה טובה.
