קצינים במילואים מהציונות הדתית מביעים הבנה כלפי עמדת החרדים: "אם המדינה רוצה לשלב יותר אנשים, עליה לכבד אותם". מנגד, הרב דוד סתיו תומך בגיוס חרדים: "כשמישהו פצוע על הרצפה, לא לומדים הלכות פיקוח נפש אלא עוזרים לו".
בזמן שבכנסת מקדמים את חוק הפטור מגיוס לחרדים, נלחמים רבים מהדתיים הלאומיים ברצועת עזה, בין השאר כקצינים ביחידות מובחרות. למרות התמיכה של מפלגות הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית בפטור מגיוס תלמידי הישיבות החרדים, רואים הלוחמים הדתיים חובה מוסרית לשרת את המדינה.
הרב אליעזר בר-און, רב-סרן במיל' בסיירת מטכ"ל וראש המכינה הקדם-צבאית במעלה אפרים, שירת מעל 150 ימים במילואים מאז פרוץ המלחמה. "מי שחוקק את החוק הזה היה בן גוריון. כל הממשלות מאז המשיכו את אותו סטטוס קוו", אמר בר-און על חוק הגיוס. "אני חושב שצריך שיותר חלקים מהציבור יתגייסו לצבא, כולל שירות לאומי לערבים. אנחנו עושים מאמצים לחבר את הציבור החרדי לצבא ולרעיון הציונות ומדינת ישראל, כולל הקמת מכינות חרדיות".
לדברי הרב בר-און, יש קשיים גם לחובשי כיפות סרוגות בצבא. "התהליך של חיבור הציבור החרדי לציבור החילוני מורכב מאוד. גם היחס של צה"ל לציבור הדתי אינו פשוט. עירוב של בנות בהרבה מקומות ועוד דברים מורכבים", הוא אמר. "אם צה"ל צריך לחנך מחדש את הציונות הדתית ולא שמעתי על זה צעקות גדולות, אז איך זה יגרום לחרדים להתגייס? אם המדינה רוצה לשלב עוד אנשים, צריך לכבד אותם. זה הצעד החשוב כרגע".
הרב בר-און תוהה מדוע חוק הגיוס תופס את מלוא תשומת הלב במערכת הפוליטית. "אני חושב שכל הקמפיין נגד החוק הוא לא ענייני", הוא אמר. "זה חלק מקמפיינים מהשמאל להפיל את הממשלה. זה דבר מכוער לעשות תוך כדי מלחמה. זה לא קשור לגיוס החרדים ולחוסן של צה"ל, אלא להפלת הממשלה".
הוא תקף את אלו שמותחים ביקורת על החרדים: "לא ראיתי שמקימים מכינות חרדיות או חותרים לשיח. כל המילים היפות של שילוב וכבוד לאחר נעלמות כשמדובר בחרדים. כל מי שצועק בעד גיוס חרדים צריך לעשות חשבון נפש אם הוא פועל בצורה עניינית או פוליטית".
הרב בר-און אמר כי יש להגיע להסכמות אחרי המלחמה: "אני לא חוויתי אדישות או חוסר אכפתיות מהציבור החרדי. יש הרבה סוגיות להתמודד איתן במדינת ישראל, אחרי המלחמה אני מקווה שנוכל לעסוק בזה ביתר שאת. אולי ייפתח משהו בלב האנשים במלחמה. לרוב העם חזרה תחושת האחדות והיחד. אני מקווה שזה ימשיך גם אחרי המלחמה. אני מלווה מאות חיילים שנלחמים עכשיו, וזה לא מה שכואב להם בבטן. יותר אכפת להם מה יהיה ביום שאחרי".
רב סרן במיל' רפי שלו ממפקד פלוגה בחטיבת ביסל"ח, שירת מעל 150 יום במילואים מתחילת המלחמה. שלו אומר כי ברמה האישית החוק לא משנה לו, מכיוון שהוא רואה בשירות חובה לאומית וזכות. "מי שלא משרת, אני מרחם עליו כי יש לו בעיה ערכית. אני חושב שכל אחד צריך להיות שותף בדבר הזה. כל מי שחי פה חייב למדינה את החובה הזאת. עם כל זה, אני יכול להגיד שאי אפשר לעגן את זה בחוק. אי אפשר לאלץ להתגייס. הם צריכים לרצות להתגייס. זה תהליך ארוך של הידברות".
גם הוא מרגיש שהנושא הפוליטי משפיע על הדיון: "גם אם גנץ היה ראש ממשלה, הוא היה מעביר חוק כזה כי הוא גם היה תלוי בחרדים. לפיד היה ראש ממשלה והוא לא שינה את הסטטוס קוו. גם בנט לא. זה נשאר אותו דבר".
יו"ר ארגון רבני צהר, הרב דוד סתיו, אמר: "אם חברי כנסת דתיים לאומיים תומכים בחוק הגיוס, זו סטירת לחי לציונות הדתית, לחיילים ולתורת הרב קוק. שירות צבאי הוא מצווה מהתורה המוטלת גם על בחורי ישיבות. אם נציגי מפלגה דתית לאומית תומכים בפטור גיוס, הם פוגעים בערך הציוני דתי וברוח הציונית דתית".
הרב סתיו התייחס לשאלה אם צריך להגיע לשינוי דרך שיח: "זו גישה שהאמנתי בה ודגלתי בה עד 7 באוקטובר. מאז המצב השתנה. אי אפשר לכפות על כולם להתגייס, אבל כן לחתוך תקציבים ולהפעיל עיצומים. אני לא רואה את הציבור החרדי ממלא את בתי הכנסת לקריאת תהילים בצל המלחמה".
בימים האחרונים פורסם מכתב ובו עשרות רבנים מהציבור הדתי לאומי, שקוראים לשירות צבאי כמצווה שאין לחמוק ממנה. בין החותמים רב העיר ירושלים הרב אריה שטרן, יו"ר בית הרב קוק הרב יוחנן פריד, ראש ישיבת ההסדר בבקעה הרב שלמה רונפלד, ורבנים נוספים. "חובה על פי התורה להשתתף במלחמת עזרת ישראל מצר שבא עליהם, לרבות לומדי תורה ותלמידי חכמים", נאמר במכתב.
