בית משפט השלום, פסק לאחרונה כי חברת פרטנר תקשורת בע"מ שחייבה ב-30 שקלים כרטיס אשראי של לקוח שלא בהתאם להרשאה שניתנה לה, פגעה בפרטיותו. השופט אופיר יחזקאל קבע כי פרטנר תשלם ללקוח פיצוי בסך כ-22,000 שקלים כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
על פי התביעה, בת זוגו של התובע, מסרה את פרטי כרטיס האשראי שלו לנציג מכירות של פרטנר בעת שהנציג הגיע לביתם. הביקור נערך לצורך בדיקת אפשרות לרכישת שירותי אינטרנט מהחברה. בעדותה בבית המשפט, טענה בת הזוג כי כרטיס האשראי של בעלה נמצא דרך קבע בארנקה, אך היא אינה עושה בו שימוש יומיומי. היא מסרה את פרטי הכרטיס לנציג המכירות, לטענתה, רק "לצורך בדיקה ולא לצורך עסקה".
למרות שהעסקה לרכישת שירותי האינטרנט מעולם לא יצאה לפועל ולא השתכללה, החברה חייבה את כרטיס האשראי בסכום של כ-60 שקלים בשתי פעימות נפרדות. החיוב בוצע, כפי שעלה במשפט, לשם "איקטוב" (הפעלה מחדש) של מנוי טלפון ישן שהחזיק התובע אצל פרטנר, ולא לצורך שירותי האינטרנט שלשמם נבחנה ההתקשרות החדשה.
במהלך הדיון התגלעה מחלוקת משמעותית בין הצדדים. בעוד שהתובע וזוגתו טענו כי פרטי האשראי נמסרו רק לצורך בדיקת היתכנות העסקה, טענה פרטנר, כי הפרטים נמסרו לצורך ביצוע בפועל של העסקה. בעדותה, אישרה הנציגה כי בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל, אך לא ידעה להסביר מדוע. היא אישרה שבוצע "עדכון פרטי אשראי" במערכות החברה, אך התקשתה להציג תיעוד מדויק של האירועים. כשנשאלה על היעדר הסכם חתום עם התובע, השיבה: "בסופו של יום, אין הסכם כזה, זה לא יצא לפועל". עוד עלה במשפט כי פרטנר זיכתה את התובע בגין החיובים האמורים, אך עשתה זאת רק לאחר הגשת התביעה.
נקודה בולטת שעלתה במהלך הדיון הייתה העובדה שפרטנר נמנעה מלהביא לעדות את נציג המכירות, למרות ששמו הופיע ברשימת העדים שהגישה החברה לבית המשפט. בא כוח התובע, עו"ד אייל אבידן, טען בסיכומיו כי "חזקה שהנתבעת נמנעה מלהביא למתן עדות את העובד, מפני שחששה לחשוף אותו לחקירה נגדית, שמא עדותו תפעל לרעתו". אבידן הוסיף כי "על אף שכל שיחות הטלפון מוקלטות אצל הנתבעת, זו נמנעה מלהציגן לבית המשפט הנכבד וגם מחדל זה פועל כמובן לחובתה ומלמד שאין בדל של אמת בגרסתה".
בא כוח הנתבעת, טען מנגד כי "התביעה מבוססת על עדות יחידה" וכי גרסתה של בת הזוג היא "גרסה מתגלגלת", בהתייחסו לעובדה שבכתב התביעה המקורי נטען כי מעולם לא נמסרו פרטי הכרטיס לחברה.
בפסק הדין קבע השופט יחזקאל, כי: "המסקנה המתבקשת היא כי הנתבעת חייבה את התובע, באמצעות כרטיס אשראי, שלא בהתאם להרשאה שהוענקה לה… בנסיבות שבהן נעשה שימוש בכרטיס לצורך שונה מזה שלשמו נמסרו פרטיו לנתבעת, ושבהן העסקה שלצורכה נמסרו הפרטים, כלל לא השתכללה, הרי שלא היה מקום לחייב את התובע, באמצעות כרטיס האשראי, בחיובים נשוא התביעה, ומדובר בגבייה שלא בהתאם להרשאה שניתנה לנתבעת לעשות שימוש בכרטיס".
השופט קבע כי "שימוש בפרטי אשראי, שלא בהתאם להרשאה, מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעה בחוק הגנת הפרטיות", וכי דברים אלה נכונים גם במקרים שבהם נעשה שימוש בפרטי כרטיס אשראי לצורך אחר מזה שלשמו נמסרו.
בקביעת גובה הפיצוי, שקל השופט שיקולים לכאן ולכאן. מחד, הוא התחשב ב"טרחה ועוגמת הנפש שנגרמה לתובע" וב"צורך בתמרוץ הנתבעת, תאגיד גדול בתחום התקשורת, שלא לפעול באופן האמור". מאידך, לקח בחשבון ש"מדובר בסכומים שאינם גבוהים" וכי "האפשרות המסתברת יותר היא כי אין מדובר בניסיון מכוון להתעשר על חשבון התובע, אלא בטעות".