"שיירת חופש" של משפחות חטופים מהצפון לדרום, ענת אנגרסט שבנה מתן בשבי כבר 248 ימים זעקה בעצרת ביגור: "לא רוצה שאף חייל ימות בשביל לחלץ אותך, אתה צריך לחזור בעסקה אמיצה". במקביל, שיירות מחאה לירושלים של "אחים לנשק" לפני ההצבעה על חוק הגיוס: "לא ננוח עד שנציל את המדינה מהמשיחיים".
כשברקע ממשיכים לחכות לתשובת חמאס להצעה הישראלית, וכשנראה שהסיכויים לעסקת חטופים נמוכים למדי, מאות רבות של ישראלים, בהם תלמידים, השתתפו היום (ב') בשיירת מחאה למען החטופים. "שיירת החופש", כפי שהיא מכונה על-ידי הפעילים, מונה 120 כלי רכב גדולים שנעים בשיירה ארוכה מצומת עמיעד בצפון עד כרמי גת בדרום, שם משתכנים בימים אלה חברי קהילת ניר עוז – שרק לפני שבוע נודע ששלושה ממייסדיה נהרגו בשבי חמאס, לאחר שנחטפו בחיים, ו-35 מחברי הקיבוץ עדיין נמצאים בשבי החמאס.
בדרך עצרו הפעילים ביגור, לעצרת שבה נאמו כמה מבני משפחות החטופים. בין הדוברים באירוע הייתה אילת סווטיצקי – אחותו של נדב פופלוול מנירים, שבשבוע שעבר נודע כי נהרג בשבי – לצד שלושת החטופים מניר עוז (חיים פרי, עמירם קופר ויורם מצגר). "אני אילת אחותו של רועי פופלוול שנרצח ב-7 באוקטובר בקיבוץ נירים, בתה של חנה פרי שנחטפה לעזה והוחזרה בפעימה הראשונה ואחותו של נדב פופלוול שנחטף בחיים ונרצח בשבי", אמרה אילת סווטיצקי, תושבת קיבוץ יגור.
"כשאני חושבת על כל ההזדמנויות שהוחמצו ועל החטופים שהיו בחיים ואינם עוד הלב שלי נשבר. אפשר היה להציל את אחי. אפשר היה להחזיר את כולם הביתה. שמונה חודשים לתוך המלחמה, אנחנו עדיין לא רואים את הסוף", הוסיפה. "אמא שלי שרדה 49 ימים במנהרות, איבדה שני בנים ולא זכתה לקבור אפילו אחד מהם. רועי נרצח כשהיא הייתה בשבי, וגופתו של נדב מוחזקת על-ידי החמאס בעזה. אני לא רוצה שאף אחד יעמוד בנעליי. אני לא רוצה שנאבד עוד חטופים בגלל שפספסנו עוד הזדמנות".
היא הזכירה את מבצע החילוץ הדרמטי של ארבעת החטופים בסוף השבוע: "כשצפינו בתמונות של נועה, אנדריי, אלמוג ושלומי חוזרים, לא יכולנו שלא לדמוע משמחה. מה שייחלנו כל כך התגשם לנגד עינינו, ושחרורם במבצע הצבאי ההרואי מילא את הלב של כולנו בגאווה והקלה. ויחד עם זאת, בעודנו יושבים שבעה על נדב, ידענו שאנחנו לעולם לא נזכה לתמונות האלה. עבורנו הזמן אזל". היא הדגישה: "120 חטופים עדיין מוחזקים בעזה, והדרך להשיב את כולם היא עדיין דרך עסקה, עכשיו. הזמן פועל לרעתנו, אין לנו רגע לבזבז".
על הבמה עלו גם בני משפחתו של לוחם השריון החטוף מתן אנגרסט, מקריית ביאליק. דבריה של אימו ענת ריגשו את משתתפי העצרת, ולא מעט הזילו דמעה. "מתן שלי, ילד שלי, רק בן 21, נחטף באותו בוקר נורא כשהוא נלחם על הגנת המדינה בקרב הרואי בטנק בודד באזור נחל עוז. מתן נחטף פצוע קשה, ומאז אנחנו יודעים שהוא שרד. אבל אנחנו יודעים שהזמן הולך והורג אותו. אנחנו יודעים שעם מתן, נחטפו שני חבריו לצוות כשהם לא בחיים. חללים מקרב קשה, איתי חן ודניאל פרל. שמה שמגיע להם הוא להגיע לקבורה מכובדת ולא להיות חללים בשטח האויב בעזה", אמרה.
היא פנתה לבנה ואמרה: "מתן שלי, אנחנו כל כך מתגעגעים אליך, המשפחה, החברים. עדי אחותך סיימה תיכון השבוע, ובמקום לשמוח בטקס הסיום, היא הקדישה את הנאום שלה, לך מתן שעמדת שם רק לפני שלוש שנים וסיימת תיכון. כי בשבילנו אתה ילד. אתה חייל, אבל אתה הילד שלי שמגיע בכל יום חמישי, מחבק אותי, מביא איתך את המוזיקה שאתה כל כך אוהב אל הבית, מדליק את המנגל ומכניס איתך את רוח החיים".
"עם אופיר אחיך בן 16 התכתבת באותו הלילה", הוסיפה האם. "הבטחת לו שתחזור בחמישי הבא למשחקי הסוני שאתם כל כך אוהבים. אבל לא חזרת. ורועי הקטן בן 9, עדיין חוזר מבית הספר כל יום ושואל: מתי אח שלו יפתיע אותו על מדים ויבוא לבקר אותו. כי איך מסבירים לילד בן 9 מה זה אח בשבי? איך עונים לכל השאלות הקשות של האם הוא מתקלח? אוכל? רואה אור יום? האם הוא ישוב בחיים? האם הוא פצוע? האם מתעללים בו? אני אמא לילד במדינת ישראל שלא יודעת מה עובר על הבן שלה. כל שעה, כל דקה וכל שנייה".
לדבריה, "ביום שבת צפינו בתמונות המרגשות של המשפחות שזכו לקבל בחזרה את היקירים שלהן. היינו עם דמעות בעיניים. ניסיתי לדמיין את עצמי בתמונה הזאת, מתי היא תגיע, מתי אזכה לגעת בך שוב מתן, לחבק אותך, לרגע שבו אקבל את ההודעה הכל כך מרגשת הזאת שאתה בדרך לארץ, שהגיע הסוף לגיהינום. מתן שלי, אני רוצה לקבל אותך בחיים. אני לא רוצה שאף חייל ימות בשביל לחלץ אותך. אתה לא תחיה עם זה בשלום. אתה צריך לחזור בעסקה. בעסקה אמיצה שלא תסכן חיים".
האמא ענת פנתה מעל הבימה לראש הממשלה: "נתניהו, זה הזמן שלך. שמת עסקה על השולחן, תעמוד מאחוריה. אל תטרפד אותה. תעצור את המלחמה הנוראית הזאת. כל יום נהרגים לנו חיילים שכבר לא מבינים מה המטרה, כי יש אפשרות להחזיר את כולם ולא עושים את זה. עם ישראל רוצה את התקומה מחדש. עם ישראל רוצה להחליף את דמעות הייאוש בדמעות של תקווה".
"נתניהו, תפסיק להקשיב לכמה קיצונים צמאי דם שכל מה שהם רוצים זה עוד ועוד חזיתות מלחמה. תפסיקו להפחיד אותנו ש-7 באוקטובר יקרה שוב. הוא לא יקרה שוב אם אתה לא תרצה שהוא יקרה שוב. תפיקו לקחים ותביאו אותנו לארץ בטוחה. כי מה שקרה, קרה בגלל שנרדמנו בשמירה. די, נמאס, נגמר, תחזירו את הבנים שלנו הביתה. אלה אזרחי ישראל שמתים במנהרות".
במקביל לשיירת משפחות החטופים, הבוקר יצאה גם שיירת מחאה של ארגון "אחים לנשק" מצפון הארץ לכיוון ירושלים, לקראת ההצבעה הלילה בכנסת על קידום חוק הגיוס – במתכונת לא מעודכנת שלמעשה לא תהווה שינוי משמעותי מהמצב כיום של פטור משירות. השיירה שיצאה מעמיעד עברה במנחת מגידו ובקיסריה לפני שהמשיכה בדרכה לבירה, ואליה צפויה להצטרף גם פעילת המחאה הבולטת שקמה ברסלר.
