אחד הגורמים לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם הוא רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם. על פי נתונים מהעולם, מדובר בתופעה שכיחה מאוד הקיימת בקרב כ-25% מהבוגרים מעל גיל 18. מהם טריגליצרידים, כיצד ניתן לטפל ולהפחית ערכים מוגברים שלהם בדם דרך אורח חיים ותזונה, ומהם הטיפולים התרופתיים הרלוונטיים?
המידע מוגש כשירות לציבור בחסות חברת ניאופרם (ישראל) 2023-SEPי-1017
לפרטים נוספים או לשאלות, יש לפנות לרופא/ה / המטפל/ת
לצד הסיכון הנובע מרמות גבוהות של הכולסטרול "הרע" בדם, חשוב להכיר את הסכנה המוגברת למחלות לב וכלי דם במקרים של רמת טריגליצרידים גבוהה בדם.
מטופלים רבים המגלים בבדיקת דם רמה גבוהה של טריגליצרידים, מנסים למצוא את הנוסחה הנכונה לטיפול בתופעה ובמניעת חזרה שלה בהמשך החיים. מהי הגישה העדכנית להפחתת הסיכון הקרדיו-וסקולרי אצל מטופלים מסוג זה?
טריגליצרידים – מקור מצוין לאנרגיה לתאי הגוף ד"ר חופית כהן, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, מנהלת שירות אבחון וטיפול בהפרעות שומנים ממרכז הליפידים ע"ש ברוך שטרסבורגר ז"ל, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר, מסבירה כי "טריגליצרידים הם חומרים שומניים הנמצאים על חלקיקים חלבוניים הנושאים אותם בזרם הדם. הם מורכבים מחומצות שומן וחומר נוסף שנקרא גליצרול. ברקמות שונות, הם משמשים מקור מצוין לאנרגיה לתאי הגוף. אנו קולטים טריגליצרידים מהתזונה דרך המעי, וגם מייצרים אותם בכבד".
רמה גבוהה מ-150 מ"ג לדציליטר? כדאי להתחיל לטפל הערכים התקינים של טריגליצרידים בדם הם עד 150 מ"ג לדצ"ל (עשירית ליטר). ערכים הנעים בין 150 ל-499 מ"ג לדצ"ל נחשבים 'מוגברים בצורה מתונה', וערכים של 500 ועד 999 מ"ג לד"צל נחשבים 'מוגברים בצורה בינונית עד קשה'. ערכים גבוהים מ-1,000 מ"ג לדצ"ל נחשבים 'מוגברים מאוד'.
"טריגליצרידים מוגברים בצורה מתונה ומעלה קשורים בדרך כלל במצבי סוכרת מסוג 2, תסמונת מטבולית והשמנה", אומרת ד"ר כהן. "ערכים מוגברים מאד של טריגליצרידים, מעל ל-1,000 מ"ג לדצ"ל, כרוכים בסכנה לדלקת של הלבלב, שהיא מחלה קשה עם סיבוכים משמעותיים".
מעבר לכך, כאשר ישנה נוכחות של טריגליצרידים מוגברים בדם, לעיתים לא ניתן לחשב ולהעריך את רמת הכולסטרול מסוג LDL (הכולסטרול "הרע") בדם. "במקרים כאלו, מחשבים את מדד ה-Non-HDL cholesterol, המשקף בצורה מיטבית את החלקיקים הקשורים למחלות לב וכלי דם ומשתמשים בו בעיקר להערכת ההפרעה בשומני הדם", אומרת ד"ר כהן. Non-HDL cholesterol מחושב כהפרש בין רמת הכולסטרול בסך החלקיקים (בבדיקות הדם במעבדה מופיע בתור Cholesterol) ובין רמת HDL ("הכולסטרול הטוב").
תופעה נפוצה במיוחד, אשר מגדילה פי כמה את הסיכון למחלות לב וכלי דם על רקע נתוני ההשמנה והסוכרת במדינות רבות מסביב לעולם, לא מפתיע לגלות שהתופעה של ערכי טריגליצרידים מוגברים היא שכיחה מאוד. על פי נתונים מאירופה וארצות הברית, אצל רבע מהבוגרים מעל גיל 18 נמצאו ערכים של יותר מ-150 מ"ג לדצ"ל.
הקשר בין טריגליצרידים ומחלות לב וכלי דם נחקר רבות – המחקרים שבוצעו בקרב אוכלוסיות נרחבות מאירופה וארצות הברית הראו על קשר משמעותי בין רמות טריגליצרידים מוגברות ובין מחלות לב וכלי דם – התקף לב, שבץ מוח, ומוות ממחלות לב וכלי דם.
"במחקר קופנהגן, למשל ", מסבירה ד"ר כהן, "נצפה סיכון מוגבר להתקף לב פי 17 בנשים ופי 5 בגברים עם ערכי טריגליצרידים מעל 440 מ"ג לדצ"ל, בהשוואה לאלו עם ערכים תקינים".
בעיה שלא חולפת בקלות – הסיכון השארי נשאר גם לאחר איזון גורמי הסיכון חלק מהמטופלים סובלים מ'סיכון רזידואלי', או סיכון שארי, שהוא הסיכון למחלות לב וכלי דם שנותר למרות איזון מיטבי של גורמי הסיכון והגעה לערכי המטרה. "מטופלים עם סיכון כזה הם אלו שרמת הכולסטרול בדמם מאוזנת, אך נותרו בדם רמות מוגברות של חלקיקים עתירי טריגליצרידים", אומרת ד"ר כהן. "מתברר כי איזון מיטבי של סוג זה של שומנים, מפחית את התחלואה והתמותה ממחלות לב, בנוסף ליעילות של הטיפול להורדת ערכי הכולסטרול בדם".
הגישה הנוכחית לטיפול בערכי טריגליצרידים מוגברים – אורח חיים, תזונה, פעילות גופנית ותרופות ד"ר אילת הררי, דיאטנית קלינית וחוקרת במרכז הליפידים ע"ש ברוך שטרסבורגר ז"ל, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר, אומרת כי "משום שטריגליצרידים מוגברים קשורים לעיתים קרובות לחוסר פעילות גופנית ולצריכה עודפת של אנרגיה, תזונה מיטבית ופעילות גופנית הם גורמים קריטיים לצורך איזון מיטבי של רמות טריגליצרידים מוגברים. במקרים של עודף משקל או השמנה, ירידה במשקל יעילה בהפחתת טריגליצרידים".
השינוי התזונתי, אומרת ד"ר הררי, יכול לכלול הפחתה בכמות הקלוריות היומית, צמצום או הפסקה מוחלטת של שתיית משקאות אלכוהוליים, הפחתה של צריכת סוכרים, ממשקאות מתוקים, מיצי פירות, ממתקים והעדפת פחמימות מלאות כמו דגנים מלאים (קינואה, אורז מלא, לחם מלא) וקטניות (שעועית, עדשים, גרגרי חומוס). "עם שינויים אלו, לרוב מתקבלת תוצאה מיטבית ויעילה באיזון של רמת טריגליצרידים, בעיקר אם הם מוגברים בצורה מתונה. חשוב לציין שהתזונה צריכה להיות מותאמת באופן אישי על-פי נתוני המטופל, וחשוב שהשינוי ייעשה בליווי ובהדרכה של דיאטן\נית קליני\ת מוסמך\כת".
לצד התזונה והפעילות הגופנית, אשר מהווה קו ראשון בטיפול בתופעה, ד"ר כהן מפרטת על הגישה התרופתית העדכנית בתחום. "המטרה הראשונית למניעה של מחלות לב וכלי דם, היא הגעה ליעד הטיפולי של רמות הכולסטרול מסוג LDL בדם", אומרת ד"ר כהן. "לאחר השגת יעד הטיפול של LDL כולסטרול, יש להתייחס גם לנוכחות של היפרטריגליצרידמיה (ערכי טריגליצרידים מוגברים), בעיקר בחולים הנמצאים בדרגת סיכון גבוהה או גבוהה מאוד למחלות לב וכלי דם.
לדבריה, קיימות תרופות משתי קבוצות שונות. הראשונה היא קבוצת הסטטינים להורדת רמות הטריגליצרידים בדם כאשר רמתם מוגברת בצורה מתונה יחסית של עד 500 מ"ג לד"צל. "התרופות מקבוצת הסטטינים נמצאות בשימוש משנות ה-90, להפחתה של רמות כולסטרול בדם, תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם".
הקבוצה הנוספת היא קבוצת הפיברטים, היעילה לירידה של 30-50% ברמות הטריגליצרידים בדם. "אף על פי כן, מחקרים קליניים אשר בדקו את ההשפעה של פיברטים שונים על תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם היו מאכזבים ולא הצליחו להדגים ירידה משמעותית בהפחתת אירועי לב וכלי דם", אומרת ד"ר כהן.
פריצת דרך בטיפול באמצעות חומצות שומן מסוג EPA חומצות שומן מסוג אומגה 3 הן חומצות שומן בלתי רוויות, החיוניות לפעילות התקינה של תאי הגוף, אשר מתקבלות בתזונה משום שהגוף לא מסוגל לייצר אותן בעצמו. חומצות השומן eicosapentaenoic acid (EPA) + docosahexaenoic acid (DHA)) נמצאות במזונות מן החי , וניתן למצוא אותן ברמות גבוהות בדגי ים כמו סלמון, מקרל, סרדינים וטונה. "מינון גבוה של אומגה 3 ממקור שמן דגים, עשוי להפחית את ערכי הטריגליצרידים ב-20-50%, לצד עלייה מתונה בערכי LDL כולסטרול", אומרת ד"ר כהן." עיקר היעילות במניעה של מחלות לב וכלי דם נובעת ככל הנראה ממתן של EPA ללא DHA".
במחקר JELIS שנערך ביפן, ד"ר כהן מספרת כי נבחנה היעילות של מתן EPA בקרב נבדקים עם ערכי כולסטרול מוגברים ורמות טריגליצרידים מוגברות בצורה מתונה, שטופלו בסטטינים. חלקם חולי לב וחלקם ללא מחלות לב וכלי דם. "במחקר זה הודגמה ירידה משמעותית של 19% באירועי לב וכלי דם בקבוצה שטופלה ב-EPA, למרות שלא היה קשר ישיר בין הורדת רמות טריגליצרידים והסיכון לאירועי לב".
מחקר נוסף שפורסם לאחרונה, בשם REDUCE-IT, אשר נערך על מטופלים עם וללא היסטוריה של אירועי לב וכלי דם, הדגים כי מתן EPA הניב הפחתה משמעותית בתחלואה ותמותה ממחלות וכלי דם. "התכשיר שניתן במחקר אושר על ידי ה-FDA וה-EMA האירופית למטרה זו, ולאחרונה אושר ונמצא בשימוש גם בישראל", מספרת ד"ר כהן.
לסיכום, אומרת ד"ר כהן, "רמת הטריגליצרידים הנחשבת רמה מוגברת היא מעל ל- 150 מ"ג לדצ"ל ומטופלים עם ערכי טריגליצרידים מוגברים נמצאים בסיכון מוגבר לאירועי לב וכלי דם". הקו הראשון לטיפול יעיל בתופעה, מורכב מאורח חיים בריא, תזונה ופעילות גופנית, "כאשר הקו הטיפולים התרופתי הראשון הוא תרופות מקבוצת הסטטינים". בנוסף, "ניתן לשקול מתן EPA להפחתה נוספת של הסיכון למחלות וכלי דם".
בשיתוף עמותת לכ"ם והחברה הישראלית לטרשת עורקים
