ברכבת של צהריים מפרנקפורט בדרך למשחק בין רומניה להולנד ביורו 2024 באליאנץ ארנה אומר לי מרטין שהוא מקווה שרומניה תפסיד. "למה ככה? זכרונות ממרקו ואן באסטן?", אני שואל אותו. מסתבר שהוא קבלן מהעיר אוגסבורג בבוואריה, בונה בתים פרטים למגורים. וכל חשמלאי הבניין הראויים הם רומנים. ומאז תחילת כל היורו הזה הם בטירוף. הוא פשוט חייב אותם בחזרה בעבודה. אז בהמשך היום החזירו ההולנדים את היציבות לענף הבנייה בבאווריה, אבל היורו אולי איבד אולי את האוהדים הכי נלהבים שלו.
וזה הרושם הכי חזק שהותיר בי טורניר גרמניה 2024. טורניר שכונתי. כל נבחרת בטורניר הגיעה עם כמות עצומה של אוהדים כי יש למעשה רק שני סוגים של נבחרות. אם המדינה המשחקת היא מדינה מבוססת כלכלית, לרוב ממערב היבשת, אז אין שום בעיה ל-20-25 אלף אנשים לעלות על מכוניות ורכבת ולבוא לעודד את נבחרתם.
100 אלף אם הולנד בחצי הגמר. ואם המדינה המשחקת עדיין קצת מדשדשת כלכלית – אולי ממזרח היבשת או דרומה – אז סביר שמאות אלפים מתושביה מתגוררים ומתפרנסים בגרמניה ובוודאי לא חסרים לה אוהדים.
זה אולי בלט מכל בדורטמונד במשחק בין טורקיה לפורטוגל באווירה מהממת. כרבע מליון פורטוגלים חיים בגרמניה ומחציתם בנורדריין-ווסטפליה שם נמצאת דורטמונד. את מספרם של הטורקים בכלל קשה לאמוד, רובם כבר ילידי גרמניה וזו הגירה של דורות, אבל המספר הוא מליונים והם שלטו באצטדיון. אבל אם באירופה 2024 מדברים על מתיחות מוסלמית-נוצרית לפורטוגלים ולטורקים המון במשותף כמהגרים לגרמניה. וגם באהבה עיוורת לרונאלדו.
כשאתה רואה נערות טורקיות בחיג׳אב הולכות לאצטדיון, והמאפרות מציירות את דגל הסהר הטורקי על לחייהן מה אנחנו בעצם רואים כאן? איסלימזציה של אירופה או אירופיזציה של הטורקים? זה הדור השני והשלישי של הטורקים בגרמניה. אוכלוסייה שכבר הוציאה מתוכה לא רק כדורגלני נבחרת ואת הקפטן שלה, אלא גם את ממציאי החיסון לקורונה.
קרוב לשנתיים קודם לכן, סיירתי בצרפת במהלך גביע העולם, וצפיתי במשחק הטריקולור בליל. בצרפת החיג׳אב אסור בבתי הספר, בגרמניה כמו באנגליה הוא מותר. העיר הייתה מחולקת לחלוטין. הלבנים ראו את המשחק בבארים במרכז העיר ובטוב ליבם ביין שרו את המארסלייז ושירי הלל לאמבפה. אל הגטאות הצפון אפריקנים אומרים לך לא להיכנס. במקרה הרע תתקל באלימות ובעוינות וזה עוד לפני שדיברנו על עניין הישראליות. במקרה הטוב משחק של נבחרת צרפת פשוט לא כל כך מעניין שם.
שנות-אור מהחוויה הטורקית בגרמניה. הם אוהדים את טורקיה כמו שיהודים בחוץ לארץ באים לעודד את נבחרת ישראל. נשים בחיג׳אב היו אחוז מפתיע ומרשים בין המתנדבים שמסייעים לצופים, עיתונאים ושאר בעלי תפקידים. אנשים שמתנדבים הם חלק מהחברה. באירופה 2024 בוודאי שיש בעיות בחברה הגרמנית, יורו 2024 מספר לך שיש לך סיכוי.
אוקראינה כבר הייתה נושא בוער ערב הטורניר והנבחרת הוקפה באמוציות גדולות. צריך לציין דבר מעניין. העידוד האוקראיני באצטדיונים היה חלש יחסית. הסיבה? לגברים צעירים אסור לצאת מאוקראינה והאוהדים היו בעיקר משפחות.
כתבתי על משפחה כזו שהכרתי מראשית ימי המלחמה בבודפשט. הם ציינו בפני בגאווה קצת צובטת בליבם שהתינוק שהכרתי בבודפשט כבר בן 5 וחזר מהגן מפטפט בגרמנית. ההורים עדיין מתקשים עם השפה. הילדים הגדולים יותר מצליחים בבית הספר. אז הם רואים את החשמלאים הרומנים ואולי את הפורטוגלים בבתי הקפה ומבינים שהם כבר לא פליטים. הם בהסללה למעמד גרמנים ממוצא אוקראיני.
הסקוטים עזבו את שטוטגרט, הודחו בידי ההונגרים שבעצמם הודחו, כשהם לגמרי בתחושה שהם עוד בטורניר. הם אוהבים את הנבחרת שלהם אבל לא כמו הנבחרת שהם אוהבים באמת: "זאת שמשחקת נגד אנגליה", אומר לי אחד האוהדים. טורניר לא קל ל"נבחרת נגד אנגליה", איבדה יתרון בכל סיבוב, אבל דגלי ספרד הונפו ביום ראשון על פאבים ברחבי סקוטלנד והניצחון על אנגליה נחגג בוודאי באופן ראוי.
סקוטלנד איבדה את עצמאותה ב-1745 תוך מעשי אכזריות של האנגלים שלא נכתוב אותם בכדי שתוכלו לשון בלילה. אבל בסקוטלנד, כחלק מבריטניה, נערכו בחירות במהלך הטורניר בהם זכתה מפלגת שמאל שניקתה מתוכה את הקיצוניות והפכה מתונה מאוד. היא הודיעה שלא תתמוך במשאל עם בעצמאות לסקוטלנד, הביסה את מפלגת העצמאות הסקוטית בסקוטלנד עצמה.
אתה שואל את עצמך: כלומר, כל הצגת העצמאות האדירה הזו שראיתי על אדמת גרמניה – חמות חלילים ברחובות, חצאיות, הסבר לכל מי שרצה "שאנחנו לא אנגלים" – נשארה בתחום הכדורגל? מסתבר, בקלפי ולא בשיחות בתי הבירה, שהסקוטים לגמרי לא לחוצים על הפרדות מבריטניה כל עוד יש להם נבחרת לאומית, וקצת ויסקי.
איזה תפקיד נשגב ממלא כאן הכדורגל. מקווה שהספרדים יפנימו זאת וב-2032 נראה נבחרת ארץ הבאסקים וקטלוניה. יביא שלום לספרד וגם טורניר הרבה יותר תחרותי.
