שר האוצר ביקש לא לקדם חוק שיחבר לחשמל בתים ביישובים דרוזיים שנבנו על אדמות פרטיות, מחשש שיעודד בנייה לא חוקית. ראשי מועצות זועמים: "השנה רוב השרים הגיעו לנאום בהלוויות החללים הדרוזים, נתניהו הבטיח הבטחות – ובסוף בגדו בנו״. חלקם קוראים לצעירים: "אל תתגייסו לצבא, הממשלה משפילה אותנו"
בעדה הדרוזית ביקרו היום (שני) בחריפות את שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שביקש אתמול לעצור ולא לקדם את "חוק אספקת החשמל" שהיה אמור לעבור בוועדת השרים לענייני חקיקה – שמטרתו להסדיר את הבנייה הלא חוקית בישובים הדרוזיים, ולחבר לחשמל בתים שנבנו על אדמות פרטיות.
אותם בתים נבנו על אדמות פרטיות בהיעדר תכנון ליישובים אלו כבר שנים רבות, מה שהפך דרוזים רבים לעבריינים בעל כורחם. "מצער שוועדת השרים לענייני חקיקה לא התעלתה ולא השכילה לאשר את חוק אספקת החשמל", אמר מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית, השייח מואפק טריף, שפועל למען פתרון מצוקת הדיור הקשה שפוגעת בצעירים דרוזים רבים. "חובתה הבסיסית של הממשלה היא לדאוג לאזרחיה הדרוזים, לרבות הקצינים והחיילים שבחזית, לדיור בר-השגה עם תשתיות בסיסיות".
השר סמוטריץ' טען במכתב ששיגר אתמול ליו"ר הקואליציה אופיר כץ ולמזכיר הממשלה יוסי שלי כי הוא מפעיל וטו קואליציוני על חוק החשמל. "אין ספק שחובה מוסרית וציונית לחזק את הברית עם העדה הדרוזית, להוקיר את השותפות המופלאה שמתגלה מידי יום גם בתנאים קשים, לתת לה מקום של כבוד גם בחיים האזרחיים ולמצוא פתרונות לקשיים הייחודיים שהם מנת חלקה – אבל לא בדרך שתעודד בנייה בלתי חוקית", כתב שר האוצר.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שגם הוא לקח חלק בהורדת הצעת החוק מסדר היום, אמר: "אם היה מדובר בחוק שמטיב רק עם מי שמשרת במילואים זה מצוין, אבל ההצעה טומנת מדרון חלקלק ואם היא תאושר – כל פורעי החוק בצפון ובנגב יהנו מהחיבור לחשמל".
בפברואר האחרון, נציין, הצעת החוק הובאה בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת תשובה שקיבל השייח טריף ממנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי, שבה הובעה הסכמה להצעה ונמסר כי יש להביאה לאישור החוק בכנסת בהקדם – "ובכך יימצא פתרון לסוגיה כאובה זו", כלשון ההודעה.
יו"ר פורום ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות, יאסר גדבאן, אמר שהוא כועס מאוד על המהלך של ראש הממשלה, למרות שהוא איש ליכוד. "יש לנו קרוב ל-10,000 בתים ביישובים הדרוזיים שהמתינו לחיבורי חשמל, מה ביקשנו?", הוא אמר. מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, נזכיר, תשעה לוחמים בני העדה הדרוזית נפלו בקרבות, ואזרח דרוזי נהרג מירי חיזבאללה.
גדבאן קרא לצעירים הדרוזים לא להתגייס לצה״ל אם המצב של העדה לא ישתפר ויקודם: "כעת אני מבקש מבני הנוער הצעירים, אלו שלא יזכו לבנות בית נורמלי עם תשתיות מתאימות – אל תתגייסו לצה"ל, כי העדה הדרוזית הפכה לנספח במדינת ישראל. כפי שבן גביר וסמטוריץ' ביטלו חוק חיוני, שהוא צורך בסיסי כמו חשמל, אין צורך לתת ולשרת את המדינה, כי הממשלה משפילה אותנו ומתנהגת אלינו בגזענות מוחצנת – וזה חייב להיגמר. אני לא רוצה 'ברית דמים' וסיסמאות ריקות מתוכן – אני רוצה ברית חיים, חיים בכבוד".
ראש מועצת ירכא, סלמאן מולא, תקף את שר האוצר. "בגלל שיקולים קואליציוניים של סמוטריץ' מכרו אותנו לשטן, מדובר בבגידה", אמר בכעס. "היינו אצל ראש הממשלה לפני כשבוע ושמענו הבטחות. המדינה תוקעת את התכנון והבנייה שלנו וזה לא הגיוני".
הוא סיפר כי ביישובו ירכא לדוגמה יש מעל 900 בתים שנבנו על אדמות פרטיות, אך בלי תכנון – כלומר החשמל שנמצא שם הוא פיראטי – ועוד כ-300 בתים מחוץ לקו הכחול, מה שאומר שצווי הריסה עלולים להתבצע. "זה עניין של זמן עד שתקרה תקלת חשמל שתביא לאסון בבתים שמחוברים באופן פיראטי לחשמל, ואנו לא רואים שום פתרון באופק", אמר ראש המועצה.
בחודש שעבר כוחות גדולים של המשטרה הגיעו לממש הריסת בית לא חוקי בירכא. תושבים התבצרו על גג המבנה שמיועד להריסה, המשטרה קראה להם לפנות את המבנה ולא להפריע להם, ובסופו של דבר הוחלט לא לבצע את ההריסה בשלב זה. ראש המועצה מולא לא רואה שמדיניות הממשלה מסייעת לרשויות להסדיר בנייה בתכנון הולם, ולדבריו בשנה הזו לא הוקצתה עדיין תוכנית חומש לישובים הדרוזיים והצ'רקסיים שמסייעת להעצמת ופיתוח היישובים.
ראש מועצת פקיעין, ג'מיל חיר, התאכזב גם הוא מהחלטת הממשלה. "השנה מאוד אהבו את הדרוזים, רוב השרים הגיעו לנאום בהלוויות החיילים ונתנו לנו לשמוע הבטחות רבות שיטיבו איתנו, אבל בפועל – במבחן התוצאה הכול נזרק לפח", הוא אמר.
לדבריו, "חוק החשמל שסמוטריץ' דחה יכול היה לחבר בין 90 ל-100 בתים בפקיעין שמחוברים כעת בחשמל פיראטי. פקיעין סובלת כעת משיתוק תיירותי בצל המלחמה, כשבימים שגרתיים מאות תיירים מכל הארץ היו מבקרים בה. רבים מהעסקים כבר לא מתפקדים, זה גם חלק מהמצוקות שאנחנו כרשויות מתמודדות איתן, בנוסף להסדרי אבטחה כישוב בגליל העליון שמתמודד עם החזית הצפונית. הבתים שנמצאים בכפר מחוסרי מקלטים, ודאגנו להסדרת הנושא על חשבון דברים אחרים".
מנכ"ל מועצת העדה הדרוזית העליונה, עו"ד ראיד שנאן, אמר: "ההחלטה היא שיא שפל נוסף באטימות של הממשלה, שאיננה מקיימת את חובותיה הבסיסיות לאזרחיה הדרוזים. גם כשהיו כמה בעלי מצפון בקואליציה, שהניחו הצעת חוק שבאה לתת פתרונות אנושיים לאוכלוסייה שמרביתה נמצאת בחזית הלחימה מאז 7 באוקטובר, חבורה של מחריבי המדינה מבקשים לפגוע ביחסים עם העדה הדרוזית. טענות מסכלי החוק הן הזויות. מי שמבקש להסדיר אלפי בתים באזורים שונים ולהקים יישובים חדשים, מי שמבקש לשנות את מערכת המשפט מיסודה – נתלה פתאום בטיעונים משפטיים ובעמדת היועצת המשפטית לממשלה".
