סמל עידו הרוש לוחם שריון בגדוד 77 שבעוצבת "סער מגולן" (7), בן 21 נפל ב7 באוקטובר בעת לחם באומץ לב במחבלי החמאס במוצב "יפתח" הסמוך לקיבוץ זיקים שבעוטף עזה שם שירת כמפקד חפ"ק המג"ד – חדר הפיקוד הקדמי של מפקד הגדוד.
בבוקר ה-7 באוקטובר שהה עידו בחדר המנוחה, אחרי משמרת לילה. ברגע שהחלו האזעקות וירי הטילים התעורר התקשר עידו להוריו וניסה להרגיע אותם תוך שהוא מבקש מחבריו להיכנס למיגונית. כעבור כמה דקות נשמעו קולות ירי ועידו הבין שמחבלים מנסים לחדור למוצב. עידו הבין שחברתו ליחידה שומרת לבדה בעמדת הש"ג, הוא לקח את נשקו האישי ורץ לכיוונה כשלגופו רק מכנסיים קצרים, ללא ציוד מגן, וכשלרגליו כפכפים. תוך כדי ריצה פקד על שני חיילי הנדסה להיכנס מייד למיגונית. בהגיעו לעמדת הש"ג חילק פקודות והציב בעמדות ירי שני חיילי גולני שהגיעו איתו לעמדה. עידו הצליח לחסל חמישה מחבלים בטרם הוא וחבריו נפגעו. לאחר מותו הגיע להוריו סרטוני וידאו שצילמה אחת החיילות במוצב בהם רואים כיצד עידו נלחם במחבלים ומחסל רבים מהם, בטרם נהרג.
מאז נפל עידו בקרב, הוריו שלהבת ויניב ואחיותיו רותם, עדיה והדסה עושים מאז כל שיכולתם להנציח את יקירם.
אביו של עידו רנ"ג יניב הרוש מפקד מחלקת תמונה ביחידת בקרה אווירית בדרום מקדיש את חייו להנצחת בנו הבכור בכל דרך. "שניה לפני שהורידו את עידו לבור אני הבטחתי לו לשמור על הבנות ועל המשפחה ולהנציח אותו עד סוף חיי. אני מסתובב בארץ ובהרצאה שלי אני מדבר על עידו ועל הבחירות שלו להגיע למכינה, לרכוש מקצוע לפני שהוא הולך להיות קצין וגם מדבר על המסע שלי ב-7 באוקטובר כמפקד בצבא ועל ה-7 באוקטובר כאב שכול, איך אני חוויתי את זה" מספר יניב.
לזכרו של עידו נבנה מצפה מיוחד על המצוק במצפה רמון, שם הוא גדל ונולד. "הוא מאוד היה גאה ואהב את מצפה רמון. פניתי לחבר טוב שהוא אדריכל אמרתי לו שאני רוצה לבנות נדנדה על המכתש כשמישהו יתנדנד עליו שירגיש שהוא מתנדנד לתוך הצוק. בעזרת אביגדור קהל הצלחתי להשיג זחלים של טנק והנחנו את המצפה. מעין צינור ענק שבתוכו יש נדנדה. על הצינור יש מילים שגולפו שקשורות לעידו".
בנוסף בני המשפחה נטעו לזכרו חורשת עצים ביער רמות שבבאר שבע. מפעל "אורדן", המייצר רכיבים לטנק ה"מרכבה" ולרכב ה"נמר", הנציח את עידו בציור קיר ייחודי על גבי קיר הכניסה למפעל. הציור, מעשה ידיו של האמן נועם שמש, נושא את דיוקן פניו של עידו לצד המשפט "האדם שבטנק ינצח" – הסיסמה שטבע אלוף ישראל טל, מיוזמי הקמת המפעל.
מיזם נוסף להנצחת עידו הרוש הוא בקבוקי יין מיוחדים הנושאים את שמו ודיקיונו. "עידו מאוד אהב יין והוא גם הבין ביין. פנינו ליקב שמנציח לוחמים באמצעות יין. ערכנו טעימות של יינות ובחרנו יין שמתאים ומנציח את עידו. היינות האלו נמכרים באינטרנט".
עידו גם מונצח בספר שבו כתובים יש 40 סיפורי גבורה של אזרחים, לוחמים, נשים, חברי קיבוצים שנפלו ונרצחו ב-7 באוקטובר. במקביל פועלים בני משפחתו לכתוב ספר על עידו שיתאר את כל סיפור חייו. לספר הנמצא בתהליכי כתיבה מתראיינים החברים של עידו, בני המשפחה הקרובים ורבים שגדלו עמו במצפה רמון.
שמו של עידו גם נחקק בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל בירושלים, ובאתר "יד לשריון" בלטרון וספר תורה נתרם לעילוי נשמתו.
בני משפחתו וחבריו מספרים על עידו שגם בהיותו ילד היה נעים הליכות, מלא שמחת חיים עם חיוך תמידי ומלא ערכים אהבת הארץ והעם, מורשת קרב וסיפורי גבורה . עידו גדל והתחנך במצפה רמון, שם אביו יניב הרוש משרת עד היום בשירות קבע בחיל האוויר.
בשנה לפני שהתגייס היה ברור לכולם שעידו ישרת בצבא כלוחם. הוא התקבל למכינה הקדם-צבאית לפיקוד ומנהיגות "מנשרים קלו" שבקיבוץ מעגן מיכאל שם נחשף למנהיגות חברתית וצבאית ומקדמת חינוך לערכים. במסגרת הלימודים במכינה, חקר עם חבריו את הנושא של הלם קרב ותסמונת פוסט-טראומתית והתוודע לקושי שחווים הלומי קרב בעת זיקוקי יום העצמאות. בעקבות המחקר יזם עם חבריו, ובשיתוף עמותות חברתיות המטפלות במתמודדי נפש, פרויקט לביטול הזיקוקים.
"המכינה הייתה השנה הכי משמעותית בחיים של עידו ואני מתכוון לפנות לכל ראשי המכינות בישראל ולבקש מהם שאת כל סדנאות הדרום שלהם הם יתחילו או יסיימו במצפה לזכרו של עידו. ואני מוכן לבוא לספר על עידו לכולם. חשוב לי שאנשים בעיקר נוער במכינות יבואו וישמעו את הסיפור של עידו באתר ההנצחה שלו על הצוק במצפה רמון. זה סיפור על נחישות, סיפור על אומץ לב ועל גבורה ועל משימה שהוא חתר אליה ועל כל הערכים שהוא גדל עליהם".
"אני 30 שנה מפקד בחיל האוויר עברו דרכי מאות חיילים, מעט מאוד ילדים בגיל שלו מתעניינים במה שקורה במדינה בגיל שלו בפוליטיקה היו בעידו ערכים מאוד ציוניים וערך הלאומיות והרעות. עידו היה החבר הכי טוב שאפשר לדמיין, חבר מקסים ויש לו מעגלי חברים שאנחנו ידענו עליהם ואחרי שהוא נהרג גילינו עוד הרבה מעגלי חברים. הוא דאג לשמור על קשר עם האנשים".
נתוניו הגבוהים של עידו סללו בפניו את כל האפשרויות לשירות צבאי. הוא התמיין לקורס טיס אבל בחר לוותר ולהתגייס לשריון. יחד עם שני חבריו לחדר בגדוד 77 בחטיבה 7.
עידו התגייס לצה"ל ב-15 בדצמבר 2021, והוצב בחיל השריון. הוא החל במסלול ייעודי לקצונה. במהלך השירות עלה עידו עם גדוד 75 ("רומח") לגבול הצפון, התאמן בלחימת טנקים, ולאחר מכן "תפס קו" באזור יהודה ושומרון.
בסיום התעסוקה המבצעית, יצא לקורס מפקדי טנקים, שלאחריו התלבט אם לצאת מייד לבית הספר לקצינים או להשתבץ לתפקיד פיקודי; לבסוף החליט לעלות לגדוד 77 – הגדוד שאליו תכנן להצטרף מלכתחילה, ולצאת עימו לאימון בצאלים – ולאחר מכן לקו עזה.
עידו הוצב במוצב "יפתח" הסמוך לקיבוץ זיקים שבעוטף עזה ומונה למפקד חפ"ק המג"ד – חדר הפיקוד הקדמי של מפקד הגדוד. בשבת, שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, נפל סמל-ראשון עידו הרוש בקרב במוצב "יפתח" שבזיקים, בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית שבבית העלמין במיתר. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות.
