מסמך חדש שהגיע לדרג המדיני הבכיר בישראל מציע תוכנית מקיפה להתמודדות עם חמאס ושיקום עזה. המסמך, שחובר על ידי ארבעה אקדמאים ישראלים בכירים, קובע כי נדרשת "תבוסה מוחלטת" של חמאס כתנאי הכרחי לכל תהליך שיקום.
פרופ' דני אורבך, פרופ' נטע ברק-קורן, ד"ר נתנאל פלמר וד"ר הראל חורב חיברו את המסמך תחת הכותרת "ממשטר רצחני לחברה מתונה: התמרה ושיקום עזה אחרי חמאס". הוא הגיע למועצה לביטחון לאומי (מל"ל) ולחברי קבינט המלחמה, ומציע דרך פעולה שונה מהקו הנוכחי של הממשלה.
לפי המסמך, "תבוסה מוחלטת" של חמאס כוללת אובדן שליטה על שטח לטווח בלתי מוגבל ו"משפטים פומביים לבכירי חמאס". ד"ר פלמר מוסיף: "עמדתי היא שהפלסטיני מהשורה צריך להרגיש מובס. הוא צריך להרגיש שהדרך שהם לקחו עד עכשיו, נניח החינוך, לא עובדת."
המחברים מדגישים כי "שיקום תחת אש נועד לכישלון", ומציעים להציב "אופק חיובי לאומה המובסת, המותנה בהשגת יעדים קונקרטיים ומדידים". הם מציעים הקמת "ישות פלסטינית אוטונומית" בעזה, אך מדגישים כי עצמאותה המדינית חייבת להיות תלויה בתנאים קשיחים.
המסמך קורא להקמה מיידית של מנגנון יעיל לטיפול במשבר ההומניטרי בעזה, במטרה למנוע התדרדרות נוספת ולשלול מחמאס את אחד מבסיסי הגיוס החשובים שלו.
למרות הצעות אלה, המסמך אינו מציע תוכנית שלום מקיפה. המחברים מדגישים כי "גם אם ישראל אינה מעוניינת לשלוט בעזה ומעדיפה לייסד שלטון אזרחי אחר ברצועה, האופציה של שלטון צבאי ישראלי חייבת לרחף ברקע".
המסמך מגיע בזמן של מתח בין הדרג המדיני לצבאי. בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג קו נוקשה נגד סיום המלחמה, בצה"ל סבורים כי סיום הלחימה בדרום הוא אינטרס ישראלי, בהתחשב באיומים מהזירה האיראנית והאתגר בצפון.
תוכנו של המסמך מעלה שאלות מורכבות לגבי העתיד הפוליטי והביטחוני של האזור. הוא מציע גישה שונה מהמדיניות הנוכחית, ומדגיש את הצורך בתכנון ארוך טווח מעבר להשגת ניצחון צבאי מיידי.
בעוד שהמסמך מציע פתרונות מרחיקי לכת, הוא גם מעורר דילמות אתיות ומעשיות. השאלה כיצד ליישם "תבוסה מוחלטת" תוך שמירה על עקרונות הומניטריים, וכיצד לבנות חברה מתונה מתוך הריסות מלחמה, נותרת פתוחה לדיון ציבורי ומדיני.
