בניגוד להנחות הקודמות העתק ים המלח (השבר הסורי-אפריקני), ממערכות ההעתקה הגדולות בעולם, לא יוצר חיבור מבני מלא ורציף עם ההעתק המזרח אנטולי שבדרום טורקיה – כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי בית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה בשיתוף המכון הגיאולוגי הישראלי.
"בפברואר 2023 היו רעידות אדמה בעוצמות גדולות בטורקיה, וכולם ציפו שכתוצאה מכך יהיו רעידות משנה חזקות לאורך העתק ים המלח, אולם הדבר לא קרה והמחקר שלנו מסביר מדוע: בשונה מן ההנחות שהיו מקובלות עד היום, העתק ים המלח וההעתק המזרח אנטולי בטורקיה לא מחוברים טקטונית כפי שמקובל במדע, ולכן האנרגיה הסיסמית לא עוברת. היא נספגת ברעידות קטנות באזורי הביניים בסוריה ובלבנון", אומר פרופ' אורי שטנר, מעורכי המחקר.
בפברואר 2023 התרחשו בדרום מזרח טורקיה רעידות אדמה, כזכור, שהיו מהחזקות בהיסטוריה של אזור המזרח התיכון וגרמו למותם של עשרות אלפי בני אדם. במחקר, הנוכחי שפורסם לאחרונה בכתב העת Tectonophysics, ביקשו החוקרים לבדוק מדוע הרעידות הגדולות בטורקיה לא עוררו זעזועים משמעותיים לאורך העתק ים המלח.
החוקרים – פרופ' שטנר מבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה, ד"ר עמית שגב וד"ר נדב וצלר מהמכון הגיאולוגי הישראלי – ביצעו ניתוח סיסמולוגי לנתונים מתוך מאגרי מידע על רעידות האדמה של ישראל וטורקיה, שנאספו לאורך השנים מאילת עד טורקיה ובכל מרחב המדינות השכנות. הניתוח לווה בסקירה רחבה של מחקרים גיאולוגיים קודמים על רעידות אדמה, טקטוניקה ופעילות געשית במשך התפתחותו של העתק ים המלח במיליוני השנים האחרונות.
תוצאות המחקר העלו כי בעוד העתק ים המלח נמשך מהים האדום בדרום ועד לטורקיה בצפון, התנועה לאורכו לא אחידה ובחלקו הצפוני הוא לא יוצר חיבור רציף עם מערכת ההעתקים הטורקית. חלקו הדרומי של ההעתק (אילת עד כנרת) מרכז את עיקר רעידות האדמה סמוך להעתק, שם נמדדה הסתה מצטברת של כ-105 ק"מ בין מבנים מצידו המזרחי והמערבי של ההעתק (המזרח נע צפונה ביחס למערב). צפונה יותר, לעומת זאת, ההעתקה פוחתת באזור לבנון וסוריה עד כדי קילומטרים ספורים, ובפאתי טורקיה איננה. בחלקים אלו רעידות האדמה מפוזרות על אזורים רחבים יותר ולא רק על ההעתק.
הבדלים אלו משקפים את מיקוד התנועה בדרום לעומת פיזורה בצפון. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שהעתק ים המלח לא מחובר באופן מבני רציף עם ההעתק המזרח אנטולי. זהו ממצא קריטי לניהול הסיכון הסיסמי באזורנו, ומעורר שאלות חדשות בנוגע לאופי רעידות האדמה שיכולות להתרחש בצפון הארץ", אומר ד"ר וצלר מהאגף לסיסמולוגיה במכון הגיאולוגי.
לדברי החוקרים, ניתן לראות את אזור המפגש בין העתק ים המלח להעתק המזרח אנטולי כמעבדה טבעית לחקר התהליכים שמלווים היווצרות חיבור בין גבולות של לוחות טקטוניים, ומכאן חשיבותו הבין-לאומית.
"ממצאי המחקר משנים את תפיסת היסוד לגבי מבנה קרום כדור הארץ באזור שלנו, ולכן משנים את נקודת המוצא להבנת פיזור רעידות האדמה. הבנה עמוקה יותר של המבנה הגיאולוגי של העתק ים המלח והקשר שלו למדינות שכנות, יכולה להוביל לשיפור תוכניות ההיערכות וחירום. הייחוד של אזור זה יכול לעזור לרשויות להבין את התנהלות הסיכון הסיסמי בצורה טובה יותר", סיכמו החוקרים.
