נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון העניק לסופר הישראלי דויד גרוסמן תואר דוקטור לשם כבוד, “בהוקרה על השפעתן הנרחבת של יצירות הספרות שלו בישראל וברחבי העולם ועל הכישרון שבאמצעותו תיאר את רבגוניותה של החברה הישראלית ואת מורכבותה; בתודה על אהבתו העמוקה לשפה העברית ועל מחויבותו לאמת ולדיאלוג; ועל מאמציו מעוררי ההשראה לטיפוחו של דו-קיום ושלום ולכינונה של חברה טובה וערכית יותר”.
פרופ’ עדה יונת ממכון ויצמן למדע, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד “בהוקרה על תרומתה החלוצית בחקר הריבוזום – הקומפלקס האוניברסלי לתרגום מידע גנטי לחלבונים – במיפוי מבנהו ובפענוח תפקידו, ועל גילוי מנגנוני ההשפעה של תרופות אנטיביוטיות על ריבוזומים בקטריאליים; ובהערכה רבה על תרומתה יוצאת הדופן לקידום המדע במדינת ישראל ובעולם כולו”.
“דויד גרוסמן הוא אחד מגדולי הסופרים הישראלים בדורנו,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “תרומתו לספרות ולתרבות הישראלית רבה מאוד, וכמוה תרומתו לשפה העברית. במבטו החודר הוא תיאר היטב את המציאות הישראלית המורכבת על שלל היבטיה, את ההתמודדות עם כאב, אובדן ושכול ואת מקומו של האדם בחברה.” באשר לפרופ’ יונת אמר פרופ’ סיון כי “מדענים גדולים ניכרים לא רק בעשייתם המדעית אלא גם באומץ ליבם – אומץ הנדרש כדי לבחור נתיבים ייחודיים וחדשניים, העשויים להיראות חסרי סיכוי לקהילה המדעית. פרופ’ עדה יונת הפגינה אומץ אישי ומדעי יוצא דופן כשיצאה למסע באותה ‘ארץ לא נודעת’ שהובילה אותה, בסופו של דבר, לפענוח מבנה הריבוזום באמצעות קריסטלוגרפיה. המסע הארוך שלה זיכה את האנושות בתובנות מעמיקות לגבי הריבוזום ופתח אופקים יישומיים חדשים.”
דויד גרוסמן נולד בירושלים בשנת 1954 ורכש בבית הוריו את אהבת הספרות. לאחר לימודים ב”ליד”ה” (תיכון ליד האוניברסיטה) הוא התגייס ושירת ביחידה 8200. הוא למד פילוסופיה ותאטרון באוניברסיטה העברית וזכה בפרסים כבר על סיפוריו הראשונים. גרוסמן פרסם אחד עשר ספרים שזכו למוניטין בין-לאומיים ובהם “עיין ערך אהבה”, “אשה בורחת מבשורה”, “נופל מחוץ לזמן”, “סוס אחד נכנס לבר” ו”אִתי החיים משחֵק הרבה”. הוא פרסם גם חמישה ספרי עיון ובהם “הזמן הצהוב”, אוסף סיפורים קצרים, ספרי ילדים רבים, אופרה לילדים ומחזה. כמה מספריו עובדו לקולנוע. לזכר בנו אורי, שנהרג במהלך מלחמת לבנון השנייה מפגיעת טיל נ”ט בטנק שלו, כתב גרוסמן את השיר “קצר פה כל כך האביב”.
יצירתו של גרוסמן תורגמה ל-45 שפות וזיכתה אותו בפרסים יוקרתיים רבים ובהם Prix Médicis לספרות מתורגמת, פרס השלום של יריד הספרים הבין-לאומי בפרנקפורט, הפרס הלאומי לספרים יהודיים (ארצות הברית), פרס מאן בוקר (בריטניה), פרס החברה המלכותית לספרות לסופרים בין-לאומיים (בריטניה), פרס א.מ.ת ופרס ישראל לספרות. בארבעים השנים האחרונות פועל דויד גרוסמן בנמרצות לשלום בין ישראל לשכנותיה. מאמריו ומסותיו בנושא זה פורסמו בעיתונים המובילים בעולם.
פרופ’ עדה יונת השלימה תואר ראשון ושני בכימיה וביוכימיה באוניברסיטה העברית, דוקטורט במכון ויצמן למדע (1968) ומחקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קרנגי מלון וב-MIT. בשנת 1970 היא ייסדה במכון ויצמן את המעבדה הראשונה בישראל לקריסטלוגרפיה של חלבונים, ובמשך כמעט עשור נשארה מעבדה זו היחידה מסוגה בישראל. המחקר שהוביל לזכייתה בפרס נובל החל בשנות השמונים והתמקד בריבוזום, “בית החרושת לחלבונים” בתא. היא מנהלת את מרכז הלן ומילטון קימלמן לחקר המבנה של היערכויות ביו-מולקולריות במכון ויצמן, ובמשך שנים עמדה בראש יחידת המחקר של מכון מקס-פלנק בהמבורג.
בשנת 2009 זכתה פרופ’ יונת בפרס נובל בכימיה עם עמיתיה מאוניברסיטת ייל ומאוניברסיטת קיימבריג’ על תרומתם להבנת מנגנוני הבנייה של התא החי מחלבונים.
