בכירים באו"ם הפועלים בלבנון הדגישו כי הם "מודאגים עמוקות" מאפשרות של הסלמה בין הצדדים • הם הדגישו כי הסכנה לעימות נרחב ופתאומי "היא מאוד מוחשית" • גם בממשל ביידן מודאגים: "מפרשים את התקיפות הישראליות כהכנה למתקפה גדולה ונרחבת", ומביעים חשש מ"תוצאות בלתי רצויות"
כל העולם רוחש וגועש עקב החשש במערב מפני הסלמה נרחבת וגדולה בין ישראל וחיזבאללה, לאחר ימים ממושכים של חילופי אש קשים ואינטנסיביים בגבול לבנון. אחרי שבסוף השבוע הושמעו אזהרות וחששות מצד גורמים רשמיים בממשל ביידן, אתמול הצטרפו גם בכירים באו"ם לחששות ומזהירים מפני הידרדרות משמעותית בלחימה.
"קיימת סכנה אמיתית למיסקלקולציה לאורך גבול לבנון שיכולה להצית עימות רחב יותר בין חיזבאללה והצבא הישראלי", אמרו אתמול (שבת) שני בכירים באו"ם הפועלים בלבנון. ז'נין הניס-פלאסחארט, המתאמת המיוחדת ללבנון מטעם מזכ"ל האו"ם, וארולדו לאזארו, מפקד יוניפי"ל, אמרו כי הם "מודאגים עמוקות" בנוגע להסלמה בגבול לבנון.
השניים פרסמו הצהרה כתובה משותפת, במטרה להדגיש את החששות שלהם בשל המצב המתוח בגבול. "הסכנה ממיסקלקולציה שתוביל לעימות נרחב יותר באופן פתאומי היא מאוד מאוד מוחשית", כתבו.
בסוף השבוע דווח כי גם גורמים רשמיים בממשל ביידן מביעים את החשש מפני הסלמה גדולה ונרחבת בין ישראל לחיזבאללה. על רקע הדברים האלה, צפוי להגיע מחר עמוס הוכשטיין, שליחו המיוחד של הנשיא ביידן, במטרה לנסות ולקדם הסדר בין הצדדים הלוחמים.
אותם גורמים בממשל אמרו לחדשות CBS כי הם מפרשים את התקיפות העמוקות האחרונות של ישראל בשטח לבנון כהכנת השטח למתקפה גדולה ונרחבת. עוד עלה החשש כי המטחים הגדולים של הרקטות, הכטב"מים והטילים של חיזבאללה לשטח ישראל עלולים להסתיים בתוצאות קשות ו"בלתי רצויות" –שעלולות להצית בישראל רצון להגיב בצורה כזו שתגרור את הצדדים למלחמה לא מתוכננת.
בממשל ביידן לא מסתירים את חששותיהם מאפשרות של מלחמה נרחבת בין ישראל לחיזבאללה, ומזהים זאת כאירוע שיכול להעמיד בסכנה גדולה את כוחות הצבא האמריקני הפועל באזור. ביום חמישי צוטט בכלי תקשורת בכיר אמריקני שאמר במפורש כי אחת הסיבות לרצון להגיע לעסקת חטופים והפסקת אש בעזה היא כדי להביא לרגיעה בין ישראל וחיזבאללה. יחד עם זאת גם נאמר כי אין די בהפסקת אש מול חמאס כדי להרגיע את המתיחות עם חיזבאללה, ויהיה צורך לחתום על הסכם מפורש בין הצדדים..
בכיר המוסד: “אם נחליט לחסל את נסראללה, נוכל לעשות את זה. היכולת לחסל אותו אינה השאלה”
הריאיון הזה נעשה עם א' עד בכיר במוסד ואינו רוצה שנחשוף את שמו
המוסד הישראלי הוכיח בשנים האחרונות שידו הארוכה מסוגלת להגיע ללב איראן, כאשר ביצע שורה של מבצעים מזהירים – החל מגניבת ארכיון הגרעין האיראני והעברתו לישראל, דרך חיסול מדעני גרעין וקצינים בכירים ב”משמרות המהפכה” ועד לחיסול אבי פצצת הגרעין האיראנית, מוחסן פח’רי זאדה.
אולם בתחילת פברואר נראה היה כי הוא עובר לפעול בשיטה חדשה – פגיעה בכלכלה האיראנית באמצעות פיגועים בתעשיית הנפט והגז של איראן, שהיא מקור הכנסה חשוב של הרפובליקה האסלאמית. כך לפחות על פי פרסום מה-16 בפברואר בניו יורק טיימס, לפיו ישראל עומדת מאחורי פיצוצים בשני צינורות גז מרכזיים באיראן שהתרחשו כשבוע קודם, וכן מאחורי פיצוץ במפעל כימי בטהראן.
ישראל לא הגיבה לפרסום, אך גורמים מדיניים בירושלים רמזו כי אכן יש דברים בגו. גיורא איילנד, לשעבר ראש המל”ל, העריך ב-17 בפברואר כי ישראל עומדת מאחורי הפיצוצים באיראן, ומומחי מודיעין העריכו כי הפיצוצים הם תוצאה של מתקפות סייבר של המוסד הישראלי ושל יחידה 8200 של אמ”ן. לדבריהם, תעשיות הגז והאנרגיה האיראניות רגישות למתקפות סייבר, ולישראל יש היכולת לחדור אליהן. “התוכנית של האויב הייתה לשבש לחלוטין את זרימת הגז בחורף לכמה ערים ומחוזות מרכזיים בארצנו”, אמר שר הנפט של איראן, ג’וואד אוג’י, לתקשורת האיראנית א’, שעד לאחרונה כיהן בתפקיד בכיר מאוד במוסד, במסגרתו היה מעורב בפעולות חשובות באיראן, בלבנון ובאזורים נוספים, אומר לי כי “תקיפה של משק האנרגיה זו קומה מסוג אחר. זאת קומה שמתכתבת ישירות עם המשטר ואומרת לו – אנו מכירים את הבטן הרכה האיראנית, אנו מבינים את התלות של כלכלת איראן במשק האנרגיה, ויש לנו היכולת לפגוע בליבת הכלכלה האיראנית”.
ל-א’ חשוב להדגיש כי אינו יכול לאשר אם ישראל היא זו שאכן עומדת מאחורי התקיפות האחרונות, וכי הוא מדבר על העיקרון הכללי, על ההיגיון שמאחורי פעולה כזו, לא משנה מי עשה אותה. “צריך למצוא את הדרך האפקטיבית להרתיע את איראן ולהראות לה שיש מחיר למערכה שהיא מנהלת נגדנו, גם אם היא מקיימת את המערכה הזו מאות ואלפי ק”מ מגבולה”, הוא אומר.
זה אפקטיבי בכלל? דווח שהאיראנים התאוששו מהמתקפה האחרונה על צינורות הגז בתוך שעות ספורות.
“אם מי שעשה את זה התכוון שמטרת הפעולה היא לשתק את משק האנרגיה של איראן, אז כמובן שהוא כשל. אבל אם מי שעשה את זה התכוון לאותת למשטר האיראני וגם לציבור האיראני שיש לו יכולת לגעת בנקודות שבעבר לא נגעו בהם, אני חושב שזו פעולה מוצלחת, בהנחה שהיא אכן השפיעה על המוטיבציה של איראן להמשך”.
בדצמבר האחרון הייתה מתקפת סייבר נוספת. לפי דיווחים באיראן, היא הצליחה להשבית כ-70% מתחנות הדלק למשך כמה ימים. למה זה לא קורה יותר?
“אני לא יודע מי עשה את זה. אבל זה מראה על מגוון יכולות. כלומר, זה מראה שניתן לתקוף בכל מיני שיטות, בטיימינג שונה, בעצימות שונה, במתווים שונים. אם יוחלט לתקוף את איראן, זה מראה שיש לה נקודות שפגיעה בהן יכולה לגרום לבעיה כלכלית וגם לעורר מחאה של הציבור האיראני, שני דברים שאיראן רגישה אליהם מאוד אם הם יתרחשו לאורך זמן ובאינטנסיביות גוברת.
“למה לא עושים את זה יותר? יכול להיות שזה עוד איתות שאמור לגרום לאיראן לעשות את השיקולים הפנימיים שלה לפני שעולים מולה מדרגה. כל עוד לא מנהלים מערכה ממושכת מולה, האפקטיביות של כל פעולה תהיה מוגבלת יחסית. לדברים האלה יש משמעות רק אם הם קורים בצורה מערכתית, זאת אומרת בצורה החוזרת על עצמה, בצורה שהולכת ונהיית יותר כואבת ומזיקה.
“אם אתה שואל אותי, אני גם חושב שסייבר אינו כלי מספיק כלפי מדינה כמו איראן שסף ההכלה שלה גבוה. לאוכלוסייה האיראנית יש יכולת ספיגה גבוהה של הפסדים כלכליים נקודתיים או פגיעה באיכות החיים. הם רגילים לחיות בסוג של כלכלת חירום. המשטר שם גם יודע לספוג את תלונות הציבור ולטפל בהן. אבל אויב כמו איראן הרבה פחות עמיד למשהו שהוא נפיץ. לאירוע סייבר, גם אם הוא פוגע, אין האפקט של פעולה קינטית או פעולה אופרטיבית של ממש המביאה עשן ומצטלמת עם אש ונפגעים ברכוש או בנפש. לאפקט קינטי חשאי או אחר יש משמעות הרבה יותר גדולה.
“מה שצריך לעשות באיראן זה הרבה יותר מסייבר והרבה יותר מתקיפות של תחנות דלק באמצעות סייבר. אסור להתאהב בכלי הזה, כי הם יפתחו מהר מאוד חסינות אליו והוא יפסיק להיות אפקטיבי”.
למה בתקופה כזו, אחרי טבח נוראי שעברנו, ישראל אינה מורידה את המשטר האיראני על הברכיים, ובמקום זאת, על פי דיווחים זרים, בוחרת רק לאותת לו.
“יש לזה שתי סיבות. סיבה אחת קשורה במגבלת הכוח. יש גבול למספר המערכות ההתקפיות שצה”ל וכוחות הביטחון של ישראל יכולים לפתוח בו זמנית. אם הייתי צריך לתעדף את המשאבים של מדינת ישראל במקביל למלחמה ברצועת עזה, הייתי בוחר לתעדף במקום גבוה את החזית הצפונית. גם בגלל המצב הנוכחי, בו אזרחים רבים משמשים כפליטים בארצם, וגם מכיוון שזה האיום הכי גדול שעומד לפתחנו. ישראל צריכה לבחור את הקרבות שלה.
“סיבה שנייה קשורה במערכה המדינית, או בדעת הקהל הבין-לאומית שבקושי מאפשרת לנו לפעול בעזה, שבקושי מאפשרת עכשיו את הפינלה של רפיח. פתיחת חזית נוספת בצפון או חזית נוספת מול איראן, תכניס ממדים נוספים של לחץ בין-לאומי על ישראל עקב פחד מאי יציבות שתיגרם ממלחמה אזורית. אני לא חושב שהאמריקנים רוצים שניכנס עכשיו להתמודדות ישירה בעצימות גבוהה עם איראן”.
לא’ יש בטן מלאה על האמריקנים. “אם יש מישהו בתוך תוכי שאני כועס עליו, אלו הם האמריקנים. יש לנו ברית היסטורית איתם ותלות הדדית המבוססת על אמון וערכים משותפים, ותוצאתית, הם אלו שמונעים מאיתנו עכשיו ביטחון. הם מונעים מאיתנו להילחם באופן אפקטיבי מול האויבים שלנו. הם מונעים מאיתנו להשלים את המלאכה. הם מונעים מאיתנו אפילו לסגור את הפצעים שמדממים פה בעם ישראל. במקום לקבל תחבושות אמריקניות, הם פשוט זורעים לנו מלח על הפצעים האלה. אני מצטער להגיד את זה, אבל אני חייב להגיד את זה. האמריקנים הם המפתח, אבל הם גם הבעיה. הם פשוט הבעיה – זו המסקנה האסטרטגית הכי גדולה שלנו, שאין לה פתרון כרגע.
“בהקשר של איראן, ישראל תפעל מולה מתישהו בעוצמה גבוהה, והיא צריכה להיערך לכך. במסגרת ההיערכות הזו היא תרצה שיהיה לה גיבוי של ארה”ב, אם לא תמיכה פעילה שלה. כשזה יבשיל אנחנו נמצא את הזמן הנכון לבוא לאיראן הרבה יותר ערוכים, מאשר אם נגיב בצילה של המלחמה בעזה וההסלמה בצפון. אם נשחק כרגע את המשחק הזה עם איראן, זה אפילו עשוי להיראות כחולשה. יהיו כמה תקיפות סייבר, הם יבינו שלא מגיע משהו מעבר לזה, וזה יוכל לעודד אותם להמשיך”.

