מסכמים שנה של זינוקים בנזקים

ה"חוק לפיצוי קרבנות טרור (פיצויים לדוגמה)" שנכנס לתוקף בחודש יוני האחרון מעורר לא מעט עניין גם בענף דיני הנזיקין. האם סוף סוף ניתן יהיה לחלט סכומי כסף משמעותיים שיכולים לנוע בין 5-10 מיליון שקלים אשר יועדו להעברה לרשות הפלשתינית ולהעבירם לקורבנות טרור שנפגעו או למשפחותיהם של קורבנות טרור שנרצחו?

מבלי להיכנס לכל פרטי החוק, ולתנאים שיאפשרו לכאורה העברה של כספים מהרשות הפלשתינית לנפגעים ולמשפחותיהם, עולה השאלה האם מדינת ישראל אכן תפעל באופן שיאפשר הוצאה לפועל של החוק והעברה של פיצויים מתוך כספים שאמורים לעבור לרשות הפלשתינית אך הוקפאו מסיבות כאלה ואחרות. התשובה לכך עוד לא ברורה, אך לאור ריבוי מקרי הטרור והפגיעה בגוף ובנפש ממנה סובלים אזרחים ישראלים, אין ספק שלא רחוק היום שבו נקבל תשובה חד משמעית לגבי האופן שבו החוק האמור מיושם. חקיקת החוק החלה עוד לפני שבעה באוקטובר, אם כי ישנה סבירות גבוהה שיישום החוק יושפע ממה שמדינת ישראל חוותה באותה שבת ארורה. במידה והדבר יקרה, מימוש החוק האמור עשוי להצטרף לשינויים רבים אחרים שהתרחשו התחום דיני הנזיקין מאז שבעה באוקטובר. מעשה הטבח ההמוני וההתקפות שנחתו על ישראל ב 14 החודשים האחרונים השאירו כמות גדולה פצועים בגוף ובנפש. במלאת שנה למלחמה פורסם כי 855 אזרחים נרצחו במלחמה ושהביטוח הלאומי מטפל ב- למעלה מ – 70.000 נפגעי פעולות איבה. בסוף חודש אוקטובר השנה פורסם כי מעל ל 12.000 אנשי כוחות הביטחון נפצעו פיזית במלחמה, וזאת בנוסף למעל ל – 800 חיילים שנפלו על הגנת המדינה. ההרס הרב שיצרה המלחמה שארגון הטרור חמאס החל הוביל ועוד יוביל להגשת תביעות טרור, תביעות נגד משרד הביטחון, וכמובן תביעות נפגעי איבה הביטוח הלאומי. המתקפה השפיעה באופן משמעותי על תחום תביעות הנזיקין מבחינת ההיבט הנזיקי משפטי ועורכי הדין הפועלים בתחום מעידים על עלייה משמעותית במספר תביעות הנזיקין בגין פגיעות בגוף ובנפש, אובדן כושר עבודה וכו'.

על רקע פורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט בתחומים דיני נזיקין ורשלנות רפואית של דן אנד ברדסטריט, התייחסו עורכי דין בכירים בתחום דיני הנזיקין סוגיית החוק לפיצוי קורבנות טרור והסיכוי שהחוק ייושם כלשונו, אך לא רק. עורכי הדין גם התייחסו לאפשרות שפיצויי אובדן השתכרות יחושבו לפי תשלומי נטו, וכן לסוגיות השונות שיש לשנות או להתאים כדי לאפשר לעורכי הדין לבצע את מלאכתם בצורה יעילה יותר ומיטבית. לכתבה התראיינו עו"ד גליה זלצר ליפשיץ, שותפה מנהלת במשרד עו"ד זלצר – משרד עורכי דין ונוטריון, עו"ד ריול עדיקה, מייסדת בעלים, משרד עו"ד ריול עדיקה, ד"ר אסף פוזנר, בעלים ומייסד, ד״ר אסף פוזנר משרד עורכי דין, עו"ד ערן יעקובוביץ, מנהל משותף במשרד עו"ד צבי יעקובוביץ, עו"ד הילה בודיק קוכמן שותפה במשרד בודיק קוכמן טובל, משרד עורכי דין ונוטריון.

מה דעתך על חוקי הנזיקין החדשים הנוגעים לפיצוי קורבנות טרור? האם הם יעילים ויישומיים, עד כמה המשמעויות מרחיקות לכת?

עו"ד ריול עדיקה: "לאורך כל השנים, כולל עד היום, ממשיכה הרשות הפלסטינית לשלם למשפחות מחבלים כספים. הגיע הזמן שתהיה הרתעה כך שכספים אלו לא ישולמו כאשר הם יבינו שמבחינה מעשית הם יצטרכו לשלם מיליוני שקלים פיצויים עונשים לנפגעי טרור ומשפחותיהם.

כמי שמייצגת בכמה תיקים כאלו – החוקים החדשים הובילו למעשה לעשיית צדק חלקי עם קורבנות הטרור במובן זה שלפחות כעת הם יוכלו להיפרע לכאורה מיידית בגין מעשי הטרור.

יחד עם זאת, הגם שכבר ניתנו פסקי דין חלקיים בחלק מתיקי הטרור לתשלום פיצויים עונשים, אני מאמינה שיהיה קושי בגבייה בפועל של הכספים מהרש"פ. בעיני, החוקים לא מרחיקי לכת כי הרש"פ ממשיכה כל העת לשלם למשפחות מרצחים".

עו"ד הילה בודיק קוכמן: "ביום 1.6.2024 נכנס לתוקף חוק חדש בישראל הקובע שקורבן פעולת טרור (או יורשיו) שנהרג או שנגרמה לו נכות פיזית או נפשית, כתוצאה ממעשה טרור, יהיה זכאי לפיצוי כספי ממתגמל הטרור, לרבות הרשות הפלסטינית. הפיצוי שנקבע בחוק הינו בסך של חמישה מיליון שקלים עבור מי שנותרה לו נכות ובסך של עשרה מיליון שקלים ליורשיו של מי שנהרג כתוצאה ממעשה טרור, מבלי צורך להוכיח את גובה הנזק שנגרם. בהתאם לחוק, נפגעי הטרור אינם צריכים לחשוש שזכויותיהם יפגעו, הפיצוי הנ"ל הינו בנוסף לתגמולים שמתקבלים מהמדינה, מהמוסד לביטוח לאומי, ממשרד הביטחון וכן בנוסף לפיצוי נזיקי (75% ממנו) אם ייפסק.

המשמעות היא מלחמה בטרור.

הרשות הפלסטינית משלמת סכומי עתק הכוללים משכורת חודשית והטבות נוספות למחבלים ולמשפחותיהם ולעצורים ולאסירים ביטחוניים הכלואים בישראל, בגין פעולות טרור פלסטיני או פגיעה בביטחון מדינת ישראל. התמיכה הכספית קבועה ומעוגנת בחוקת הרשות הפלסטינית, כאשר, ככל שהעונש שהושת על המחבל גדול יותר, בשל עבירה חמורה יותר שביצע, כך גדלה המשכורת לה הוא זוכה. כך מחבלים רבים מקבלים "משכורות" שהינן גבוהות מהשכר הממוצע לשכיר ברשות הפלסטינית, אשר הלכה למעשה מעודדת פעילות טרור. למרבה הזוועה, מחבלי חמאס אשר ביצעו את הטבח ב 7 באוקטובר 2023, ובני משפחותיהם, יזכו אף הם לפיצוי על פי חוק הרשות הפלסטינית. החוק הינו צעד חשוב להעברת כספי מימון הטרור מהרשות הפלסטינית לטובת נפגעי הטרור, ומהווה תרומה חשובה למלחמה בטרור. החוק מצמצם את התמריץ הכלכלי לפעילות טרור באמצעות תשלום כספי הרשות הפלסטינית המוקפאים בישראל והעברתם לנפגעי הטרור.

בנוסף, לחוק משמעות נוספת הכוללת צדק לנפגעים, שיקום והנצחה. החוק קובע סכומי פיצויים משמעותיים בסך של מיליוני שקלים לנפגע, אשר מגשימים מטרה נעלה לא פחות – להעניק לנפגעי הטרור פיצוי כספי משמעותי אשר יסייע לשיקום נפגעי הטרור ובני משפחותיהם, למטרת הנצחת אלו שאינם ולכל מטרה על פי צרכי הנפגע ובני משפחתו. חקיקת החוק החשוב החלה עוד לפני 7.10.2023 ולפני מתקפת הפתע שהובילו ארגוני טרור מרצועת עזה על ישראל, תוך ביצוע מעשי טבח, אונס, חטיפת אזרחים, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, ואירועים אלו הגדילו את מעגל נפגעי הטרור ואת הזכאים לפיצוי על פי החוק.

מבחינת האופן שבו מתבצע תשלום הפיצוי, הרי שהחוק גם מסדיר את אופן גביית הכספים מהרשות הפלסטינית: סכום הפיצוי שיפסק כנגד הרשות הפלסטינית ישולם מכספי הרשות הפלסטינית אשר מוקפאים ומוחזקים על ידי מדינת ישראל (על פי חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, תשע"ח-2018). כיום מוחזקים בקופת המדינה ומוקפאים כספי הרשות הפלסטינית בסך של מאות מילוני שקלים, אשר חלק מהם עשויים להיות משולמים לנפגעי הטרור על פי חוק זה. לדעתי חוק זה יקרום עור וגידים במהרה, לטובתם של נפגעי הטרור. בימים אלו מוגשות תביעות רבות לאור החוק החדש, נרשמים עיקולי כספים לכספי הרשות הפלסטינית ואף ניתן פסק דין אחד אשר מאמץ את החוק החדש וקובע פיצוי משמעותי לפיו".

עו"ד גליה זלצר ליפשיץ: "ביום 1.6.24 נכנס לתוקף חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), לפיו יורשי מי שנהרג ממעשה טרור יהיו זכאים לפיצוי לדוגמה ממבצע מעשה הטרור, ממתגמל הטרור או ממי ששידל, שלח וכיו"ב בסכום של עשרה מיליון ₪, נוסף על כל פיצוי אחר שייפסק לו בתביעת נזיקין. מי שנפגע ונגרמה לו נכות צמיתה יהיה זכאי לפיצוי לדוגמה בסכום של חמישה מיליון ₪, נוסף על כל פיצוי אחר. אין צורך להוכיח קשר סיבתי ישיר בין המחבל לבין מתגמל הטרור / הרשות הפלסטינית ודי להראות שהרשות הפלסטינית משלמת לו או לבני משפחתו. החוק חדשני גם במובן זה שניתן להיפרע מהרשות בקלות מכל נכס שנתפס או הוקפא. זה הביא לכך שתוך ימים בודדים ביהמ"ש המחוזי בירושלים הטיל עיקולים זמניים ע"ס קרוב ל- 100 מליון ₪ על כספי הרשות המוחזקים בידי מדינת ישראל, עד שתתברר החבות של הרשות (ייתכן שבינתיים הסכום גבוה יותר). מכיוון שמדובר בעיקול ברישום על כספים שממילא מוקפאים בידי המדינה, בית המשפט נעתר לבקשות העיקול אפילו מבלי להתנות את צווי העיקול בהפקדת עירבון כספי של התובעים".

ד"ר אסף פוזנר: "החוקים הם בעלי משמעות ניכרת ביותר, הן באופן ספציפי (הפיצוי לדוגמה בגין מעשי טרור) והן במובן הכללי, שעל פיו המחוקק משנס מותניים ונכנס לתחום של קביעת הפיצויים. כמו כן, בהכרה שהמשפחות לא צריכות לוותר על התגמולים לנפגעי פעולות איבה, כדי לתבוע את הרשות הפלסטינית, היא דרמטית. יש לציין שהחוקים גם מאמצים את הלכת בית המשפט העליון, שבעצם התשלום של פנסיות למשפחות הרוצחים, יש בכך כדי לחייב את הרשות הפלסטינית, והדבר בעל חשיבות בכך שהוא מונע נבירה בכל פיגוע ופיגוע. עם זאת, לא זו בלבד שהרשות הפלסטינית פועלת ב"קרב מאסף" למשוך את הדיונים (ובמקרים שונים בתי המשפט מאפשרים להם לעשות כן), אלא שגם משרד האוצר, מציב מכשולים על גביית סכומים שנפסקו או שעוקלו. יש מקום לשיפור רב בעניין זה".

האם אנו הולכים לעבור לעידן שבו פיצוי אובדן השתכרות ישולם על פי הנטו של הנפגע?

ד"ר אסף פוזנר: "שירותי בריאות כללית פועלת לקבלת תקדים שישנה את הדין שמשלמים לפי הברוטו, ולעבור לשיטה האנגלית שמשלמים לפי הנטו ("השבת המצב לקדמותו"), דבר שאשר ידון בסוף השנה בבית המשפט העליון. ספק לנו האם בית המשפט העליון יביא למהפכה בנושא זה. מעבר לכך: בית המשפט העליון קבע בעבר שהוא פוסק את שיעור ההיוון לפי הריבית ברוטו שניתן לקבל (ולא מפחית את המס על רווחי הון, כפי שנהוג באנגליה), וזאת מאחר וגם הפיצוי נעשה לפי הברוטו. יש לקוות שמדינת ישראל לא תהיה המדינה היחידה שבה מפצים לפי הנטו ומהוונים לפי ריבית ברוטו. אם יקבעו פיצוי לפי אבדן השתכרות נטו, אך יהוונו לפי הנטו (כבאנגליה), עניין זה צפוי להגדיל את הפיצויים הניתנים. יש גם לזכור שבעוד ש'כללית' אומרת שהיא גוף חיובי לכן יש ללכת "לקראתה", הרי ששינוי הלכה, יחול גם על פושעים נתעבים כמו גם תומכי טרור".

עו"ד הילה בודיק קוכמן: "כיום פיצוי לפי שכר "נטו" של הנפגע הניזוק משולם כפיצוי בגין אבדן כושר השתכרות בתאונות דרכים בלבד. תשלום פיצוי לפי משכורת נטו של הנפגע (ועד לבסיס שכר בסך של שילוש השכר במשק), יחד עם הגבלת הפיצוי בגין ראש הנזק של "כאב וסבל" בתאונות דרכים, מטרתו להגביל את הפיצוי לניזוק.

בתביעה לפי פקודת הנזיקין, יש לחשב את הפיצויים בגין הפסדי השכר לפי שכר ברוטו, ללא ניכוי מס הכנסה וללא הגבלתו לתקרת שילוש השכר הממוצע במשק. בשים לב לכך שמטרת דיני הנזיקין הינה השבת המצב לקדמותו, היינו, תשלום פיצוי לנפגע כדי להביאו למצב שבו היה הניזוק אלמלא התאונה, יכול להיות מצב לפיו יקבע כי פיצוי אובדן השתכרות ישולם על פי הנטו של הנפגע. אנו סבורים כי ניכוי מס הכנסה יהיה בו משום הגבלה נוספת בלתי-מוצדקת ואף גורמת לעיוותים לגבי בעלי הכנסות נמוכות, בהשוואה לבעלי הכנסות גבוהות יותר".

עו"ד ערן יעקובוביץ: "לדעתי התשובה שלילית. לטעמי הניסיון לטעון להקטנת סכום הפיצוי הנפסק (לעבור מברוטו לנטו) רק יביא למיסוי של הפיצוי ולא להפחתת בסיס השכר המחושב. העובדה שהמדינה בחרה לתת לניזוק בנזיקין הטבה בדמות פטור ממס מהפיצוי שנפסק לו – לא יכולה להוות נימוק לטענה למעבר מבסיס שכר ברוטו לנטו. נכון שבמקרים לא מעטים יש בכך משום עיוות העיקרון הנזיקי של השבת המצב לקדמותו (וזו לא הדוגמה היחידה), אבל להבנתי המצב הזה יישאר, כל עוד המדינה תחליט שלא למסות את הפיצוי הנזיקי".

עו"ד ריול עדיקה: "לא מאמינה שכך יהיה. פיצוי בגין אבדן השתכרות בתיקי רשלנות וחבויות נגזר לפי הברוטו; בתיקי תאונות דרכים הפיצוי נגזר לפי ברוטו פחות מס הכנסה. לפיכך, כאשר בשום סוגה של תביעה הפיצוי הוא לא לפי הנטו עד כה, קשה לי להאמין שכך יהיה.

כמו כן – בתיקי טרור, למשל בגין האינתיפאדה הראשונה, יש להוסיף ריביות מלפני למעלה מעשרים שנים ועד היום. מאמינה שהדבר יוכרע רק בפסיקת עליון".

בהשוואה לעבר, אילו מגמות בתחום תביעות הנזיקין בולטות מאז שבעה באוקטובר? עד כמה התחום הושפע מהמלחמה?

עו"ד ערן יעקובוביץ: "אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה יצרו, כמובן, תביעות מרובות לקצין התגמולים ולמל״ל בגין נפגעי כוחות הביטחון ופעולות האיבה. מעבר לתביעות הללו – לטעמי המלחמה לא גרמה לשום מגמה חדשה, ולא צפוי שתגרום. תחום הנזיקין עוסק בסיכונים (והתממשות הסיכונים) של שלל הפעילות האנושית והחברתית היומיומית : שימוש ברכב מנועי, תאונות עבודה, תאונות ברשות הרבים, תאונות אישיות למיניהן ועוד. הפעילות הזו לא השתנתה בשל המלחמה ובהתאם גם לא צפוי, לטעמי, שינוי גדול בתחום הנזיקי בהיבט המשפטי".

ד"ר אסף פוזנר: "עד כמה התחום הושפע מהמלחמה? קשה לקבוע מגמות בזמן קצר כל כך. עם זאת, דומה שתביעות כנגד מתגמלי טרור קיבלו דחיפה רצינית ואיששו מגמות שהחלו עוד קודם לשבעה באוקטובר. עם זאת, במידה מסוימת נראה שיש רתיעה מחיוב המדינה בתיקי נזיקין. תופעה בלתי ראויה זו, החלה בשנים האחרונות, ודומה שזכתה לרוח גבית גם מאירועי המלחמה. מגמה נוספת, שהיא נובעת מעומס בלתי אנושי על שופטים, היא של מינוי מומחים מטעם בית המשפט תוך פגיעה ניכרת בתובעים (בתיקי רשלנות רפואית, רוב הרופאים משתייכים לממסד הרפואי, אך מעבר לכך, רוב המומחים ידעו שאם הם יהיו "נדיבים", חברות הביטוח יתנגדו למינויים שלהם)".

עו"ד גליה זלצר ליפשיץ: "דוגמא בולטת אפשר לראות בנושא של פרוטזות. בתי המשפט פסקו כבר לפני שנים שמדינה אשר שולחת את בניה לקרב צריכה לדאוג להם לטוב ביותר. נכי צה"ל קטועי רגליים מקבלים ממשרד הביטחון ברכיים ממוחשבות מהסוג המתקדם ביותר (היום זה גניום (X3. לעומתם, קטועי רגליים כתוצאה מתאונות דרכים לא תמיד זכו לקבל את הפרוטזות הטובות ביותר, משיקולי עלות. כיום גם נפגעי תאונות יקבלו את הפרוטזות המתקדמות ביותר, ובלבד שיוכיחו שיש בכך תועלת ממשית ולא שיפור שולי וספקולטיבי".

עו"ד ריול עדיקה: "תביעות טרור, תביעות נגד משרד הביטחון, תביעות נפגעי איבה מול ביטוח לאומי. התחום הושפע מאוד עקב המלחמה וישנן יותר תביעות בגין נזקי גוף עקב המלחמה.

כמו כן, בעקבות המלחמה אני מאמינה שישנו גידול בתיקי פרו-בונו, כמו שקרה בפועל במשרדי (למשל לחיילי מילואים, לנפגעי נובה וכו')".

עו"ד הילה בודיק קוכמן: "מתקפת הטרור הרצחנית בשבעה באוקטובר 2023 השפיעה באופן משמעותי על תחום תביעות הנזיקין בישראל, הן בפן הביטוחי (שם ניתן להבחין בעליה משמעותית בתביעות בגין אבדן כושר עבודה ותביעות לתגמולי ביטוח בפוליסות ביטוחי חיים) והן בפן הנזיקי משפטי – שם ניתן לראות עלייה ברורה בכמות תביעות הנזיקין, שכן האירועים הביטחוניים הובילו לעלייה בכמות הנפגעים בגוף ובנפש. בגין נזקים אלו מוגשות תביעות לגופי המגינה, צה"ל וגורמים אחרים".

אילו שני תיקוני חקיקה הכרחיים לדעתך כדי לסייע לתחום דיני הנזיקין לפעול בצורה שוטפת, נכונה ויעילה יותר?

עו"ד הילה בודיק קוכמן: "שני תיקונים מרכזיים מתבקשים בתחום הנזיקין:

1. קיצור הליכים בתביעות נזקי גוף קטנות ובינוניות – הצעת חוק להקמת מסלול מהיר לנפגעים עם נזקים מוגבלים, תאפשר לקבל פיצויים בתוך חודשים ספורים במקום שנים. צעד זה יקל משמעותית על נפגעים שאין ביכולתם להמתין להכרעות משפטיות ממושכות.

2. אחידות חישוב הנזק הלא ממוני – כיום קיימת שונות ניכרת בפסיקות בתי המשפט בנוגע לפיצוי על כאב וסבל. חקיקה המגדירה קריטריונים ברורים ופשוטים תייצר ודאות עבור הנפגעים ותצמצם סכסוכים משפטיים מיותרים.

תיקונים אלו ישרתו את הנפגעים בצורה הטובה ביותר, יגבירו את האמון במערכת המשפט, ויאפשרו לעורכי הדין להתמקד במתן שירות מיטבי ללקוחותיהם".

עו"ד ריול עדיקה: "תיקון חקיקה ראשון – הסדרת מנגנון קבלת שכר טרחה לעורכי דין מתגמולים שמקבלים הנפגעים בעצמם מביטוח לאומי וממשרד הביטחון, כך שעורך הדין יקבל את שכר הטרחה ישירות ולא דרך הלקוח, כפי שקורה בתביעות ביטוח.

תיקון חקיקה שני – ביטול או שינוי הצעת החוק להגבלת שכר טרחה עו"ד בתיקים בעניין תביעות משרד הביטחון ותביעות נפגעי איבה בביטוח לאומי – ההצעה כיום מגלמת שכר טרחה בזיוני שלא משקף את כמות העבודה והטרחה שעל עורך הדין להשקיע בתיקים מסוג זה, והמצב יביא לכך שעורכי דין פשוט לא יתעסקו בתיקים הללו, בדיוק כפי שקורה בפועל למשל בתיקים מסוג נכות כללית מול ביטוח לאומי. הדבר לא משתלם מבחינת עלות-תועלת לעורך הדין".

עו"ד ערן יעקובוביץ: "תיקון חקיקה אחד שלטעמי נדרש, ואני מקווה שאכן יתממש בזמן הקרוב, הוא שינוי כלל ברירת המחדל של הדיונים המקדמיים (מרבית התיקים גם כך מסתיימים בפשרה ולא מגיעים להוכחות) להיוועדות חזותית. אין סיבה לבזבז זמן ומשאבים על דיונים קצרים במקומות רחוקים. היכולת לקיים דיון בהיוועדות חזותית בנוכחות הצדדים, בנוכחות נציגי המבטחים אם הגופים הנתבעים, בהתראה קצרה וללא צורך בדחיות מרובות – צריך לקצר, לייעל ולקדם את ניהול תיקי הנזיקין.

שינוי נוסף שנדרש לטעמי הוא כפול : הגדלת מספר השופטים הדנים בתיקי הנזיקין והכשרה ייעודית שלהם בתחום (אינן צורך בבית דין ייעודי). שופטים שבאים מהתחום, שלומדים את התחום ומשתלמים בו, יחד עם מספר נמוך יותר של תיקים פר שופט – הוא הפתרון שמשרד להבנתי למערכת.

ד"ר אסף פוזנר: "תיקון אחד חיוני, נוגע לסדרי הדין. מאז ומתמיד כאשר מוגשת תביעה של נזקי גוף (ולא רק ברשלנות רפואית), התובע צריך לצרף חוות דעת רפואית לכתב התביעה. עניין זה גורם לסרבול של ממש ומהווה חסם לא ראוי (בשל עלויות ניכרות). הגם שיש להתנגד למגמה פסולה למינוי מומחים מטעם בית המשפט, הרי שקביעה שיש להגיש את חוות הדעת עם כתב התביעה, מטילה עומסים כספיים בטרם היה גילוי של כל המסמכים, ומביא לחוות דעת משלימות ומתקנות עם גילוי המסמכים ותשובות לשאלונים. יש לקבוע שחוות דעת מוגשות לאחר הליכי הגילוי. מעבר לכך, יש לבטל את "עוצר הבקשות" עד לקדם המשפט. לא זו בלבד שזה מביא ל"תקיעת" הליכים, אלא גם מביא לכך שלא ניתנות תשובות שכן בית המשפט (המודע לכך), מעכב קדמי משפט וקובע "תחשיבי נזק" (במקום קדם משפט) וכיו"ב. עניין זה פוגע בעיקר בניזוקים, שכן הם – ברוב המקרים – הצד החלש. ולבסוף, יש לגרום לכך שכמו שתובע צריך לפרט הליכים נוספים הקשורים לעניין, גם הנתבע ידרש לפרט את כלל הביטוחים שיש לו, והאם יש הליכים דומים המתנהלים מולו".

עו"ד גליה זלצר ליפשיץ: "נכון להיום, בתביעות נזיקין (כולל תאונות דרכים) מנכים גמלאות ביטוח לאומי מהפיצוי שנפסק לנפגע ושהנפגע קיבל בעבר, וגמלאות שהוא צפוי לקבל בעתיד, למרות שטרם התקבלו ואין וודאות שיתקבלו (לפי פרסומים ביטוח לאומי בדרך לפשיטת רגל). הדבר עלול להשאיר את הנפגעים בחסרון כיס וללא אמצעי מחייה. בנוסף, מאחר וגם שכ"ט עו"ד מחושב מהסכום שנפסק לאחר ניכוי גמלאות המל"ל, עורכי דין רבים נמנעים במקרים מסוימים לקבל ייצוג של נפגעי תאונות כי בנסיבות מסוימות הם עלולים לעבוד שנים רבות בחינם. בסופו של יום הדבר פוגע בנפגעים.

תיקון נוסף אינו בחקיקה אך חשוב בעיני לא פחות, והוא מינוי שופטים מקצועיים. עולם הנזיקין אינו דומה לעולם הפלילי או לעולם המסחרי. בדיוק כפי שנפגע תאונת דרכים שנותר משותק ומרותק לכיסא גלגלים פונה לעו"ד בעל ניסיון בתחום ולא לעו"ד לענייני משפחה, כך מצופה שתיקי הנזיקין ינותבו לשופט מקצועי בקי בתחום. בסופו של דבר, למרות שמדובר בעניינים כספיים, אפשר לומר שמדובר גם בדיני נפשות".