המכון למורשת בן-גוריון חשף היום (שלישי), לראשונה לרגל ט"ו בשבט, קטע מתוך יומנו האישי של דוד בן-גוריון, בכתב ידו המקורי, בו הוא מתאר את נאומו הראשון בט"ו בשבט אחרי מלחמת העצמאות. את הנאום נשא בן-גוריון ב-14 בפברואר 1949 בשער הגיא, במסגרת נטיעות לזכר חללי מלחמת השחרור. היומן האישי נמצא בארכיון בן-גוריון.
הקטע ביומן, שמתפרסם כעת לראשונה, כולל ציטוטים כמעט מלאים מהנאום, לצד תיאור סדר היום של בן-גוריון באותו היום. מדובר על משמעות היסטורית מיוחדת. לא רק שמדובר בנאום חשוב של בן-גוריון באשר לזיכרון הנופלים, אלא גם ביום כינוס הכנסת הראשונה אחרי הבחירות הראשונות, שנערכו ב-25 בינואר 1949. בן-גוריון, כראש ממשלת ישראל, התמודד עם אתגרים רבים במקביל להקמתה של המדינה הצעירה, וההיסטוריה מציינת את היום הזה כציון דרך חשוב בהיווסדה של מדינת ישראל ובתהליך האחדות הלאומית.
איתן דוניץ, מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון מסר: "הנאום שנשא בן-גוריון בט"ו בשבט הראשון שלאחר הקמת המדינה, בשלהי מלחמת העצמאות, מספק לנו הצצה לסדר היום ולמחשבותיו של ראש הממשלה הראשון ביום היסטורי. תיאורי היום והנאום עצמו מגלים את המחויבות העמוקה של בן-גוריון לזכרם של הלוחמים ולחזון הציוני, ומדגישים את האמונה החזקה בהמשכיות ובבניית עתיד טוב יותר עבור העם היהודי".
הנאום שנשא בן-גוריון במהלך נטיעות היער בשער הגיא, ביום כינוסה של הכנסת הראשונה, נגע במורשתם של הלוחמים שנפלו במלחמת העצמאות, בכאבם הקשה מנשוא של הוריהם, ובתעוזה שהייתה דרושה להקים מדינה יהודית בתנאים הקשים של אחרי המלחמה. בסיום דבריו, הצהיר בן-גוריון כי זכר הגיבורים ימשיך לחיות בלבבות הדורות הבאים, ויישמר בלב כל העם היהודי לדורי דורות.
מתוך הנאום של דוד בן-גוריון: "לא ביער אשר ניטע ולא במצבה אשר נקים ייחקק וישמר זכר הגיבורים אשר נפלו על גאולת עמם ומולדתם – אלא בלב העם היהודי, בלב כל בני ישראל, לא רק בדורנו אנו אלא עד סוף כל הדורות יחיה זכר הגבורה והתפארת של הלוחמים אשר העיזו ויכלו. אנו נוטעים יער ועוד נטע הרבה יערות למען הקים משהו ממשאלתם ורצונם של הלוחמים אשר מסרו נפשם על הפרחת הארץ ובניינה, למען יוכל עם ישראל כולו, על כל גלויותיו, לשוב לארצו קוממיות ולחיות בה חיי חירות ורווחה".
הנאום, שנשא בן-גוריון בשעה 11:00 בבוקר, שיקף את גבורת הלוחמים במלחמת העצמאות ואת התקווה שישראל תוכל להתקיים בשלום ובחירות. בחלקים אחרים מהנאום, הוא פנה ישירות להורי הנופלים: "ואתם הורי הגיבורים שנפלו, ובייחוד אתן האימהות היקרות. אנו יודעים מה גדול האבל והכאב אשר בליבכן, מה גדולה האבדה אשר אבדה לכן – ואין לה שילומים. וידע עמנו מי היו אלו שגידלו לנו בנים לגבורה ולתפארת ולמסירות – ויחיו גם הם וגם אתם לנצח בזיכרון האומה".
לאורך היום, בן-גוריון תיאר ביומנו את סדר היום שלו, שבו התנהלו גם פעילויות נוספות:
"ב-11:00 נטיעת היער בשער הגיא לזכר חיילי מלחמת השחרור".
"ב-12:00 – ישיבת הממשלה".
"ב-14:00 – הלכתי לבית כנסת ישורון לשמוע לתפילה, כפי שהבטחתי להרב ברלין. זו לי הפעם הראשונה בארץ ישראל שאני נוכח בבית כנסת בשעת תפילה".
בשעות אחר הצהריים, הוא מציין גם את פתיחת האסיפה המכוננת, אשר החלה ב-16:00.
החשיפה של הקטעים מתוך יומנו של דוד בן-גוריון והנאום מיום ט"ו בשבט 1949 מספקת לנו הצצה לסדר היום ולמחשבותיו של ראש הממשלה הראשון בשלהי מלחמת העצמאות. תיאורי היום והנאום עצמו מגלים את המחויבות העמוקה של בן-גוריון לזכרם של הלוחמים ולחזון הציוני, ומדגישים את האמונה החזקה בהמשכיות ובבניית עתיד טוב יותר עבור העם היהודי. המכון למורשת בן-גוריון, באמצעות ארכיון בן-גוריון, אשר חשפו חומר היסטורי זה, ממחישים את הערכים והחזון שהנחו את דוד בן-גוריון בבניית מדינת ישראל.
המכון למורשת בן-גוריון הוקם מתוקף חוק דוד בן-גוריון (1976). המכון הינו גוף חינוכי היסטורי שמרכזו במדרשת בן-גוריון שבנגב ולו שלוחות בירושלים ובקריית ביאליק. במרחב בן-גוריון בנגב ניתן לבקר במספר מוקדים עיקריים: צריף בן -גוריון, טיילת בן-גוריון (המחברת בין הצריף לקבר), הארכיון למורשת בן-גוריון, מייצג "משפט העם" ואחוזת הקבר של דוד ופולה בן-גוריון. בקיבוץ שדה בוקר נמצא מתחם מוזיאלי חינוכי היסטורי, שמרכזו צריף המגורים של דוד ופולה בן-גוריון וסביבו מרכז הדרכה מתקדם עם תערוכות מתחדשות. במדרשת בן-גוריון נמצא מרכז המבקרים של הארכיון למורשת בן-גוריון, בו ניתן לגלות מסמכים מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל והציונות. לצד אחוזת הקבר נמצא המיצג האינטראקטיבי: "משפט העם", בו המשתתפים לוקחים חלק בקבלת הכרעות שעיצבו את מדינת ישראל.
