הוול סטריט ג'ורנל פרסם ניתוח מקיף של מעמדה האסטרטגי של ישראל בזירה האזורית מאז ה-7 באוקטובר 2023. על פי הניתוח, ישראל השיגה הישגים צבאיים משמעותיים מול שורת איומים: פגיעה במערך הצבאי של חמאס בעזה, הסבת נזקים לתשתיות חיזבאללה בלבנון, והצלחה במענה למתקפות איראניות תוך ביצוע פעולות בשטח איראן.
אבנר גולוב, בעבר בכיר במועצה לביטחון לאומי וכיום סגן נשיא ב-MIND Israel, מעריך כי "לראשונה בתולדות הציונות, נפתח חלון הזדמנויות לביסוס מעמדה של ישראל כמעצמה אזורית". עם זאת, העיתון מדגיש את האתגרים העומדים בפני ישראל, ובראשם השחיקה בתמיכה הציבורית בעולם הערבי על רקע הלחימה בעזה.
סגנית שר החוץ שרן השכל מציינת כי העוצמה הצבאית שהפגינה ישראל מובילה להכרה גוברת בצורך בשיתופי פעולה אזוריים. לדבריה, התקדמות בתהליכי נורמליזציה, במיוחד עם ערב הסעודית, עשויה להחליש את השפעתה האזורית של איראן. העיתון מציין כי למרות שהמגעים עם ריאד הואטו בעקבות המלחמה, הממלכה הסעודית מוסיפה להחזיק בעמדתה כי נורמליזציה אפשרית בכפוף להתקדמות בסוגיה הפלסטינית.
הדיווח מצביע על פער משמעותי בין העמדות: בעוד הציבור הישראלי מביע התנגדות נחרצת להקמת מדינה פלסטינית בעת הנוכחית, גולוב מציע מתווה הדרגתי לשלטון עצמי פלסטיני בעזה ובגדה המערבית. לא ברור אם הצעה מסוג זה תענה על דרישות הסעודים. העיתון מעריך כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יתקשה לקדם מהלכים מדיניים מרחיקי לכת במסגרת הקואליציה הנוכחית, המחויבת להמשך השליטה הישראלית בשטחים.
בראיון למדור הדעות של העיתון הביע נתניהו אופטימיות לגבי סיכויי הנורמליזציה עם ערב הסעודית, בכפוף להשגת הסכם לשחרור החטופים והפסקת הלחימה בעזה.
מנגד, מומחים בוושינגטון מצביעים על אתגרים ארוכי טווח. חוסיין איביש, חוקר בכיר במכון מדינות המפרץ הערביות, טוען כי היקף ההרס בעזה ומספר הנפגעים הגבוה עלולים להוביל להסלמה עתידית. לדבריו, ישראל תידרש להקצות כוחות משמעותיים לאבטחת גבולותיה. ויליאם וכסלר מהמועצה האטלנטית מוסיף כי הימנעותן של מדינות רבות ממגעים דיפלומטיים עם ישראל מקשה על קידום שיתופי פעולה אזוריים.
איתמר רבינוביץ', שגריר ישראל לשעבר בארה"ב, מעריך כי הביקורת הבינלאומית תפחת עם סיום הלחימה. לדבריו, התמיכה האמריקאית בישראל נובעת מהבנת חשיבותה האסטרטגית, במיוחד נוכח התהדקות הקשרים בין איראן לרוסיה והשלכותיהם על המערכת הבינלאומית.
מיכה גודמן, הוגה דעות ישראלי, מתייחס לדילמה המרכזית שליוותה את המערכה: האיזון בין השגת היעדים הצבאיים לבין שימור הלגיטימציה הבינלאומית. "נדרשנו לשקם את כושר ההרתעה באופן שהשפיע על מעמדנו הדיפלומטי", מסביר גודמן, המעריך כי בסיכומו של דבר, ישראל השיגה את מטרותיה המרכזיות.
