"כללית הנדסה רפואית בע"מ" פיטרה עובד לאחר שפרסם סטטוסים בוואטסאפ עם פסוקים מהקוראן, ימים ספורים אחרי 7 באוקטובר. העובד טען כי הוא נוהג לפרסם דברי דת וכי אין מדובר בהסתה, אך החברה טענה שהפסוקים מעודדים פעולות טרור נגד ישראל. העובד פנה לבית הדין לעבודה בדרישה לבטל את פיטוריו, ובקשתו נדחתה
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעה של אדם להשבתו לעבודה – אחרי שפוטר בעקבות סטטוסים שפרסם בוואטסאפ שלו שבוע לאחר 7 באוקטובר, שלטענת מעסיקתו הסיתו נגד מדינת ישראל. הסטטוסים כללו פסוקים מהקוראן בשפה הערבית.
המעסיקה, כללית הנדסה רפואית בע"מ, קיבלה פנייה מעובדים שראו את הפרסומים ועל כן חששו לעבוד עם התובע, שעבד כמהנדס שירות במחלקת מעבדות. המעסיקה פנתה לגורם מקצועי לצורך קבלת תרגום ופירוש לסטטוסים שפרסם העובד, ומשנמצא כי בעת הזו משמעותם חמורה ועולה כדי הסתה כנגד מדינת ישראל לאור המלחמה – קצין ביטחון מטעם המעסיקה הגיע למקום עבודתו של העובד וביקש לקבל ממנו הסבר למהות הפרסומים ותכליתם.
בהחלטת בית הדין מצורף הפירוש של הסטטוסים שפורסמו בשפה הערבית על ידי העובד: הפרסום הראשון היה של פסוק אליו צורפה פרשנות בערבית. הפסוק מפרט שאם האל היה רוצה הוא היה גובר עליהם אך הוא מעמיד את מאמיניו במבחן כדי לבחון את אמונתם, מי שנהרג במלחמה למען האל, הוא לעולם לא יוריד את מעשיו לטמיון. בפרשנות צוין שהאל יכול לעשות כל דבר ויכול לגרום לכך שהכופרים לא ינצחו במקום אחד עד שהמוסלמים יחסלו את אדמותיהם ואז יתקיים ג'יהאד בו האל יבחן את אמון המאמינים.
בפרסום השני מציין הפסוק שאם האל יתפוס את העושק הוא לא ישחררו, וכאשר יתפוס אותו, המכה שינחית עליו תהיה כבדה ועזה. בפרסום השלישי נצבעו המילים באדום, ירוק ושחור על רקע לבן כצבעי דגל פלסטין, כאשר הפסוק עוסק במאמינים שבאהבתם זה לזה, רחמיהם ואהדתם זה לזה, דומים לגוף, כאשר איבר אחד בו סובל, כל הגוף מגיב בחוסר שינה וחום.
לפי החלטת בית הדין, העובד התחמק ממתן הסבר סדור ומתרגום הפרסומים כאשר פנה אליו קצין הביטחון מטעם כללית. תחילה הפנה את קצין הביטחון לפרשן. לאחר מכן, כשהסכים לתרגם את הדברים עשה כן באופן חלקי בלבד, ציין את ההרוגים בעזה שלטענתו פרסם חלק מהפרסומים כדי להביע סולידריות עם החפים מפשע שנהרגו שם ובאותה נשימה ציין כי הוא מביע צער על הרג חפים מפשע משני הצדדים.
החברה המעסיקה מצאה שמדובר בפרסומים שארגונים עוינים את ישראל משתמשים בהם לצורך הסתה כנגד מדינת ישראל ועידוד פעולות טרור לפגיעה באזרחי מדינת ישראל, לרבות ארגון החמאס. לאור כל אלה חל אצלה משבר אמון בתובע ועל כן זימנה אותו לשימוע במכתב מפורט.
התובע התייצב לשימוע ושטח את מלוא תשובותיו לטענות, אך לא סיפק בשימוע הסבר מניח את הדעת למטרת הפרסומים, אלא הדגיש מה הם לא משקפים, כך לטענת המעסיקה. העובד טען שהפרסומים אינם בגדר הסתה וכי הוא נוהג לפרסם פרסומי דת כאדם מאמין כדבר שבשגרה עוד לפני אירועי השבעה באוקטובר. עוד טען שיש מי שמנסה להתנכל לו במקום העבודה ויש לשמור על זכותו לחופש פולחן, חופש דת, חופש ביטוי וזכותו להתפרנס בכבוד. בתום השימוע העובד פוטר ופנה לאחר מכן לבית הדין לענייני עבודה.
המומחים שהעידו בהליך קבעו: מדובר בפרסומים מסיתים
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את התביעה של העובד נגד החברה, שיוצגה על ידי עוה"ד גלית גולן-רתם ואפרים יצחקוב ממשרד פירון, וקבע כי לאור הרגישות הרבה בציבור כשבוע לאחר אירועי השביעי באוקטובר, אירועים קשים שהביאו לשבר גדול, החלטת הנתבעת לסיים את העסקת התובע נמצאת במתחם הסבירות הן לאור משמעות הפרסומים שביצע התובע, הן לאור עיתוי פרסומם והן לאור התנהלות התובע שניסה להקטין את המשמעות, התחמק מלתרגם באופן שלם את הפרסומים, ולא מסר הסבר מניח את הדעת למטרת הפרסום.
בית הדין הדגיש כי עמד על חשיבות חופש הביטוי, חופש הדת, וחופש הפולחן. אל מול זאת, עמד בית הדין על התנהלות התובע עת פרסם את הפרסומים כשבוע לאחר אירועי השביעי באוקטובר, כאשר הוכח שגורמים עוינים את מדינת ישראל לרבות ארגון החמאס, משתמשים בפסוקים הללו כדי להסית כנגד מדינת ישראל. "התובע עצמו קשר את הפרסומים לאירועי השביעי באוקטובר ולמלחמה שפרצה ברצועת עזה בעקבותיהם, בשלב בו המדינה עדיין סופרת את נרצחיה ומנסה לשחרר את חטופיה. על יסוד זאת, ניתן להבין את משבר האמון שנוצר בין הנתבעת לתובע", נכתב בהחלטה.
המומחים שהעידו בהליך אישרו שיש בפרסומי התובע משום הסתה. המומחה מטעם התובע, פרופ' צבי מנדל, אישר כי מדובר בפרשנות אפשרית ושלושת המומחים מטעם הנתבעת, מר רועי זאבי, מר מיכאל קובי ופרופ' עוזי רבי, קבעו באופן חד משמעי שמדובר בפרסומים מסיתים כפי שעולה מתוכנם ומהעיתוי בו פורסמו, כשבוע לאחר אירועי השביעי באוקטובר ושנעשה בפסוקים שפרסם התובע שימוש על ידי גורמים העוינים את מדינת ישראל לרבות ארגון החמאס, לצורך הסתה נגדה.
בית הדין קבע כי התובע זומן לשימוע כדין, בזימון פורטו כל הסיבות שיכולות להביא לסיום העסקתו, השימוע ארך פרק זמן לא קצר, במסגרתו התרשם בית הדין כי ניתנה לתובע הזדמנות מלאה להתייחס לפרסומים ולהסביר את כוונתו עת פרסם אותם, לרבות עיתוי הפרסום. בית הדין קבע כי התובע אכן התחמק מהתייחסות מלאה לפרשנות המופיעה בפרסום הראשון, לא סיפק הסבר מפורט וממצה לפרסומים.
"משלא סיפק כאמור הסבר מניח את הדעת ותוכן הפרסומים היה חמור וכלל פרשנות הכוללת את המילה ג'יהאד, פסוק שמבטיח כי האל יתפוס את העושק, לא ישחררו וינחית עליו מכה קשה ועזה, פרסום הכולל צבעים כצבעי דגל פלסטין, החליטה הנתבעת, לאחר ששקלה את מכלול השיקולים הרלוונטיים, לסיים את העסקתו לאלתר בכדי לשמור על סביבת עבודה ראויה לכלל עובדיה ולמנוע פגיעה במרקם יחסי העבודה", נכתב בהחלטה.
בית הדין קבע כי החלטת הנתבעת נסמכה על שיקולים ענייניים שאינם קשורים למוצאו של התובע אלא למעשיו ולפרסומים שפרסם בעיתוי בו פורסמו. העובדה שטען כי הוא מפרסם דברי דת כדבר שבשגרה, דווקא חיזקה את הקביעה כי לא בוצעה כלפיו הפליה או פגיעה בחופש הפולחן, שכן עד למועד פרסומים אלו, לא פתחה הנתבעת בהליך כלשהו כנגד התובע בשל פרסומיו הקודמים.
עוד קבע בית הדין כי הנתבעת התנהלה כמצופה ממעסיק סביר לאחר קבלת תלונות עובדים על פרסומי התובע, עת מבדיקה שערכה עלה כי יש בהם ממד של הסתה. למעסיק יש זכות שלא לקבל פרסומים שביצע עובד שיש בהם הסתה ופגיעה ברגשות עובדים אחרים. לאור כלל חומר הראיות בהליך, מצא בית הדין כי הנתבעת הפעילה את הפררוגטיבה הניהולית שלה בהתאם לדין וההחלטה שקיבלה אינה נגועה בשיקולים זרים ומצויה במתחם הסבירות.
"קריאה למלחמת דת"
עוד נמסר בהודעה על ההחלטה כי "בית הדין הבהיר כי זכותו של עובד להביע סולידריות ולהזדהות עם כל צד כראות עיניו והבנתו. הבעייתיות בהתנהלות התובע היא בפרסום שאין בו רק הבעת סולידריות אלא מופיעה בו פרשנות הקוראת למלחמת דת של מאמינים בשם אמונתם באל. התובע לא הסביר את כוונתו בפרסומים במלואה ולגבי הפרסום השני כלל לא הסביר מה היתה מטרת הפרסום המדבר על העושק שהאל ינחית עליו מכה עזה, למעט אמירה כללית שמדובר בדברי דת שהוא נוהג לפרסם. כאשר מדינת ישראל מצויה במלחמה, שבוע לאחר השבר שארע בשל אירועי השביעי באוקטובר, רצף פרסומים העוסק במלחמת דת והנחתת מכה עזה על העושק כאשר הפרסומים מבוצעים גם לאוכלוסייה שאינה דוברת ערבית, ובאחד הפרסומים מופיעים הצבעים של דגל פלסטין, לא ניתן לנתק את ההקשר הברור העולה מכך וכיצד יכולים פרסומים אלו להתפרש אצל מי שצופה בהם.
"משההחלטה בעניינו של התובע התקבלה בהתאם לדין משהפרסומים נמצאו ככאלה שיש בהם ממד של הסתה ואף משמשים גורמים עוינים את מדינת ישראל לצורך כך, משנמצא שלא רק דוברי עברית אלא גם דוברי ערבית יכולים לפרש אותם כמסיתים, לא מצא בית הדין להורות על החזרת התובע לעבודה או לפסוק לו פיצוי כלשהו ודחה את התביעה במלואה תוך חיובו בהוצאות הנתבעת", נכתב.
