"רואים את השריפות וכואבים את אובדן המשילות": תושבי הצפון מותשים מהמתח

הצפון ממשיך להתחמם, והתושבים מוצאים את עצמם מותשים מהמתח המתמיד ומהחוסר ודאות. שוחחנו עם כמה מהם כדי להבין את תחושותיהם, את החששות, את הכעסים, וגם את התקווה לשוב הביתה בבטחה.

הרב חננאל זייני: "מקבלי ההחלטות חסרי אמונה"

הרב חננאל זייני, ראש המכון התורני בישיבת ההסדר אור וישועה ולוחם במילואים, מתאר את התחושות של תושבי חיפה. הוא מסביר כי התושבים ציפו לקבלות על האיומים ששמעו במשך שנים על חיזבאללה, אך עכשיו כשהמצב מתוח, הממשלה והמטכ"ל חוששים מפעולה נגד לבנון בשל החשש מהתגובה האיראנית והפרוקסיים שלה. "אנחנו רואים את היכולות של חיזבאללה והצילומים מעל חיפה ומצפים לקבלות על דברי הרהב ששידרו לנו במשך שנים," אמר הרב זייני.

הוא מוסיף כי מקבלי ההחלטות בממשלה חסרים כל אמונה בצדקת הדרך וברוח הלוחמים, מה שמוביל לשעבוד מוחלט לדרישות האמריקאיות ולמלחמה מדשדשת בלי אופק לתושבי הצפון ולעשרות אלפי המשפחות המפונות. הרב זייני מדגיש כי יש צורך במתקפת מנע אכזרית שלא נראתה מעולם כדי להתמודד עם האיום הנוכחי.

אליאב סמואל: "אי הוודאות כואבת"

אליאב סמואל, מנהל ישיבת ההסדר בקריית שמונה ותושב העיר, מתאר את המורכבות של המצב הנוכחי ואת הקושי שבחיים הרחק מהבית. "אנחנו נמצאים במציאות יומיומית מורכבת ומבינים שאנחנו בשליחות של עם ישראל כרגע," אמר סמואל. "אף אחד מאיתנו לא עושה את זה בנוחות וזה מלווה בקשיים גדולים, אך אנחנו עושים את זה מתוך אמונה שזה מה שצריך לעשות."

סמואל מסביר כי תושבי קריית שמונה ושאר הקיבוצים והמושבים המפונים הם גיבורים ושליחי עם ישראל. הוא מביע כאב על אובדן המשילות ואי הוודאות לגבי מתי יוכלו לחזור הביתה. "הרצון לחזור הביתה מאוד גדול, והקשיים שהמציאות מערימה וחוסר הוודאות קשים מנגד," אמר סמואל.

צליל ליזמי: "שגרת האזעקות משפיעה על הלימודים"

צליל ליזמי, תושבת שלומי וסטודנטית לתיאטרון במכללה האקדמית גליל מערבי, מספרת על הקשיים האישיים שלה בעקבות שגרת האזעקות והמצב הביטחוני. "האזעקות מלוות אותי לכל מקום וקוטעות את שגרת חיי," היא אומרת. היא פונתה מביתה לשלומי למלון בחיפה, ושגרת הלימודים שלה נפגעה קשות בגלל הפחד מהמצב הביטחוני.

ליזמי מתארת את הקושי שבניהול שגרה רגילה ואת החשש שמשהו נורא יקרה. "אנחנו מפונים כבר תשעה חודשים ויש תיק קטן ליד הדלת במלון עם בקבוקי מים לכל תרחיש," היא מספרת. "אם יש דבר שאני לא ישנה בלילות בגללו, הן המחשבות שאולי לא יהיה לנו לאן לחזור."

תחושות הכעס והתסכול

ליזמי מביעה כעס כלפי הממשלה ומרגישה שהפקירו את התושבים. "לא חשבנו שנגיע למציאות איומה של בתים נשרפים ונהרסים עקב מטחי טילים," היא אומרת. "מי חשב שנצטרך לעזוב את הבית שלנו ולהיות פליטים בארצנו? אנחנו חיים בתוך סיוט מתמשך ולא מרגישים שמישהו מנסה להתעורר ממנו בקרוב."

המתח, החששות והתקווה

המתח בצפון והמצב הביטחוני המתוח גורמים לתושבים לחיות באי ודאות מתמדת. התחושות המעורבות של פחד, כעס ותקווה מורגשות בכל שיחה. התושבים מייחלים לשוב הביתה בבטחה ולראות את הממשלה והצבא פועלים בצורה שתשיב את הביטחון והשקט לאזור. הם מביעים תקווה לתשועה ולחזרה לשגרה נורמלית, ומחכים לפתרון שיאפשר להם להרגיש בטוחים בביתם.