בראשית החודש הזה השתתפתי בבדיקה טכנולוגית רפואית מקצועית. הבדיקה נערכה במהלך שבוע אחד ומטרתה היתה זיהוי אובייקטיבי של תסמיני מחלת הפרקינסון שלי. כל מה שהייתי צריך זה ללבוש חגורה עם מכשיר הולטר קטן שהצמדתי לצד שמאל של הגוף שלי.
הסתובבתי עם ההולטר-STATON בכל שעות הערות שלי, למעט בזמן שעשיתי תרגילי ספורט אובזמן שנהגתי, וכלל לא הרגשתי את המכשיר הקליל הזה. נהניתי לעבור את הבדיקה הזו מכיוון שלמעט מחגירת ההולטר, לא הייתי צריך לעשות כלום. כלומר, אם חששתי שהמכשיר ישפיע על התפקוד היום יומי שלי, הופתעתי לטובה מהבדיקה המקצועית הזו.
מטרת הבדיקה היתה לבדוק את ההשפעות אמיתיות של מחלת הפרקינסון עלי, בשלב הרפואי שבו אני נמצא. הצורך לבדוק באופן אובייקטיבי את מצבי כחולה נובע מהאופי המורכב של תסמיני מחלת הפרקינסון, תסמינים שמבלבלים מאד את החולה וקשים למדידה עצמאית.
הקושי נובע משלל התסמינים של הפרקינסון שכוללים רעידות שיש במסגרת המחלה, תופעות הקיפאון שיש בה, הסיכון ליפול במהלך הדרך או לקפוא במקום וכן גם לבדוק תנועות לא רצוניות של הגוף. כמו כן ישנה תופעה נוספת בה מופיעים תהליכים פיזיים ונפשיים הנקראים OFF (אז יש ירידה בתפקוד הגופני והנפשי), או ON (שאז הפעילות הגופנית והנפשית היא טובה).
כל התסמינים האלו, כולל גם מצבי הרוח וההשפעות המוטוריות, הנם דברים שקשה לחולה לזהות בזמן אמת בצורה אובייקטיבית, שלא מושפעת ממצבו הנפשי או מההתרכזות שלו במצבו באותה רגע. כלומר, קשה מאד להגיע אל הרופא המטפל, עם אבחנה חד משמעית של המטופל אודות מצבו הרפואי האמיתי.
הקושי הזה גורם לא פעם לכך שהטיפול הרפואי שחולה הפרקינסון מקבל אינו מיטבי. הרופא מתרשם ממה שהוא רואה בפגישה עם החולה וכן גם מקשיב לתיאורים של החולה שמולו. אלא שתיאורי החולה מוטים עקב העובדה שמדובר בתחושות שלו שלא בהכרח מייצגות את המציאות.
כמו כן גם המפגש עם הרופא המטפל במחלה הינו קצר וקשה לרופא, אפילו אם הוא מומחה גדול, להבין מה מצבו האמיתי של החולה שלפניו.
עוד אחת מהסיבות למצב הקשה הזה קשורה גם לעובדה שקהילת חולי הפרקינסון בישראל עומדת כיום על 30 אלף איש, כשכל שנה מאובחנים עוד 2500 בני אדם. למרות הכמות העצומה של החולים מספר הנויירולוגים שעוסקים במחלה הוא נמוך מאד, מציאות שמטילה על רופאים אלו עומס עצום שגם מקשה על הרופא לקחת את כמות הזמן הנצרכת לבדיקה ופגישה ארוכה ומקיפה.
כל הבעיות האלו נחסכות כמעט לחלוטין על ידי המכשיר, שמצוי על גוף הנבדק שבוע שלם!! ושמודד את התופעות השונות של המחלה לא לפי ההרגשה הסובייקטיבית של החולה אלא לפי התרחשות התופעות השונות הקשורות למחלה בצורה חסרת פניות.
לאחר כשבוע, מאפשר המעקב של המכשיר כתיבה של דו"ח מלא שנשלח לרופא המטפל בחולה. זיהוי מצבו האובייקטיבי של החולה, במקרה הזה מצבי שלי, יסייע מאד לרופא להבין באילו שעות ביום יורדת ההשפעה של התרופות (דופמין סינטטי שניתן לחולה עקב חוסר הייצור של הדופמין במוחו של החולה), שניתנות לחולה וכן גם האם כמות החומר הנוכחית מספיקה ומתאימה לסיוע לכך שהחולה ימשיך לתפקד כרגיל.
מבחינה זו בדיקת הולטר, למרות מחירה, נותנת שקט נפשי אמיתי לנבדק כיון שלא הוא המגדיר את הבעיות שלו. כמו כן תוצאות כאלו מייצרות שקט נוסף אצל הנבדק כיון שהוא בטוח כעת כי הטיפול הרפואי שיינתן לו תואם את מצבה הנוכחי של מחלת הפרקינסון בגופו.
מכל הסיבות האלו, הבדיקה הזו מומלצת מאד. מדובר במהפכה שלמה ברמת הטיפול והסיוע שהחולה יכול לקבל. ההולטר, מסייע ליצירת איכות חיים טובה יותר לחולה, איכות בגלל שהרופא מקבל תמונה הרבה יותר מדויקת של מצב החולה שלו.
אייל לוי, מנכ"ל עמותת פרקינסון ישראל: "העמותה פועלת להנגיש למתמודדים עם פרקינסון את כלל החידושים הטיפוליים המוצעים כיום למחלה , ובכלל זה גם בדיקת ההולטר החדשנית, שהיא אמצעי מעקב יעיל ופשוט לניטור תסמיני המחלה בביתו של החולה ויכולה לסייע בשיפור איכות חייו. מכשיר ההולטר מקדם רפואה המתבססת על ניטור מדויק של תנועות החולה, ולא רק על תחקור של תחושות וזכרונות העבר של המתמודד. העמותה אף מאפשרת לחברי העמותה לרכוש את הבדיקה במחיר זול יותר, במסגרת סל השירותים הרחב שמעניקה העמותה לחבריה".
