"המאבטחת", סדרת הילדים של תום יער, היא קומדיה מקסימה המתארת משפחה פסיכופתית של מאבטחים ומותאמת לצפייה ללא הגבלת גיל. אפילו שם ניתן לחזות בלגיטימציה הסופית שנתנה המלחמה לישראלים להסתובב עם נשק.
המלחמה הנוכחית נרמלה את הלגיטימציה לישראלים להסתובב חמושים בכל מקום – אבל ממש בכל מקום. אתמול ליוויתי את הילד שלי לטורניר כדורגל של גיל 8 – ולצידי, מאחורי הגדר, עמד מילואימניק עם מחסנית בהכנס וצפה בילדים. אף כדור לא נפלט לשער. בפורים נתקלתי באדם שיצא ממכוניתו ודפק קנה של נשק (בטעות) לפרצוף של בתו הקטנטונת, וגם במישהו צעיר שיצא למסיבה חמוש ברובה ולגם כוסית אחר כוסית במועדון צפוף. בקיצור, נשק הפך לחלק מהיומיום ולחלק מחיי ילדינו.
בשבוע שעבר עלתה ב־yes (ערוץ ZOOM) "המאבטחת", סדרת הילדים של תום יער. זו קומדיה חמודה המתארת משפחה פסיכופתית של מאבטחים (טל פרידמן האבא, עינת שרוף האמא) ומותאמת לצפייה ללא הגבלת גיל. אף שזאת סדרת ילדים – העלילה מבוססת על אבטחת אישים, כלי נשק ופיצוצים.
אולי זה מוזר, אבל סדרה לילדים שמופיע בה אקדח לעולם לא תקבל אישור לצפייה ללא הגבלת גיל בנטפליקס, למשל. במדינות אחרות מקפידים לא להראות כלי נשק, אלימות, קללות ומין בסדרות לגיל הרך. אבל בישראל – אקדח בסדרת ילדים זה נורמה.
