מחקר חדש חושף עלייה משמעותית בשיעורם של אנשים עם אוטיזם בקהילה בישראל, דבר שמחייב היערכות מתאימה
הערכה מדויקת של הגידול בשכיחות אוטיזם היא קריטית לתכנון הרחבת שירותי האבחון, החינוך וההתערבות בהתאמה לקצב השינוי. מחקר לאומי שבחן נתונים של 3.5 מיליון ילדים בגילאי שנה עד 17, מצא כי השכיחות הכוללת של אוטיזם הוכפלה, בעוד השכיחות בילדים בני 2-3 עלתה פי 4.4.
צוות המחקר בראשות פרופ’ אילן דינשטיין מהמחלקה לפסיכולוגיה והמרכז הלאומי ע”ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו התפתחות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ניתח נתונים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, המאשר ומפקח על קצבאות והטבות שמוקצות לכל הילדים המאובחנים עם אוטיזם בארץ; ומשירתי בריאות כללית, ארגון הבריאות המעניק שירותים רפואיים ל-52.8% מאוכלוסיית ישראל.
מה השאלה? כמה אנשים עם אוטיזם יש בישראל? ומה צופן העתיד בתחום זה?
המחקר חשף עלייה של כמעט פי שניים בשכיחות האוטיזם בקרב ילדים בגילאי שנה עד 17. מספר הילדים עם אבחנה רשמית של אוטיזם בגילאים אלו עלה מ-14,914 בשנת 2017, ל-32,222 בשנת 2021. הנתונים מצביעים על שינוי דרמטי במיוחד בגילים הצעירים. אחוז הילדים בני שנתיים-שלוש עם אוטיזם עלה מ- 0.27% ל- 1.19%, בילדים בגילאי 4-6 השכיחות גדלה מ- 0.8% ל- 1.83% ובילדים בגילאי 8 השכיחות עלתה מ-0.82% ל-1.56%.
“הניתוח שלנו מראה שאוכלוסיית המאובחנים עם אוטיזם הולכת וגדלה במהירות, במקביל לירידה בגיל האבחון. במחקרים קודמים הראינו שלילדים שמאובחנים בגיל צעיר, כבר בגיל שנתיים וחצי, יש סיכוי גדול פי שלושה להתקדם משמעותית ביכולות התקשורת והכישורים החברתיים ביחס לילדים המאובחנים בגילים מאוחרים יותר. עם זאת ההזדמנות לשיפור תלויה בזמינות של שרותי תמיכה וטיפול. העלייה הדרמתית במספר המאובחנים הצעירים מדגישה את האתגר העומד מול מערכות הבריאות והחינוך שנדרשות להגדיל את מערכות התמיכה בקצב מסחרר”, מסביר פרופ’ דינשטיין.
המחקר הנוכחי, שזכה במענק מהקרן הלאומית למדע, מבוסס על נתונים משני מערכי נתונים עצמאיים. ההתאמה בתוצאות משני מקורות המידע מבססת את אמינות הממצאים והמסקנות באופן שטרם נעשה במחקרים קודמים בארץ או בעולם. החוקרים מקווים שנתונים אלו ישמשו ככלי עזר עבור משרדי ממשלה ורשויות מקומיות לצורך תכנון ופיתוח מערכות החינוך והבריאות הרלוונטיות לגילאים ספציפיים (מעונות יום, גני תקשורת, וכן הלאה) בהתאם לשינוי בשכיחות.
פרופ’ גל מאירי, מנהל היחידה לפסיכיאטריה לילדים ונוער במרכז הרפואי סורוקה, חבר סגל הפקולטה למדעי הבריאות ומנהל רפואי במרכז לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב: “העלייה הגדולה בשכיחות אוטיזם בישראל מתכתבת עם הנתונים העולמיים בתחום זה. עליה זו מאתגרת את הקלינאים ואת המערכות השונות שנותנות שירותים לילדים ואנשים עם אוטיזם ומסקרנת את החוקרים בארץ ובעולם. אוטיזם היא הפרעה המלווה את האנשים עם אוטיזם ומשפחותיהם במהלך כל חייהם. התערבות מוקדמת ואינטנסיבית הוכחה כיעילה ומקדמת את הילדים עם אוטיזם והנתונים החדשים מצריכים התייחסות והיערכות של קובעי המדיניות בתחום זה, על מנת שההתערבויות המוכחות יוכלו להגיע לכל ילד ולכל אדם שזקוק להם”.
ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהרחבת הזמינות של שירותים והתערבויות שיתאימו לשינויי השכיחות תוך התמקדות ספציפית בהתפתחות מוקדמת, במטרה לאפשר התערבות יעילה ואפקטיבית בגיל הרך.
“ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהרחבת הזמינות של שירותים והתערבויות שיתאימו לשינויי השכיחות תוך התמקדות ספציפית בהתפתחות מוקדמת, במטרה לאפשר התערבות יעילה ואפקטיבית בגיל הרך”, סיכם פרופ’ דינשטיין.
בקבוצת המחקר השתתפו גם: שירלי סולומון מהמרכז הלאומי ע”ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו התפתחות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מיכאל זץ ורונית שוסל מאלו”ט- אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, רפאל לוטנר ובלה בן גרשון מהמחלקה לאוטיזם במשרד הבריאות, פרופ’ עידן מנשה- הפקולטה למדעי הבריאות והמרכז הלאומי ע”ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו התפתחות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וד”ר דורית שמואלי- אחראית התפתחות הילד , חטיבת הקהילה בכללית שירותי בריאות.
