תקיפות המורדים בסוריה ממשיכות. אמש (שישי) כוחות חיזבאללה פלשו לעיר חומס, העיר השלישית בגודלה במדינה, יחד עם פלגי האופוזיציה הסוריים. הכתב הפוליטי של ערוץ "אל-ערבי", מאד'ר אל-דבס, התייחס למצב בסוריה בצל התפנית העלילתית הנ"ל, וערך סדר בעניין.
"הכוחות הצבאיים נוטים יותר בהתנהגות שלהם לשחרר את האזורים הכבושים והנתקפים, ואז למסור אותם למנהל האזרחי. חלב, למשל, זקוקה באמת למנהל כזה, לשירותים וכו'".
"זה כשלעצמו אתגר גדול", ציין הכתב הפוליטי, "ומי שמודע לנושא הזה צריך לבוא מתוך קבוצת האזרחים הרלוונטית באזור. כמו כן, הוסיף כי "שינוי דפוס החשיבה הרווח בקרב הסורים פירושו לקחת צעד אחד אחורה, במקום להיאבק על המדינה או על המולדת".
"כל הדיון הזה, על איזה סוריה רוצים לבנות פה, נוצר להערכתי על ידי העם הסורי. לפיכך, מה שנדרש מהפוליטיקה הסורית כיום הוא לשנות את מתודולוגיית החשיבה שלה, מעיקרון המבוסס על קונפליקט לעיקרון המבוסס על פעולה בשטח".
אל-דבס המשיך ואמר כי בכדי להמיר את החשיבה לסוג זה יש ליצור "אקלים מתאים, שעולה בקנה אחד עם החלטות בינלאומיות כמו החלטת ז'נבה, פורום אסטנה ועוד אחרות מטעם קהיר ואיסטנבול".
"אנחנו לא שומעים קול פוליטי סורי על כל האמור לעיל. אך ללא ספק, הקול הזה קבור ונמצא כעת בשטח. נראה שמה שקרה במהלך הימים האחרונים גרם לנו לבנות על משהו חדש. אבל ללא ספק, כל ההתייחסויות האלה שהזכרתי מצריכות שיקום או שיקום חלקי על סמך משהו חדש, תבנית חשיבה אחרת".
אל-דבס הדגיש כי "כל הסורים מרגישים היום רצון לאפקטיביות פוליטית בעתיד של המדינה שלהם. עד הרגע הזה תמיד היה בסוריה כישלון צבאי. אנחנו אופטימיים שהורגלנו לעובדה שהפלגים נלחמים בינם לבין עצמם יותר משהם נלחמים במשטר. עד כה, ההתמודדות הסורית מול הפלגים המורדים הייתה ניסיון מר".
לאחר מכן, זרע מעט תקווה בתוך הכאוס הסורי כשאמר כי ישנם פלגים שחווים פתיחות לחברה ופלורליזם פוליטי. "מה שקורה היום מרגיע מנקודת מבט זו. זה משקף את החברה הסורית ומוביל לסוג של סולידריות עם שיח מתקדם מאוד, שצריך להכיר בחשיבותו בתקופה זו".
"זה קשור לעובדה שאנחנו לא רוצים לנקום, אנחנו רוצים לבנות ולהסתכל לעתיד, ולכן מה שקורה היום הוא לא רגע של קונפליקט פוליטי. עלינו להיות משוכנעים שד עכשיו זה נכשל, והיום אנו עומדים בפני רגע חשוב מאוד. אם נחזור להתבוסס בבוץ, כפי שחלק מהמדינות רוצות, לא נהיה יותר אלא קלף במאבקן של המדינות הללו. או שאנחנו ידידים שלהן או שאנחנו אויבים".
