מתחילת המלחמה מחצית מהמניות הביטחוניות הנסחרות בת"א הניבו תשואה של יותר מ־100% • אבל בבורסה הישראלית לא מתכוונים להשיק בקרוב מדד המיועד לסקטור, כי "אין מספיק מניות גדולות" • וגם: דווקא מניית הענקית אלביט נשארה מחוץ לחגיגה, ומי השיאנית הגדולה?
מאז פרצה המלחמה בעזה מציגים המדדים המרכזיים של הבורסה בתל אביב, אולי במפתיע, ביצועים לא רעים. כך מדד הדגל ת"א 35 עלה מאז 8 באוקטובר ב־16%, מדד ת"א בנייה הוסיף 12% ומדד הבנקים כמעט 17%. אבל כל אלה מחווירים ביחס לתשואות שהניבו מניות הפועלות בתעשייה הביטחונית.
בבורסה בתל אביב נסחרות כיום 12 חברות שכל פעילותן, או רובה, היא בתחום הביטחוני. מחציתן הניבו מתחילת המלחמה תשואה של יותר מ־100% למחזיקי המניות. המלחמה בישראל, המלחמה באוקראינה והמתיחות הגאו־פוליטית הגואה בעולם, כולם הובילו למרוץ חימוש עולמי שתדלק את המניות הביטחוניות בשנתיים האחרונות והתשואה הממוצעת של כלל מניות הסקטור (על בסיס משקל שווה) עומדת על 82%. עם זאת, מדד שיאפשר פיזור השקעה במניות הביטחוניות בתל אביב אינו קיים.
הכוכבת הגדולה של התחום הביטחוני בבורסה היא ללא ספק מניית נקסט ויז'ן, המפתחת ומייצרת מצלמות מיוצבות לכלי טיס (רחפנים ומזל"טים) וכלי רכב. מניית החברה זינקה ב־147% מאז פרוץ המלחמה ועד ליום ראשון בבוקר. שווי השוק של החברה המנוהלת על ידי מיכאל גרוסמן עומד על 4.3 מיליארד שקל – תשואה של כמעט 1,000% מההנפקה לפני כשלוש שנים. אבל היא לא הכוכבת היחידה.
מניית חברת אימקו תעשיות, המייבאת ומייצרת רכיבי אלקטרוניקה המשמשים בין היתר לייצור טנקי המרכבה ונגמשי הנמ"ר, עלתה ב־189% מתחילת המלחמה. חברת עין שלישית, יצרנית מערכות אלקטרו־אופטיות לזיהוי עצמים לרחפנים, קפצה ב־158% ואילו אירודרום, העוסקת במערכות לניתוח מידע לכלי טיס בלתי מאוישים, הניבה תשואה של 155%.
שתי מניות נוספות שהציגו תשואה תלת־ספרתית מתחילת המלחמה הן יצרנית המרעומים לפגזים ארית תעשיות, שזינקה ב־135% וחברת מנועי בית שמש, העוסקת בייצור ושיפוץ חלקי מנועי מטוסים. האחרונה, שבשליטת קרן פימי, הניבה למשקיעים תשואה של 105% מפרוץ המלחמה ושווי השוק שלה נושק ל־1.7 מיליארד שקל.
אלביט היחידה שנופלת
אבל בזמן שהסקטור הביטחוני נהנה מתקופת גאות מרשימה, דווקא מניית החברה הציבורית הגדולה שפועלת בתחום – אלביט – נשארת מחוץ לחגיגה. שווי השוק של אלביט עומד על כ־30 מיליארד שקל – פי שלושה מכל שאר החברות הישראליות בסקטור יחד וכ־75% משווי השוק של כלל החברות הציבוריות בתחום.
החברה, בניהולו של בצלאל מכליס, מייצרת מגוון רחב של מוצרים לכוחות הביטחון, ממערכות טיס מאוישות מרחוק ועד למגוון מערכות אלקטרו־אופטיות מתקדמות. מפרוץ המלחמה היא נהנית מצבר הזמנות של מיליארדי דולרים, אבל היא החברה הביטחונית היחידה בבורסה שהציגה תשואה שלילית מאז ה־7 באוקטובר, עם ירידה של 13%.
"אני חושב שכאשר מסתכלים על תוצאות הכספיות של אלביט מגלים שהן טובות", אומר לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות אי.בי.אי. "החברה מציגה צמיחה משמעותית בצבר ההזמנות שלה, ויש לה רוח גבית ממלחמות בארץ ובעולם שהובילו להגדלת תקציבי הביטחון".
אז מדוע המניה שלה יורדת? לובלין מסביר ש"יש לחץ מצד משקיעים זרים שמכרו מניות של אלביט, לצד נתונים מעט פושרים בהיבט של תזרים מזומנים ושולי הרווח". עם זאת לובלין סבור שמניית אלביט אטרקטיבית כיום: "לאורך שנים טענתי שמניית אלביט מערכות הייתה יקרה, הפעם זו התקופה היחידה שהסתכלתי על המניה וחשבתי לעצמי שהיא זולה. יש ניתוק בין הביקושים שמהם נהנית החברה לביצועי המניה".
האם יושק מדד ביטחוני?
לנוכח התשואות המלהיבות בדרך כלל, מתבקש לשאול מדוע אין מדד על המניות הביטחוניות בתל אביב? יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה מסביר כי "בכובע של עורך מדדי מניות, יש אינטרס שיהיה מדד מניות ביטחוניות בבורסה בתל אביב. זה מייצר עניין, פיזור, נזילות וסחירות, במקום לקנות מניה ספציפית".
אלא שלדבריו, "יש כמה מגבלות בעולם מדדי המניות: צריך פיזור. יש כיום 12 מניות ביטחוניות, ולפי הגדרת קרנות סל וקרנות מחקות מדדים, מדד מניות, למעט חריג אחד שהוא מדד הבנקים, צריך לכלול 10 מניות לפחות. אם בונים מדד שהוא קצת מעל 10 מניות, מגיע מיזוג או שניים ואין יכולת יותר לנהל קרן שעוקבת אחריו".
מעבר לזה, מדגיש פגוט, יש את עניין השווי המצרפי של המניות. "צריך לבדוק את שווי ההון הצף (המניות החופשיות למסחר, ח"ש), כך שאם קרנות מחקות מזרימות 400 מיליון שקל להשקעה, ויש מניות שההון הצף שלהן נמוך מאוד, שלא תתנפח בועה עקב זרימת כסף טכני (השקעות פסיביות, ח"ש). לכן יש הגדרה של שווי שוק מינימלי לניירות שנכללים במדד כזה".
מה שאפשר לעשות, לדברי פגוט, הוא לחבר שני תחומים וכך להגדיל את מספר המניות. "אפשר לעשות מדד שהוא ביטחון ותקשורת או ביטחון ואנרגיה". אך לדבריו, כרגע הסיכוי לכך נמוך בעיקר משום שהתחום הביטחוני לא מייצר את הפיזור הנדרש. "עד שלא יגיעו שתיים־שלוש חברות ממשלתיות או פרטיות גדולות שיעשו הנפקה, אנחנו לא רואים את ההיצע בתחום גדל. כך שאין כיום היצע מספיק טוב".
בבורסה עדיין מלקקים את הפצעים מהסאגה של מדד ת"א הקנאביס, שחוסל לפני כשנתיים, לאחר שההתלהבות סביב מניות החברות שפעלו בתחום דעך במהירות. פגוט: "גם שם היו חברות גדולות וקטנות, ומלכתחילה הפיזור לא היה משהו. כשהדברים הצטננו לא הייתה יכולת לפזר ולהשקיע במדד".
לובלין מאי.בי.אי מציין כי "יש בישראל תעשייה ביטחונית גדולה למדי. זה שאין מספיק מניות של חברות משמעותיות שנסחרות, זה קצת פשלה של הבורסה. על הנפקת התעשייה האווירית מדברים שנים, אבל היא לא קרתה. מצד שני אפשר להגיד אותו הדבר על ההייטק, כשמניות חברות הענק של ה'סטארט־אפ ניישן' לא נסחרות בבורסה של תל אביב".
הטרנד מגיע לשלדים
בינתיים הסקטור הביטחוני הולך ומתפשט בתור באזז של ממש בבורסה בתל אביב. בינתיים שני יזמים כבר מיזגו לתוך השלדים הבורסאיים שלהם סטארט־אפים מהענף, ולא מן הנמנע כי התופעה תצבור תאוצה.
בתחילת השבוע שעבר נודע כי רני צים, בעל השליטה בשלד הבורסאי שנותר מבית ההשקעות פסגות, מתכנן למזג לתוכו את חברת רובו־טים המייצרת רובוטים לשימושים צבאיים וביטחוניים לפי שווי של 40 מיליון דולר לחברה הביטחונית.
כמה ימים חלפו מאז הודעת פסגות, וחברת הטכנולוגיה הקטנה 3DM הודיעה כי גם היא פועלת למזג לתוכה פעילות ביטחונית, הפעם של חברת סולרום שמפתחת ומייצרת מערכות אלקטרו־מכאניות לשימושים צבאיים (אשר חלקם הוטמעו במערכות כיפת ברזל, טנקי המרכבה וגם במטוסי קרב). סולרום הוערכה לצורך המיזוג בשווי של 82 מיליון שקל.
