חלקנו נחשף מפעם לפעם לסקר 'מדד האושר העולמי'. מאז ומתמיד, כאשר נחשפנו לכותרת זו, שמחו לדעת שעל אף הקשיים במדינה, אנו נמצאים במיקום גבוה במדד זה. בלי שאף אחד יודע להסביר כיצד. עם פרסום תוצאות המדד האחרון, אשר שוב מצא כי אזרחי ישראל נמצאים בין אזרחי המדינות המאושרים בעולם, נמצא כעת כי הציונים הגבוהים שלנו במדד, הם בלוף. מלחמה שמתארכת ומתמשכת, משרדי ממשלה על סף קריסה, מצב כלכלי שהולך ודוחק בכל בית בישראל, אך ההתעקשות בשיאה- הישראלים מאושרים.
כאמור, מידי שנה, בעת פרסום תוצאות מדד האושר העולמי, אנו מתפלאים כיצד ייתכן שישראל מדורגת במקום כל כך גבוה. גם השנה, מדדי הסקר הראו כי ישראל נמצאת במקום החמישי במדד האושר העולמי ואילו כאשר חתך הבדיקה נעשה בקרב צעירים, מתחת לגיל 30, התוצאה אף טובה עוד יותר- ישראל במקום השני. תוצאה מעט צינית נוכח המציאות בפועל: יוקר המחייה ההולך ומתעצם, מצב חירום תמידי, שהפך בשנה האחרונה למלחמה מתמשכת, האלימות שתופסת תאוצה, השירותים הממשלתיים שנמצאים בחוסר תפקוד ולא די בכך, גם מזג האוויר הקיצוני ובעקבותיו גם שלל נגיפים המגיחים לעולמנו. כמעט כל אדם שנפגוש, יסכים כי לא פשוט כאן ואף רבים, מוצאים עצמם בחו"ל עקב הקשיים המרובים.
ניתן לטעון כי קיים קושי במדד וכימות המושג 'אושר', שכן זהו מדד סובייקטיבי. מכאן, שישראלים אכן מאושרים, אך זאת לאור העובדה כי אושרם הותאם למציאות החיים בה הם מתנהלים. כלומר, אושר יחסי לאיבוד תקווה ליצירת עתיד אחר. בנקודת מבט אחרת, אפשר לטעון כי מדד האושר הישראלי הינו כישלון פוליטי.
מדד האושר העולמי, החל את דרכו מתוך החלטה בעצרת האו"ם שקראה למדינות החברות בה, למדוד את אושרם של אזרחיהן ועל בסיס הנתונים, תהיה להם היכולת להכוונת המדיניות הציבורית. המדינה הראשונה אשר הנהיגה זאת, הייתה בהוטן – מדינה קטנה בהרי ההימלאיה. זו השתמשה במדד זה על מנת למקם עצמה כמדינה מודרנית ולהסתיר את הקשיים שבה. יתרה מכך, עצם הפיכתו של המושג 'אושר' לדבר מדיד, הננו בעייתי. גישה אשר התקבעה בתקופה המודרנית, בה הפכה המחשבה הכלכלית- חברתית לדבר שבשגרה. מכאן, הדרך לפוליטיקה, כפי שנטען קודם לכן, קצרה: ברגע שאפשר לטפח אושר אישי על ידי קריטריונים מדעיים, ניתן לשלוט בספירה הפוליטית, כפי שאנו חווים יתר על המידה בצורה קיצונית, לאורך השנים האחרונות.
בחזרה למדד העולמי. מכוון שאין דרך באמת לראות את עולמם הפנימי של כל משתתפי הסקר או יתרה מכך- של כלל אזרחי העולם, המדד מסתמך על שלושה סקרים מטעם המכון גאולופ, הנערכים ברחבי העולם, בכדי לנסות ולכמת את האושר הסובייקטיבי. המשתתפים מתבקשים לדרג את איכות חייהם בסולם של 1 עד 10 תוך התייחסות למנעד הרגשות מצחוק והנאה עד לכעס ועצבות. כלומר, הדוח מסתמך על תחושת המשתתפים כלפי עצמם בלבד.
ישראל, שונה בתוצאותיה מהמדינות הנמצאות לצידה בראש האושר העולמי. ברוב המדדים, נמצאה ישראל במקום זהה לערך, למדינות הממוקמות גבוה, אך בנוגע לערכים כמו 'החופש לקבל בחירות בחיים' או 'מידת השחיטות במדינה', ישראל נמצאת במקום נמוך משמעותית. כלומר, על אף שהמדד מציין כי ברוב המקרים ישנם פערים בין תוצאות המדד למציאות המדינה בפועל, מבחינת ישראל, כאשר מפרקים ובוחנים כל קריטריון בנפרד, נמצא כי היא נוסקת למקום ה-22.