מועצת הביטחון של האו"ם אישרה הערב (שני) את ההצעה האמריקנית שקוראת לישראל ולחמאס להסכים לעסקת חטופים והפסקת אש אשר עומדת כעת על הפרק. מתוך 15 המדינות החברות במועצה, 14 הצביעו בעד ההצעה, רוסיה נמנעה אך לא הטילה וטו, ואף מדינה לא הצביעה נגד.
כינוס מועצת הביטחון של האו"ם בדיון לפני הצבעה בעניין בקשת הפלסטינים לקבלת חברות מלאה באו"ם
בנוסח המקורי של ההצעה האמריקנית הייתה קריאה לחמאס לקבל את העסקה במלואה וליישם את תנאיה ללא דיחוי וללא תנאים. בנוסח שעבר, הוספה קריאה לישראל ליישם את העסקה גם היא. כעת, הנוסח שאושר כולל קריאה לשני הצדדים ליישם במלואם את תנאי העסקה ללא דיחוי וללא תנאים. העובדה שסין ורוסיה לא הטילו וטו על ההצעה מעידה כי ארה"ב שינתה את הפרטים בתיאום עם חברות מועצת הביטחון כדי שההצעה תעבור בהסכמה רחבה ככל האפשר.
בנוסף לקריאה המשותפת, ששמה את ישראל וחמאס במשוואה אחת, ישראל הודיעה לממשל האמריקני לפני ההצבעה כי הנוסח הנוכחי של ההצעה בעייתי ולא משקף את מתווה העסקה הישראלי. לפי הנוסח שעבר, ישראל הסכימה שבמקום להחזרת כל החטופים, המלחמה תסתיים וכוחות צה"ל ייסוגו לחלוטין מהרצועה. עם זאת, בישראל מדגישים כי ההסכמה לסיום המלחמה הייתה מותנית בכך שחמאס לא יהיה עוד הכוח השולט בעזה – וטוענים שהדבר לא משתקף בנוסח שאושר במועצת הביטחון.
שגרירת ארה"ב באו"ם, לינדה תומאס גרינפילד, אמרה לאחר שההצעה עברה: "המועצה שלחה מסר ברור לחמאס – קבלו את ההצעה שעל השולחן. ישראל כבר הסכימה לעסקה והקרבות יכולים להיפסק היום אם חמאס יקבל אותה. חמאס יכול לראות שהקהילה הבינלאומית מאוחדת מאחורי עסקה שתציל חיים, תעזור לאזרחים פלסטינים בעזה להתחיל לשקם את חייהם, תאחד חטופים עם משפחותיהם לאחר שמונה חודשים בשבי, תוביל לכך שישראל תהיה בטוחה יותר ותאפשר רגיעה בגבול הצפון."
השגרירה תומאס גרינפילד הוסיפה כי "אסור לשכוח שישראלים נעקרו מבתיהם בצפון בשל איום החיזבאללה. האיום הזה, הנתמך על ידי איראן, חייב להיפסק כדי לסייע להפסקת מעשי העוינות ולעתיד טוב יותר לכולם. כפי שהנשיא ביידן אמר – העם הפלסטיני עבר גיהינום שחמאס התחיל. יש הזדמנות לבחור דרך אחרת, וחמאס צריך לבחור בה."
גורם ישראלי בכיר התייחס להחלטה שעברה במועצת הביטחון ואמר כי "היא מגבילה את חופש הפעולה של ישראל". לדבריו, "ארה"ב קיבלה ניסוחים בעייתיים מאוד כדי שהרוסים לא יטילו וטו, והעובדה שאלג'יריה תמכה בהצעה מספרת את הסיפור."
בצעד יוצא דופן, שגריר ישראל באו"ם, גלעד ארדן, בחר שלא לנאום בדיון במטרה שהפוקוס יהיה על הלחץ הנדרש על חמאס – וכדי לא "לשחק לידיים" של מי שמחפש להדגיש פערים בין ישראל לארה"ב. את מקומו בנאום תפסה רעות שפיר בן-נפתלי, המתאמת הפוליטית בשגרירות. גם השגריר הפלסטיני באו"ם לא נאם בדיון.
בנאומה אמרה בן-נפתלי כי "חמאס הוא האחראי הבלעדי למלחמה הזו. הוא פלש לישראל תוך ביצוע טבח בחפים מפשע ולקח מאות בני ערובה. הוא ממשיך להחזיק את יקירינו בעזה ולפגוע בישראל. הוא משתמש בתושבי עזה כמגנים אנושיים, תוך כדי קידום מטרותיהם לרצח עם. הגיע הזמן שהמועצה הזו תטיל עליו אחריות ותגנה את הטרור."
בחמאס ברכו על הצעת מועצת הביטחון ואמרו כי הם "מוכנים לשתף פעולה עם מתווכים בנוגע ליישום עקרונות הצעת הפסקת האש." הרשות הפלסטינית גם בירכה על ההחלטה וציינה כי היא "תומכת בכל החלטה שקוראת להפסקת אש מיידית ומשמרת את אחדות האדמה הפלסטינית." מצרים אף היא בירכה על ההחלטה בהודעה רשמית שנמסרה ממשרד החוץ המצרי.
ההחלטה שעברה הערב במועצת הביטחון מהווה מהלך נוסף בלחץ הכבד שמפעיל נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לקידום העסקה. ביידן מקווה שהעסקה תביא לסיום מוחלט של המלחמה בעזה ותשפיע גם על זירות אחרות כמו לבנון. במהלך ההצעה נכתב עוד כי "המועצה מדגישה את חשיבות המאמצים הדיפלומטיים המתמשכים של מצרים, קטאר וארה"ב המיועדים להגיע לעסקה מקיפה – שתוביל להפסקת אש מיידית בעזה עם שחרור כל בני הערובה, עלייה משמעותית ומתמשכת בסיוע ההומניטרי ברחבי עזה, והפסקת אש מתמשכת שתסיים את המשבר ותביא להקלה מיידית הן לאזרחים הפלסטינים בעזה והן לחטופים ולבני משפחותיהם."
נוסף לכך, בהצעת ההחלטה מפורטים שלושת השלבים שביידן חשף בנאומו: שלב ראשון – הפסקת אש זמנית של שישה שבועות במהלכם ישוחררו חטופים מהקטגוריות ההומניטריות; שלב שני – הפסקת אש מוחלטת, נסיגה מלאה של צה"ל מהרצועה ושחרור כלל החטופים; שלב שלישי – תוכנית שיקום רב-שנתית לעזה והחזרת הגופות.
מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, המבקר בישראל, נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בבסיס הקריה בתל אביב. בלינקן הדגיש את מחויבות ארה"ב לביטחון ישראל ואת הדרישה לשמירה על הרגיעה לאורך הגבול הצפוני של ישראל.
בהצעה שעברה נכתב כי "המועצה מדגישה את החשיבות של איחוד רצועת עזה עם הגדה המערבית תחת הרשות הפלסטינית." בנוסף, הודגש הצורך בהשגת פתרון של שתי מדינות שיאפשר חיים בשלום של ישראל ופלסטין בגבולות בטוחים ומוכרים.
