בצה"ל מעבים את מערך ההגנה כדי להתמודד עם איומים צבאיים צפויים מצפון, מתוך הנחה שאם תיפתח מלחמה בצפון, חיזבאללה ינסה לפגוע במערך ההגנה האווירית במטרה לפתוח את השער לגלי תקיפות בעומק ישראל. עד כה יירטה מערכת ההגנה האווירית כ-150 כטב"מי נפץ במלחמה, בנוסף לאלפי יירוטים מתוך 19,000 השיגורים שנורו לעבר ישראל מכל הזירות.
חרבות ברזל, גבול הצפון, חיזבאללה, צה"ל
הדגמת היכולות של חיזבאללה, שהחריפה בשבועות האחרונים, היא עדיין אחוז קטן מהארסנל האווירי של צבא הטרור השיעי-איראני – שנגדו נערכים בצה"ל. חיזבאללה הצליח להפיל בצהריים (שני), בפעם השלישית בחודשים האחרונים, כטב"ם של חיל האוויר. לצד טילי הנ"מ המתקדמים שהשיג לאורך השנים, ההיערכות בצה"ל היא יותר למאגר החימושים המדויקים, מסוגים שונים, שצבר בעשור האחרון – בעיקר מאיראן – ושדרג את חלקם בחודשי החיכוך האחרונים על בסיס ניסויים ולמידה.
לפי נתוני מערך ההגנה האווירית, מספר השיגורים מלבנון מ-7 באוקטובר נמוך ממספרם של אלו שנורו מרצועת עזה: בסך הכול כ-19,000 שיגורים שונים לעבר ישראל, חלקם בזירה הצפונית והיתר מסוריה, מעיראק, מאיראן ומתימן, וכמובן מרצועת עזה. כ-150 מאלפי כטב"מי הנפץ ששוגרו לישראל מכל הזירות יורטו על ידי מערך ההגנה האווירית, ובעיקר באמצעות מערכת כיפת ברזל.
בניגוד להסלמות שלפני המלחמה הנוכחית, צה"ל לא מפרסם אחוזי יירוט ומספרי נפילות, כדי לא להקל על האויבים לדייק עוד יותר, אך בצבא כבר מבינים שפתיחת מערכה עם חיזבאללה תוביל לאתרי הרס ולפגיעה באתרים אסטרטגיים בסבירות גבוהה מאוד. חיזבאללה עוד לא השתמש בשמונת החודשים האחרונים במאות הטילים המדויקים שלו, שכל אחד מהם יכול לשאת עד טון חומר נפץ. הוא לא שיגר עדיין נחילים של עשרות כטב"מי נפץ במקביל, ומסתפק בשניים-שלושה בכל פעם, וגם עוד לא שיגר מטחים מרוכזים הכוללים מאות רקטות יחד לעבר אותה נקודה, תחת הנחה שירוו את כיפת ברזל וחלקן לפחות כן יפגעו.
בצה"ל מוטרדים בעיקר מהטילים המדויקים, ובהתאם לכך גדל מערך ההגנה האווירית בצורה דרמטית: גדוד סדיר חדש של כיפת ברזל הוקם על בסיס חיילים שהובאו ממערכים אחרים; חלה עלייה של כ-50% במחזורי הגיוס האחרונים למערך ונפרשו עוד מכ"מים בצפון – המשאב הכי מבוקש עקב מקרים רבים שבהם קשה לגלות את כטב"מי הנפץ ולהפעיל אזעקה, כמו בתקרית הקטלנית בחורפיש ובמקרים אחרים.
בנוסף, הועלו מהאוב גם תותחי הוולקאן העתיקים, לאחר שגדודי נ"מ אלו נסגרו לפני שנים. התותחים הללו נפרשו בגליל בעיקר כניסיון להתמודד עם כטב"מי הנפץ, שטסים בגובה נמוך ולאט ומטווחים ולטווחים קצרים של קילומטרים בודדים, באופן שקשה לגלותם – קל וחומר ליירטם. כטב"מים אלו משוגרים מתוך ואדיות נסתרים וטסים בכוונה בנתיבים שנבחרו בקפידה כדי לחמוק מהגילוי הצה"לי. כל תותח וולקאן שכזה רלוונטי יותר להגנה על אתר ספציפי, ולכן בצה"ל לא שמים את יהבם עליו.
"אנחנו מבינים שבעימות צבאי נרחב עם חיזבאללה הוא ינסה לפגוע באתרי ההגנה האווירית שלנו, כשער שיפתח לו את הדרך לתקיפות בישראל. לכן אנו נערכים בהתאם להגנה על ההגנה האווירית שלנו, באמצעים ובשיטות שונות. אולי יהיו פגיעות באתרי ההגנה, ואנו מכינים לכך את החיילים, אבל ניערך מהר כדי לתקן את מה שצריך, לפעול מעוד אתרים ולשמר רציפות תפקודית", אמרו בצבא.
עוד הוסיפו כי "אנו מנהלים כלכלת חימושים אחרי תקופה ארוכה של לחימה בכל הזירות. אין להוציא מכלל אפשרות שנחילי הכטב"מים יופנו בעימות נרחב לעבר מטרות ערכיות בעומק ישראל, ובשל הטווח הזה תהיה לנו יותר אפשרות לגלותם מאשר בשיגורים לחזית בצפון."
בצה"ל הדגישו כי הכוננות הגבוהה והרציפה של כוחות ההגנה האווירית מאז 7 באוקטובר הובילה לשתי תופעות מדאיגות: התרעות שווא רבות, בעיקר מול כטב"מי נפץ, שקשה לחזות את נתיב מעופם בניגוד לרקטה, והפסקת האימונים לכוחות בשל הצורך הקבוע בהם בסוללות ובחמ"לים: "העצימות שבה פעלנו מול רצועת עזה זה לא מה שנפגוש בצפון, ואין לנו מספיק טכנולוגיות כדי להתאמן במקביל לפעילות. גם לצבאות גדולים יותר כמו ארה"ב ואוקראינה אין פתרון מספק לאיום הכטב"מים והרחפנים המתאבדים, ואנו רואים שגם בסיסים שלהם נפגעים מאיום זה. אין לזה פתרון קסם", סיכמו בצה"ל.
לפי צה"ל, מערך ההגנה האווירית נמצא בכוננות מיידית 24/7, בפרישה מלאה בכלל קצות הארץ, ומהווה גורם מרכזי בהתמודדות עם האיומים האוויריים המורכבים והמגוונים – מכלי טיס טקטיים ועד לרקטות, לטילי קרקע-קרקע ולטילי שיוט מכלל הזירות. במהלך המלחמה פעלה המערכת ויירטה איומים שונים.
מתחילת המלחמה יורטו יותר מ-150 כלי טיס ששוגרו לעבר מדינת ישראל על ידי לוחמי ההגנה האווירית. הגדוד החדש "גדוד 139", שהוקם במערך במהלך החודש האחרון, יפעיל את מערכת "כיפת ברזל" ויסייע בהרחבת היערכות הסוללות ומעטפת ההגנה.
