הצעת "חוק הרבנים" שוב מעוררת מהומה, אחרי שכבר נזנחה בעבר כמו חלק מהמהפכה המשפטית. אבל עכשיו היא חוזרת לדיונים בכנסת, והרבה אנשים לא מרוצים מזה בכלל.
בגדול, החוק רוצה לחייב כל עיר וישוב לבחור רב, גם אם הם לא ממש רוצים. היום המצב הוא שיש הרבה מקומות בלי רב בכלל, אפילו שיש תקן לזה. אז איך זה אמור לעבוד לפי החוק החדש? ככה:
בכל עיר יהיה רב שנבחר בחשאי על ידי אסיפה מיוחדת. בערים הגדולות כמו תל אביב וירושלים יהיו אפילו שני רבנים, ספרדי ואשכנזי. ואם רב מפסיק לעבוד או מגיע לגיל 80, השר יכול ישר להגיד לעירייה ולרבנות שהגיע הזמן לבחור רב חדש.
מי שיקבע מי יהיו האנשים באסיפה שבוחרת את הרב זה בעצם השר והרבנות הראשית, עם קצת נציגים מהעירייה וגם מהאופוזיציה המקומית. אה, ולפחות שליש מהם חייבים להיות נשים. ככה שבסוף לעירייה עצמה יש פחות השפעה.
אז למה צריך את זה בכלל? אלה שבעד אומרים שבלי רבנים יש בעיות עם דברים כמו כשרות ותקנות לשבת. אבל המתנגדים חוששים שהשר והרבנות הראשית יקבלו יותר מדי כוח על החיים בערים, במקום שזה יהיה עניין מקומי.
בקיצור, יש כאן מלחמה של ממש. ראשי ערים כמו רן קוניק מגבעתיים ורון חולדאי מתל אביב ממש כועסים על החוק הזה. הם אומרים שיש עכשיו דברים הרבה יותר דחופים, כמו המצב הביטחוני והכלכלי. אבל הממשלה ממשיכה בכל זאת עם זה קדימה.
אז כרגיל, כשזה מגיע לדת ומדינה, אף אחד לא מסכים עם אף אחד. וכנראה שהמריבות סביב "חוק הרבנים" רק יחמירו בזמן הקרוב.