מאה שנה בדיוק עברו מאז פרסום שיריה הראשונים של רחל המשוררת בעיתון "דבר" ולכבוד ציון הדרך הזה יוקדש להם אחד ממופעי פסטיבל פליציה בלומנטל ה-27, שייפתח ב-25 החודש במוזיאון תל-אביב, בניהולו האמנותי של המנצח עידו שפיטלניק. במופע תקריא אביגיל ארנהיים, המנהלת הכללית של הפסטיבל, משירי רחל והמלחין ליאור נבוק יהיה מופקד על הצד המוזיקלי.
כשנבוק, 54, רב הפעלים, שבעבר הלחין למקהלה משירי רחל, נשאל מה סוד הקסם שמביא לכך שלאחר שנים כה רבות ממשיכים להלחין ולשיר אותם, הוא משיב: "זאת לא רק האיכות שלהם, אלא הנוסטלגיה והגעגוע שיש אליהם, כשהפן הטראגי של חייה מושך המון אמפתיה כלפיה. אגב, כבר לפני 30 שנה הלחנתי למקהלה א-קאפלה את 'ספיח', השיר הראשון שלה".
מבחינתך כמלחין האם תוכל להשוות בינה לבין שירי לאה גולדברג, שגם מהם הלחנת?
"השירים של לאה גולדברג נובעים ממצב פסיכולוגי אחר. בעצם, שתיהן משוררות שבאספקט מסוים של חייהן לא שפר גורלן, אבל בעוד שלאה גולדברג עסקה בשיריה בבדידות שלה ובכמיהה שלה למצב אחר, אצל רחל יש גם שירים אופטימיים מרוממי לב והם אביביים באופיים, כשניתן להבחין שעם הזמן חדר צל כבד לשירתה. לעומתה, אצל לאה גולדברג תמיד היה הצל ומשהו קודר שהתלווה אליהם".
אתה ניגש אחרת לשירי-משוררים מאשר להלחנות אחרות שלך?
"ברור. כי הטקסט מכתיב איך המוזיקה תצא לאור. אפשר לומר שהטקסט הוא אלמנט מאוד חשוב בעיצוב של המוזיקה לפני שהצליל הראשון נכתב על הנייר".
אם פזמונאי יציע לך להלחין פזמון שלו, תיענה לו?
"אני מסוגל לזה, כי הרקע שלי הוא בג'ז ובמוזיקה הקלה, אם כי לא נגעתי בכך במרוצת השנים".
מניין הלהיטות שלך להלחין גם לילדים, מה שבא לביטוי ביצירות שלך כמו "בת הים הקטנה" ו"הרפתקאותיו של פינוקיו"?
"בדרך כלל אני עסוק בכתיבה למבוגרים, אבל כמי שנוהג לגוון במה שהוא עושה, אני מגיע גם אליהם. לדעתי, אין שום הבדל בין הלחנה למבוגרים לבין הלחנה לילדים. זאת, כל עוד מתייחסים לילדים כאל מבוגרים קטנים וכותבים להם בגובה העיניים. כשאני כותב להם, עולם הפנטזיה שלי יוצא החוצה".
מה עשית ל…"פטר והזאב"?
"ביצירה שלי 'טימי אמיץ הלב', שהיא מעין וריאציה על 'פטר והזאב', הרשיתי לעצמי להפוך את היוצרות, כשגיבור הסיפור מתיידד עם הזאב במקום ללכוד אותו, כי הזאב למעשה לא עשה שום דבר רע. הפכו אותו לרשע ובסוף הרגו אותו".
במאזנו של נבוק גם הלחנת שתי אופרות. אחת מהן, "על גדות הנהר שלנו", הולחנה על-ידו בעקבות הזמנה מהאופרה של פרנקפורט והשנייה – "התערבות", נכתבה בעקבות סיפור קצר של צ'כוב".
למלחמה הנוכחית יש השפעה על היצירה שלך?
"כן, בהחלט! אמן לא חי ב-ואקום מוחלט. הרי הוא חי במקום מסוים ובתקופה מסוימת, כשהכל נספג ביצירה שלו, אלא אם הוא כותב מוזיקה של מעבדה על כל המשתמע מכך. למשל, ביצירה חדשה שלי, לחליל אלט ולגיטרה, המוזיקה עצמה מאוד רגועה, או רכה אפילו, אבל ברקע מהדהדים תופי-מלחמה".
יצירותיו של נבוק בוצעו על-ידי תזמורות, מסידני שבאוסטרליה עד בוגוטה שבקולומביה. זה לא בא לו בקלות והוא מודה בכך שהשערים אינם נפתחים אוטומטית. "רק אנשים פתוחים שמוכנים לתת צ'אנס למשהו חדש, מזמינים יצירות ממלחינים עכשוויים", הוא מעיר. "אבל ברוב התזמורות חושבים קודם כל איך למלא את האולמות על-פי תכתיבי הקהל ועל-פי מה שנכתב בעיתון. אנחנו, המלחינים, מחכים לאלה שיודעים לחשוב גם מחוץ לקופסה…"
זמן שירה עם רחל יתקיים ביום שבת 29.3 בשעה 19:00 במוזיאון תל אביב לאמנות. שיריה של רחל ומסע חייה יחד עם צלילי הפסנתר הנרקמים בתוך מסע אל נבכי הנפש עם השחקנית אביגיל ארנהיים והפסנתרן מלחין ליאור בערב אחד. להרגיש מחדש את העדינות, הכאב הפנימי והיכולת להביע את זה במעט, בכמה שורות את החיבור לישראל כמקום יפה, עם טבע המעורר השתאות, ומרגיע, מול הקושי להכיל כאב אישי, אכזבה וכיעור.
ליאור נבוק הוא פסנתרן ג'אז שלמד הלחנה וניצוח באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ולאחר מכן סיים את לימודי הדוקטורט שלו בקונסרבטוריון למוזיקה ניו אינגלנד שבבוסטון. היה תלמידו של ג'ון הרביסון. יצירותיו של נבוק מבוצעות ומוזמנות על ידי תזמורות ומבצעים בישראל ובעולם.
בשנת 2023 הוציא נבוק לאור את "טימי אמיץ הלב" ספר -ספרם ילדים המבוסס על יצירה מוסיקלית ל 2019 הנושאת את אותו השם. זכה בפרסים ובהוקרה של קרן קוסביצקי, פרס לילי בולאנז'ה, פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים ואחרים. אביגיל ארנהיים החלה להופיע כשחקנית בשנת 2005 ועבדה מאז עם הבמאים נועם בן אז"ר, רוז משיחי, אריאל אשבל, תמר רבן וגיא גוטמן ביותר מעשר הפקות תיאטרון שונות.
בתקופת הקורונה יצרה במסגרת עבודתה במרכז פליציה בלומנטל למוזיקה, 40 ראיונות מצולמים עם מלחינים ישראליים שונים. בשנה האחרונה הופיעה מספר פעמים עם אנסמבל מיתר ובהצגה – מקרה של יום יום. יחד עם הפסנתרן והמלחין ליאור נבוק מנסה להביא למרכז הבמה את הנכסים הרוחניים שיצרו את התרבות הישראלית בשירה. ניהלה את פסטיבל פליציה בלומנטל מראשיתו ועד לשנת .2024 ממשיכה בתפקידה כמנהלת העמותה מרכז פליציה בלומנטל למוזיקה.