שירות המילואים מתארך, במקרים רבים מתבצע במקביל להמשך העבודה, והמשרת זכאי לשכר כפול. אלא שמהחודש השני לשירות הביטוח הלאומי מזהה אוטומטית את השכר הכפול ששולם בחודש הקודם כאילו הוא ה"משכורת", ומגדיל את ההחזר. התוצאה: תשלומים גבוהים ביותר מפי 3 מאלה שאליהם כיוון החוק. מהכשל נהנים רק מילואימניקים שעובדים במקביל, ולא אלה שמשרתים בתפקיד צבאי אינטנסיבי.כשל מבני במנגנון התשלום למילואים על פי חוק ביטוח לאומי, מוביל לכך שמילואימניקים מקבלים החזרים מוגדלים על ימי המילואים בעשרות אלפי שקלים בחודש. מדובר על חיילי מילואים ששירתו בתפקידים שאפשרו להם לעבוד במשרה מלאה וזכו לשכר והחזר המותר על פי החוק. אלא שהם החלו לקבל מהחודש השני לשירות המילואים החזר מוגדל, וככל שהזמן עבר הם קיבלו החזר גבוה יותר ויותר עד שהגיעו במקרים מסוימים לתקרת ההחזר החודשית העומדת על 49 אלף שקל, זאת בנוסף לשכר אותו הם מקבלים מהמעסיק שלהם. הכשל המבני הזה התרחש רק אצל מילואימניקים שהצליחו לשלב אחוזי משרה גבוהים במקביל לשירות המילואים שלהם ולכן דווקא מי שמשרת בתפקיד אינטנסיבי שאינו מאפשר לשלב עבודה במקביל "מפסיד" פעמיים. לא מדובר בתופעה שולית. בשבועות האחרונים פורסמו בכלכליסט כתבות העוסקות במחדלים הקשורים לשימוש בימי מילואים מאז פרוץ המלחמה, כאשר בין היתר תוארו הפערים העצומים בין מילואימניקים המשרתים בתפקידי קצה בשטח במשך חודשים ארוכים בעזה ובצפון לבין כאלו שמשרתים שירות חלקי בתנאי "צו שמונה פתוח", או שירות חלקי בחמ"ל עורפי, אשר זוכים לקבל תנאי שכר גבוהים יותר מאשר הלוחמים המשרתים בחזית. זאת מפני שהם עובדים במקביל ומקבלים שכר כפול על כל התקופה – שכר מלא מהעבודה שלהם ושכר נוסף על המילואים. בממשלה יש קרב גרסאות האם הכירו את הנושא או לא. בביטוח לאומי טוענים כי הנושא מוכר להם וטענו כי עדכנו בכך גם את משרדי האוצר, הביטחון וצה"ל. לכלכליסט נודע כי גם שלומי הייזלר מנכ"ל האוצר עודכן לגבי הכשל. בדיקת כלכליסט מצאה כי גורמי מקצוע רלבנטיים במשרדי הביטחון והאוצר לא הכירו את הנושא עד לפניית כלכליסט וכתוצאה מהפנייה החלו לטפל בו.
עם בניית תקציב 2024, העריכו באוצר את עלויות ימי המילואים בשנת 2024 בכ-20 מיליארד שקל, אך בשבועות האחרונים המספר עודכן ל-30 מיליארד שקל עקב עלויות גדולות מהצפוי.
בכדי להבין כיצד חלק מהמילואימניקים זכו לקבל משכורות מנופחות באופן לא פרופורציונלי יש להבין את מנגנון התגמול למילואימניקים. התגמול לשכירים המשרתים במילואים מחושב לפי הממוצע החודשי של שכר הברוטו החייב בדמי ביטוח לאומי בשלושת החודשים שקדמו לחודש בו החל שירות המילואים. לדוגמה, מילואימניק שמקבל ביומיום משכורת קבועה של 13 אלף שקל בחודש, כגובה השכר הממוצע במשק, אמור לקבל סכום דומה לשכר החודשי שלו על תקופה של חודש מילואים (לפני תוספות ומענקים). עם זאת, במקרה ואותו מילואימניק עבד במשרה מלאה במקביל לשירות המילואים שלו, כפי שהחוק מאפשר, הוא יקבל בסוף החודש שכר כפול של 26 אלף שקל, כאשר חצי מהסכום יגיע מהמעסיק והחצי השני מביטוח לאומי, דבר שהוא במסגרת החוק והנוהג המקובל.
לפי נתוני הכלכלן הראשי, שכר המילואימניקים גבוה ב-47% מהשכר הממוצע במשק ו-20% מהם עובדים בהייטק. מילואימניק שמרוויח כ-21 אלף שקל בחודש ועובד במקביל לשירות שלו במשרה מלאה, יגיע כבר בחודש הרביעי לשירות לתקרת ההחזר המקסימלית מביטוח לאומי העומדת על 49 אלף שקל לחודש ויסיים את החודש עם הכנסה של 70 אלף בזכות שכר בגובה 21 אלף שקל בחודש שיקבל מהמעסיק. לכל הסכומים הללו יש להוסיף "תגמול מיוחד" בגובה 133 שקל ליום למי ששירתו בצו 8 מתחילת המלחמה שמוסיף עוד 4,000 שקל לחודש, ובנוסף גם מענקים חד-פעמיים והטבות נוספות שניתנות למשרתי מילואים.
המשרתים בעזה ובצפון לא מרוויחים
צ' הוא מילואימניק שמשרת בחטיבה מרחבית במרכז הארץ, שפנה לכלכליסט בעקבות ייסורי מצפון, לדבריו. "אין ספק שאנחנו שותפים לאחת השערוריות והעקיצות הגדולות שיש, הסיפור הזה הוא מופרך מאוד ואני בצד העוקץ", הוא אומר. צ' אומר שהוא עצמו נהנה מההחזר שגדל מחודש לחודש. "מאחר שחוק המילואים לוקח את החודשים האחרונים של ההכנסה שלך, ומכיוון שהוא לא לוקח בחשבון סיטואציה כזו של אנשים שיכפילו את ההכנסה שלהם וישלשו אותה ויהיה לכם כל כך הרבה זמן במילואים אז יש פה עוד חור נורא גדול דרכו הכסף של כולנו בורח. אמנם הפעם הוא נכנס אליי אבל הסיטואציה מאוד לא נעימה ומביכה".
צ' שעוסק בנושאי כוח אדם כאזרח, מדגיש שהוא חושב שמילואימניקים רבים לא מבינים את מנגנון ההחזר ולא התכוונו לעקוץ אלא שהבעיה מערכתית. "החוויה הכי קשה היא מול החברים הלוחמים, אני מרגיש לא בנוח מולם. הצבא חייב לעשות דיפרנציאציה בין סוגי מילואים, הם צריכים לקבל מעל ומעבר. יש לי חבר סמג"ד שפוטר עכשיו מהעבודה אחרי שחזר מעזה".
בשבועות האחרונים, כאמור, פורסמו בכלכליסט מספר כתבות העוסקות בחוסר השוויון במערך המילואים ובהן עדויות של מילואימניקים אשר משרטטות מציאות שמוכרת לצה"ל ולמשרדי הממשלה, בה לוחמים ואחרים המשרתים בתפקידים שאינם מאפשרים לשלב עבודה במקביל מקבלים תגמול נמוך יותר מאשר אלו שנמצאים בצו שמונה פתוח מתחילת המלחמה, יכולים לעבוד במקביל ובגלל כשלים במנגנון התשלום אף מקבלים תגמול כפול ומשולש.
הסיבה לכשל במנגנון ההחזרים הנוכחי נובעת מכך שהוא נבנה מבלי לקחת בחשבון מציאות כאוטית כמו זו שאנחנו חיים בה היום, בה אנשים מגויסים למילואים חודשים ארוכים ברצף כשחלק מהמשרתים יכולים גם לשלב עבודה במקביל. מנגנון התשלום נוצר ב-2008 כחלק מעדכון לחוק הביטוח הלאומי. יש לציין כי משרד הביטחון וצה"ל ממודרים ביודעין מנושא היקף השכר של מילואימניקים ספציפיים, וזאת בכדי להימנע ממצב בו הצבא פועל בחוסר שוויוניות ומבקש לגייס למילואים רק בעלי שכר נמוך.
דובר צה"ל בחר שלא להגיב ולא להתייחס לטענות על בזבוז כספים כתוצאה מכשל התגמולים וזאת למרות שהצבא נמצא בימים אלו במוקד של דיון ציבורי על היקף התקציב שלו.
תגובת משרד האוצר: "משעה שהנושא הובא לידיעתנו, המנכ"ל הנחה לערוך בדיקה בנושא. לכשתתקבל עמדת גורמי המקצוע, לרבות ביטוח לאומי ומשרד הבטחון – נפעל בהתאם".
מביטוח לאומי נמסר כי "בשנת 2008 עבר חוק כנסת ישראל. אם יש גוף ציבורי אחר שטוען שלא הכיר את החוק – זה עצוב, אך באחריותו. לפני שינוי החקיקה לא ניתן היה לקבל שכר וגמול מילואים במקביל, והמחוקק רצה להבטיח שלא תהיה פגיעה במשרתי המילואים ולסייע למי שבכל כוחו מנסה להתפרנס ולשמור על מקום עבודתו ובמקביל לשרת את המדינה. הביטוח הלאומי משלם למשרתי המילואים כפי שקבע החוק ונכון לבחון מול צה"ל הטבות שיוענקו למי שנמצא בתפקידי קצה. אך נושא זה אינו במסגרת גמול המילואים בביטוח הלאומי".
קצינים משלמים בימי מילואים על קייטרינג
בשבועות האחרונים מתפרסמות בכלכליסט עדויות שונות על שימוש בזבזני בימי מילואים בצה"ל. בין היתר על אזרחים שנמצאים ב"צו שמונה פתוח" ומקבלים ימי מילואים על חשבון המדינה בזמן שבפועל הם ממשיכים בחייהם כרגיל או מבצעים שירות מינימלי של משמרת או שתיים בשבוע. כעת מתגלה כי זהו רק קצה הקרחון: לכלכליסט הגיעו עדויות על כך שקצינים השתמשו בימי מילואים (ימ"מים) כאמצעי תשלום לכל דבר.
בין השאר, קצינים בצה"ל שילמו עם ימ"מים לספקי שירות כמו שירותי קייטרינג עבור ארוחות חגיגיות לחיילים. הסיבה לשימוש בימי מילואים היא שהדבר זמין לקצינים כמעין תקציב שבו הם יכולים להשתמש וזאת בזמן שאין להם תקציב אחר שזמין להם. כך נוצר מצב שבו "מזמנים למילואים" את אנשי הקייטרינג לכמה ימים, ובכך משלמים להם סכומים של 25-20 אלף שקל עבור השירות. לכלכליסט הגיעו עדויות נוספות על תשלום באמצעות ימי מילואים על שירותים נוספים, כמו עריכת וידיאו.
חייל מילואים ששוחח עם כלכליסט הציג דוגמה נוספת למסחר בימי מילואים: "יש מכירות של שמירות. אני עובד בעבודה מתגמלת ויש איתי סטודנטים. לי יש שמירה בין 12 ל-4 בבוקר וזה גדול עליי, אז אני משלם לסטודנט 150 שקל לשעה על השמירה ואני נהנה כי אני יכול להחזיק את יום העבודה שלי וכולנו מרוויחים".
תגובת דובר צה"ל: "גיוס המילואים בצה״ל מתבצע אך ורק בהתאם לצורך, ולתפקידים רלבנטיים לאיוש. בתוך כך, מתחילת המלחמה וביתר שאת בחודשים האחרונים, צה״ל בוחן כיצד לייעל את פעילות מערך המילואים הן בשטח והן במיפקדות, בהתאם לצורך המבצעי ולצורכי המשרתים. באשר לתשלום על שירותי קייטרינג באמצעות ימי מילואים, מדובר במקרה חמור שיטופל בהתאם".
הכשל בא לידי ביטוי במקרה של שירות מילואים ממושך המשולב עם עבודה בזמן המילואים, מצב שהפך שכיח יותר מאז פרוץ המלחמה. במקרה כזה, התגמול למשרת המילואים יחושב בכל חודש מחדש, על בסיס 90 הימים הקודמים, ואותו "שכר כפול" יוכנס לחישוב. כתוצאה מכך, אותו מילואימניק שיש לו משכורת של 13 אלף שקל ועובד במקביל במשרה מלאה, יקבל בחודש השני שלו למילואים החזר מביטוח הלאומי העומד על 17.3 אלף, בחודש השלישי למילואים יקבל החזר ביטוח לאומי העומד על 23.1 אלף שקל ובחודש הרביעי למילואים יקבל החזר בגובה 30.8 אלף שקל – כל זאת בנוסף לשכר שאותו הוא מקבל מהמעסיק. יחד עם השכר שהוא מקבל מהמעסיק יעמוד לרשותו בסוף החודש סכום של 43.8 אלף שקל.
