על פי נתונים פנימיים עדכניים של משרד הבריאות יש בעשור האחרון ירידה עקבית משמעותית ומתמשכת של הישראלים שעוברים ניתוחים בריאטריים (״ניתוחים לקיצור קיבה) שמקטינים את נפח הקיבה וכך מביאים לירידה בתאבון ובמשקל. זאת כאשר רופאים בכירים מעריכים כי הסיבה המרכזית לירידה המתמשכת היא מעבר של עשרות אלפי ישראלים בשנים האחרונות לקבלת זריקות לטיפול ומניעת השמנה. בנוסף, הדבר ממחיש שינוי היסטורי בטיפול באחת המחלות השכיחות והקשות ביותר בישראל ובעולם המערבי.
על פי הנתונים הפנימיים של משרד הבריאות שעודכנו באחרונה ל-2023, המתפרסמים כאן בראשונה, בעשור האחרון מספר הניתוחים הבריאטריים בישראל ירד מ-9,070 ב-2014 ל-5,935 ב-2023, ירידה של 34.6% בעוד שבמקביל האוכלוסייה בישראל גדלה משמעותית בעשור זה וגם כך מספר הישראלים הסובלים ממחלת ההשמנה. על פי נתונים לא רשמיים ולא סופיים ב-2024, התבצעו בישראל כ-6,800 ניתוחים לקיצור קיבה.
ארה״ב: כ-16 מיליון מטופלים בזריקות למניעת השמנה
על פי נתוני משרד הבריאות, כאלף מהניתוחים לקיצור קיבה המתקיימים מדי שנה הם ניתוחים חוזרים. כלומר, מטופלים שעברו ניתוח אחד שהסתבך או שהם חזרו למשקלם הקודם, ובעקבות זאת עוברים ניתוח נוסף.
הנתונים בישראל דומים למגמות הירידה בארה״ב ואירופה של עד כ-30%, במקובל לעליה של מאות אחוזים בשימוש בתרופות החדשות למניעת השמנה. לפי ההערכות רק בארה״ב כ-16 מיליון אמריקנים מטופלים בזריקות למניעת השמנה, שיכולות להביא לירידה של 15%-22% במשקל. בנוסף, הן מביאות גם לשיפור במדדים בריאותיים כמו סוכרת ומחלות לב.
לדברי רופא בכיר, ״הירידה בניתוחים הבריאטריים והעלייה בשימוש בתרופות הרזיה משקפות שינוי תפיסתי של עולם הרפואה בטיפול בהשמנה, עם דגש על טיפולים לא פולשניים. אלא שיחד עם זאת, הניתוחים נותרים חיוניים להשמנה חמורה, והאתגר הוא להבטיח גישה שוויונית לשני סוגי הטיפולים, תוך צורך במחקרים ומעקב על השפעות התרופות לטווח ארוך״.
על פי נתוני מערכות הבריאות בארץ ובעולם, השמנה ועודף משקל הם סיבה מספר חמש לתמותה בעולם ומהווים גורם סיכון לנכות כרונית קשה. ההשמנה מלווה בתחלואה נלווית משמעותית, עם סיבוכים רבים ביניהם סכרת, יתר לחץ דם (כ-26% מהמקרים של יתר לחץ דם בגברים ו-28% בנשים הם כתוצאה של עודף משקל והשמנה), אי ספיקת לב ודום נשימתי בשינה, מחלת כבד שומני, מחלות סרטן, אלצהיימר ודמנציה.
על פי נתוני משרד הבריאות, שיעור ההימצאות של עודף משקל והשמנת יתר באוכלוסייה הבוגרת בישראל עמד ב-2022 על 58.6%; כ-1% גבוה מהשיעור בשנת 2018, וכ-2.5% מהשיעור בשנת 2013.
על פי נתונים אלה, שיעורי ההימצאות של עודף משקל והשמנת יתר עולים ככל שהרמה החברתית-כלכלית של יישוב המגורים יורד, כך בעיית ההשמנה רווחת במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית בישראל. יש לציין גם כי מחלת ההשמנה כרוכה ביותר מ-200 סיבוכים רפואיים קשים.
על פי נתוני משרד הבריאות המעודכנים ל-2022, טווח הגילאים של המנותחים בארץ הוא בין 18 ל-76, כשרוב המנותחים הן נשים יהודיות וערביות, עשרות רבות מקרב המנותחים סבלו מסיבוכים לאחר הניתוח ושלושה מטופלים מתו בשלושה החודשים הראשונים לאחר הניתוח.
למרות היעילות – דרושה התמדה לאורך זמן
ד”ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה וטיפול בהשמנה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, בבית החולים אסותא רמת החייל, ממחישה בעבודתה הרפואית יותר מכל את המגמה החדשה. היא הפסיקה לבצע ניתוחים לקיצור קיבה ועברה לטפל בסובלים ממחלת ההשמנה באמצעות זריקות.
לדברי ד״ר רזיאל, ״כמנתחת בריאטרית עם ניסיון של 25 שנים ואלפי ניתוחים בריאטריים שביצעתי, חוויתי מקרוב את ההתפתחות המשמעותית בגישות הטיפוליות להשמנה. לאורך שנים רבות, הניתוח הבריאטרי היה עבורי הכלי המרכזי והיעיל ביותר לטיפול בהשמנה חמורה, ואכן ראיתי כיצד הוא שינה לטובה את חייהם של מטופלים רבים. עם זאת, בשנים האחרונות אני עדה לשינוי משמעותי בעקבות כניסתן של התרופות החדישות. טיפולים אלה מספקים אלטרנטיבה לא-כירורגית בעלת יעילות משמעותית, המאפשרת להגיע לירידה של עד 20% ויותר ממשקל הגוף".
"התרופות לא רק מפחיתות משקל, אלא גם משפרות משמעותית את איכות החיים, מפחיתות סיכון למחלות נלוות. בנוסף, הן תורמות להפחתה בתדירות ובחומרת הסימפטומים של מחלות קיימות ואף מאריכות את משך החיים של המטופלים, כפי שהוכח במחקרים קליניים רבים. כעת, בעבודתי כמי שעוסקת בטיפול תרופתי והוליסטי להשמנה, אני רואה בתרופות אלו כלי חשוב שמאפשר לנו להרחיב את הטיפול בהשמנה לקהל רחב יותר של מטופלים שלא היו מעוניינים או מתאימים לניתוח".
לדבריה, ״אין כאן תחרות בין הניתוחים לתרופות, אלא הזדמנות לשילוב מיטבי של השיטות. מניסיוני, טיפול משולב הכולל התערבות תרופתית טרום ניתוחית, ליווי תרופתי לאחר ניתוח וטיפול הוליסטי מקיף של אורח חיים, תזונה ותמיכה נפשית, מעניק תוצאות אופטימליות למטופלים. האתגר הגדול שעומד לפנינו כעת הוא הרחבת הנגישות לטיפולים אלו".
"הכיסוי הביטוחי לתרופות עדיין מוגבל מדי, בעוד שניתוחים בריאטריים זוכים לכיסוי נרחב יותר. לכן, אני מאמינה שחיוני לקדם מדיניות ציבורית שתאפשר גישה שוויונית ורחבה הן לניתוחים והן לטיפולים התרופתיים. קידום מודעות ציבורית לחשיבות הטיפול הרב-תחומי והוליסטי הוא הכרחי להצלחה ארוכת טווח של הטיפולים".
"מנקודת מבטי האישית והמקצועית, המגמה החיובית של הרחבת הכלים לטיפול בהשמנה מעודדת מאוד. השילוב בין הטיפולים השונים נותן בידינו הזדמנות אמיתית לשפר באופן משמעותי את איכות החיים והבריאות של כל כך ישראלים המתמודדים עם השמנה״.
עוד אומרת רזיאל כי ״הניתוחים הבריאטריים מיועדים בדרך כלל למטופלים הסובלים מהשמנת יתר חמורה, במיוחד כאשר קיימות מחלות נלוות, וכאשר הפתרון התרופתי לבדו אינו מספיק".
"תרופות ה-GLP-1, על אף יעילותן המוכחת, דורשות התמדה לאורך זמן ויכולת לשאת בתופעות הלוואי האפשריות. בנוסף, מחירן הגבוה של התרופות והכיסוי הביטוחי החלקי מהווים מכשול עבור מטופלים רבים, שעבורם הניתוח הופך לאופציה כלכלית משתלמת יותר בטווח הארוך. גם מחקרים רפואיים מראים כי הטיפול התרופתי החדשני אינו מחליף את הצורך בניתוח, אלא מרחיב את מגוון הפתרונות העומדים לרשות המטופלים".
לא פתרון הקסם החדש
"למעשה, התרופות החדשות עשויות לסייע דווקא בשלב שלפני הניתוח או לאחריו, כטיפול משלים המעצים ומחזק את תוצאות הניתוח ומסייע בשמירתן לאורך זמן ועכשיו האתגר האמיתי של הרופאים המטפלים הוא לזהות את השילוב הנכון בין טיפול תרופתי לניתוחי, ולהעניק למטופליהם טיפול הוליסטי, אפקטיבי וארוך טווח״.
ד״ר חסן קיס, מומחה לכירורגיה בריאטרית ולפרוסקופית בהחטיבה הכירורגית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) מסביר ל״ישראל היום״ כי אכן ״בשנים האחרונות ניכרת מגמה של ירידה במספר הניתוחים הבריאטריים ('קיצור קיבה') המבוצעים בישראל והנתונים מצביעים על קיטון משמעותי בהשוואה לשנים עברו, ומעוררים שאלות לגבי הסיבות לכך".
"אחד ההסברים לכך הוא ההתקדמות הטכנולוגית והרפואית, אשר הביאה לפיתוח טיפולים חלופיים לא פולשניים, המייתרים לעיתים את הצורך בניתוח כמו השימוש הגובר בזריקות למניעת השמנה כפתרון טיפולי יעיל למגוון מצבים רפואיים, אשר בעבר הצריכו ניתוח. זריקות אלו יכולות להוות חלופה פחות פולשנית ויעילה, ובכך להפחית את הצורך בהליכים כירורגיים".
סיבה נוספת היא קושי גובר של מטופלים לקבל אישורים לניתוחים הכרחיים, אם זה עקב שיקולים תקציביים או בירוקרטיים. "על מנת להבטיח את הצלחת הניתוח הבריאטרי, המטופל חייב לעבור הכנה ממושכת וקפדנית שבמסגרתה יידרש להפנים ולשנות את אורח החיים שלו לאורח חיים בריא יותר דבר שיכול לפעמים לגרום לחלק מהמטופלים המועמדים לניתוח בריאטרי להתייאש ולהפסיק את התהליך באמצע, שלא לדבר על ההחמרה בקריטריונים כדי לאשר את הניתוח".
"חשוב לציין כי אומנם יש מגמת ירידה בשנים האחרונות במספר הניתוחים הבריאטרים בארץ מהסיבות שהזכרתי מקודם, אבל מגמה זו תתייצב עם השנים הרי השמנת יתר חולית היא מחלה בפני עצמה כמו שאר המחלות והטיפול הכירורגי נחשב היום בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לתוצאות מוצלחות והינו חלק בלתי נפרד מעולם הכירורגיה״.
ד"ר פורת סוויד, מנהל המחלקה הכירורגית במרכז רפואי צפון (פוריה), אמר ל״ישראל היום״ כי "בהתחלה אנשים התנפלו על הניתוחים וחשבו שהגיע הקץ הקל למגפת ההשמנה, בהמשך אנשים חוו סיבוכים מידיים מהניתוחים, חלקם קשים ואף קטלניים. אחרים לא ירדו מספיק במשקל, אחרים ירדו ואז עלו שוב, וחלק ירדו אך נשארו עם השלכות שליליות לכל החיים, כגון שלשולים, בעיות ספיגה, צרבות ורפלוקס, ותלות קבועה בויטמינים ותרופות".
"בהמשך, משרד הבריאות וקופות החולים החמירו את הקריטריונים לפיהם מאשרים ניתוחים כאלה, וחולים רבים מתקשים לעמוד בדרישות. בנוסף, תמחור הניתוח על ידי משרד הבריאות ירד, כך שזה שחק את הרווחיות של הניתוח והוריד המוטיבציה במערכת הבריאות לבצע מסות של ניתוחים כאלה".
"בשנים האחרונות, נכנסו לשוק גם הזריקות לטיפול ומניעת השמנה ונתנו רושם, בחלקו מוגזם, שהן פתרון הקסם החדש, ואנשים רבים מבקשים אותן. אבל בהמשך הם מגלים שגם לזריקות האלה יש צדדים שליליים, כאשר לא אצל כולם זה אפקטיבי ובנוסף, חלק ניכר מהמטופלים חווים תופעות לוואי משמעותיות כגון בחילות, הקאות, תפיחות בטנית וכאבי בטן. גם ההשלכות רחוקות הטווח לנטילת תרופות אלה עדיין לא ידועות. על כן, גם הטרנד הזה ידעך בקרוב. ואני צופה התאוששות מסויימת בפופולריות של ניתוחי ההשמנה. זה ימשיך ככה, עד שזה יתאזן סביב מספרים הגיוניים ונכונים".
