התעסקות מתמדת בקלוריות ובדיקת הערך האנרגטי של כל מוצר או מזון עשויה להיות מתישה ואף להוביל להפרעות אכילה. בנוסף, שיטה זו אינה תמיד מדויקת. במקום להתמקד בפרטים כמו אם פרוסת לחם קל מכילה 37 או 42 קלוריות, עדיף להתרכז בהקפדה על תזונה נכונה ובריאה באופן כללי.
מה הסיבות לכך? הנה כמה דוגמאות:
1000 קלוריות מחלבונים אינן שוות ל-1000 קלוריות מפחמימות. חלבונים גורמים לגוף לשרוף יותר קלוריות במהלך תהליך העיכול והספיגה שלהם. דיאטה של 1000 קלוריות שמכילה כמות גבוהה יותר של חלבון תוביל לירידה משמעותית יותר במשקל בהשוואה לאותה כמות קלוריות שמקורה ברובו בפחמימות. בנוסף, חלבונים מסייעים להרגשת שובע גדולה יותר ומפחיתים את התיאבון ואת החשק לנשנש.
הטעיות המידע של היצרנים
כאשר כתוב על מוצר מספר הקלוריות ל-100 גרם, מדובר בתוצאה שנמדדה במעבדה מסוימת, אך תוצאות מעבדה אחרת עשויות להראות ערך שונה. לדוגמה, אם נכתב שפרוסת לחם קל מכילה 37 קלוריות, זה לא תמיד מדויק. יש לשים לב שפרוסות הלחם אינן תמיד בגודל ובמשקל אחידים, ולכן לא ניתן להניח שכל פרוסה מכילה בדיוק את אותו מספר קלוריות.
הדחקת קלוריות נצרכות
אם אצטרך לרשום בערב את כל מה שאכלתי במהלך היום ולספור את הקלוריות, סביר להניח שאשכח בתמימותי לכלול קלוריות נוספות כמו אלו שבחלב בנס קפה (כשלפחות 30 קלוריות בכל כוס, ואם שתיתי 3-4 כוסות זה עוד מעל מאה קלוריות), את חצי פרוסת הגבינה הצהובה שהוספתי לכריך של בני, את רסק העגבניות שהוספתי לשעועית הירוקה שבישלתי, ואת רבע העוגייה שטעמתי אחרי שידור חי. מדובר בעוד כמה מאות קלוריות שאותן לא אספור, אך הן נחשבות בהחלט בזמן דיאטה.
בקיצור – אני מקווה ששכנעתי אתכם כי עדיף להתמקד בתזונה בריאה במקום להקדיש אנרגיה רבה לספירת קלוריות.
