כולנו חשים מדי פעם את תחושת "זה ממש עומד לי על קצה הלשון". הקושי בשליפת מילים אצל ילדים הוא בין התלונות הנפוצות של הורים מודאגים שמגיעים לטיפול אצל קלינאיות תקשורת. התופעה לא פוסחת על מבוגרים, והסיבות לכך מגוונות. קלינאית תקשורת מבית החולים מאיר מסבירה איך לזהות את הבעיה, מתי לפנות לאבחון ולמה ממש כדאי לכם לאמץ משחקי חשיבה
זה קורה כמעט לכולנו: אנחנו רוצים להגיד מילה והיא "בורחת" לנו, נתקעים באמצע משפט, או משתמשים בהרבה מילות פקק כמו "כאילו", "כזה". לתופעה הזו קוראים קשיי שליפה, וזה יכול לקרות בכל גיל.
כדי להבין למה זה קורה, ניתן לדמות את המוח לחנות מכולת. המילים הן המוצרים, ובעל המכולת, מרכז השפה, אחראי על אספקתן ללקוח על-פי דרישה. כשהמוכר נדרש לשלוף מוצר מתוך המאגר, זה אומר שבוודאות המוצר קיים, והמשימה היא למצוא ולהוציא אותו. אם המוצר חסר, לא ניתן לשלוף אותו, פשוט כי אינו קיים.
כשמדברים על שליפת מילים, אוצר המילים מבוסס והקושי הוא לשלוף מתוכו את המילה, שבוודאות מוכרת וידועה. כאשר אוצר המילים אינו מבוסס עדיין ונמצא בתהליך רכישה, לא מדובר בקושי בשליפה, אלא בחסר באוצר מילים.
איך קשיי שליפה באים לידי ביטוי אצל ילדים? ההגדרה של "קשיי שליפה" לא תינתן לפני גיל ארבע, שהוא הגיל הממוצע שבו הלקסיקון הבסיסי נרכש ומוטמע (כמובן שבהתאמה לקצב רכישת השפה האינדיווידואלית של כל ילד). בהקשר זה יש לציין שאם הילד דובר יותר משפה אחת, יש לשים לב אם קשיי השליפה נצפים בשתי השפות. אחרת, ייתכן שמדובר בחסר באוצר מילים באחת השפות.
בהמשך לדוגמת המכולת, כאשר מגיע מוצר חדש לחנות, יש צורך לקבל את המוצר, לקודד אותו בהתאם, כך שניתן יהיה לספק אותו במהירות וביעילות. ככל שיש מפתחות קידוד רבים, הסיכוי למצוא את המוצר הנכון, בזמן הנכון, גבוה יותר. כך גם במילים, ככל שלמילה יש ייצוגים רבים ורחבים יותר, הסיכוי לשלוף אותה בזמן נתון, עולה. לדוגמה, למילה "כלב" יש ייצוג ויזואלי (איך הוא נראה), ייצוג אודיטורי ("האו האו"), ייצוגים סמנטיים (גר במלונה, נובח), ייצוגים פונולוגיים (מתחיל בצליל "כֶּ"), ייצוגים חווייתיים (ליטוף נעים או זיכרון של נשיכה) ועוד. ככל שהילד נחשף למילה פעמים רבות יותר ובהקשרים רחבים יותר, מספר הייצוגים של המילה גדל.
כאשר לילד יש קושי בשליפת מילים, זה יכול להיות חלק מקשיי שפה נרחבים יותר או קושי ממוקד. ולכן כשהילד בא לבדיקה עם תלונה כזו, מטרת האבחון היא לבצע סקירה של כל היכולות השפתיות, לבודד את נושא השליפה ולדייק באיזה שלב בקידוד נגרם הכשל. לדוגמה, כשנציג תמונה של "מזלג", ילד אחד יאמר "סכין", אחר יאמר "מזרק" ואחר יגיד "נו… זה עם הארבעה פסים שבמטבח", והאחרון יגיד "נו, זה שעושים איתו ככה… באוכל". ניתוח מדויק של סוגי הטעויות הוא המפתח לבניית תוכנית טיפול מתאימה.
איך מתבצע אבחון של הבעיה? אם אתם חושדים בקשיי שליפה אצל ילדיכם, מומלץ לפנות לאבחון קלינאית תקשורת. במקביל יש כמה פעילויות פשוטות ומהנות שמומלץ לעשות בבית עם ילדים לפני/תוך כדי/ואחרי האבחון,
-
מיון חפצים בהתאם לקטגוריות השונות: כלי תחבורה, כלי מטבח, חיות, בגדים. בנסיעה במכונית או בטיול בפארק חושבים יחד על מילים עם מכנה משותף מסוגים שונים: מילים שקשורות למזג האוויר, דברים שהם בצורת משולש או למשל, למצוא מכנה משותף של קבוצת מילים.
-
המצאת שמות של חנויות: חנות שמוכרת מאפים, ברגים, ירקות, משחקים.
-
לתת הגדרות הדדיות: האדם השני צריך לנחש במה מדובר (אני רואה משהו שהוא בצורת מלבן, יש בו שלושה עיגולים בצבעים שונים ובעזרתו יודעים מתי לנסוע ומתי לעצור).
-
להגיד כמה שיותר פרטי מידע שאפשר על מילה מסוימת: כל פריט מידע מזכה בנקודה, המנצח הוא מי שנתן את מספר פרטי המידע הגבוה ביותר.
-
משחק "ארץ , עיר, חי, צומח, דומם" – משחק ידע כללי הבוחן את יכולתו של המשתתף למצוא מילים המתחילות באות נתונה עבור כל אחת מכמה קטגוריות כלליות.אבחון וטיפול בקשיי שליפה חשובים להפחתת תסכול, להמשך התפתחות השפה באופן יעיל, לצורך שיפור יכולת הלמידה הכללית, שכן כל למידה חדשה דורשת מאיתנו קידוד של מידע חדש, בדגש על לימוד הקריאה והכתיבה.קשיי שליפה בגיל מבוגרבחזרה לדוגמת המכולת. בגיל מבוגר, אחרי הרבה שנים של תחזוק שוטף של המכולת, במהלכן קודדו עשרות אלפי מוצרים, מתחילות לצוץ בעיות. מדי פעם חסר מוצר במדף שבו רשום שאמור היה להיות, לעיתים לוקח זמן רב מהרגיל למצוא את המוצר המבוקש ויש תחושה שקצב האספקה הופך להיות איטי יותר.כולנו חשים מדי פעם את תחושת "זה עומד לי על קצה הלשון", זו תופעה נורמלית, ששכיחותה עולה עם הגיל. לאורך השנים חלים שינויים במערכת העצבית ותהליכי רכישה של מידע חדש, עיבודו ושליפתו הופכים לאיטיים יותר ויעילים פחות."כאשר קשיי השליפה מופיעים באופן פתאומי וחד או כאשר תדירות קשיי השליפה עולה בזמן קצר יחסית, עד לרמה שהאדם שוכח מילים פשוטות ושכיחות כך שרצף השיחה נפגע, מומלץ לפנות לרופא בהקדם, ובהמשך לקלינאית תקשורת לבירור מעמיק"חשוב להבחין בין קשיי שליפה "נורמליים", לבין קשיי שליפה המופיעים לאחר אירוע מוחי, פגיעות ראש ומחלות נוירולוגיות הקשורות למרכז השפה במוח. כאשר קשיי השליפה מופיעים באופן פתאומי וחד או כאשר תדירות קשיי השליפה עולה בזמן קצר יחסית, עד לרמה שהאדם שוכח מילים פשוטות ושכיחות כך שרצף השיחה נפגע, מומלץ לפנות לרופא בהקדם, ובהמשך לקלינאית תקשורת לבירור מעמיק, לאבחון ולמיפוי קשיי השליפה ביחס ליכולות השפתיות הכלליות ולטיפול במקרה הצורך.הטיפול כולל לרוב שני אפיקים עיקריים: 1.למידה אינטנסיבית של אסטרטגיות שליפה בערוצים שונים באופן ממוקד ושיטתי.2. מתן אסטרטגיות פיצוי שיאפשרו את המשך השיח על אף הכשל בשליפת מילות מטרה. אסטרטגיות הפיצוי כוללות למידת שימוש בתיאור עקיף של מילת המטרה, שימוש במחוות ועוד.פעולות שעשויות לעזור בהתמודדות עם קשיי שליפה מינוריים: שימוש בהקשר: יצירת הקשרים למילים. למשל, אם אדם מתקשה להיזכר בשמות, ניתן לעשות אלבום של תמונות הצמודות לכל שם, או יצירת עץ משפחתי/קהילתי המסייע לקשר בין הדמות לשיוך שלה בסביבה.שימוש ביומן/פנקס לצורך כתיבת מילים חשובות: מומלץ לחלק את הפנקס לנושאים באמצעות חוצצים ולשייך את המילים לנושא המתאים (מנגנון הדומה לחלוקה לקטגוריות שהזכרנו כאסטרטגיה בגיל הצעיר). למשל, תחת "קופת חולים" לכתוב את שם הרופא, מונחים רפואיים, מספר ת.ז וכיו"ב.משחקי חשיבה: שעניינם הוא שליפת מילים דוגמת תשבצים, טריוויה ועוד.יצירת דימויים ורצפים סמנטיים לצורך שיפור שליפה של רשימת מילים ברגע נתון: למשל, רשימת קניות סתמית תהפוך לסיפור או תמונה (המילים קמח, רסק עגבניות, גבינה צהובה וזיתים יהפכו לסדר הכנת פיצה, או לחילופין לתמונה דמיונית שבה פארק הכולל ספסלים שעשויים משקיות קמח, גזעים אדומים כרסק עגבניות, השבילים הם גבינה צהובה והפרחים הם זיתים) – ברגע שניתנת משמעות סמנטית או ויזואלית למילים סתמיות, קל יותר לזכור אותן.
