בצל זינוק בשיעורי האבטלה בשטחי הרשות וחוסר יכולת לשלם לאנשי המנגנונים – שסיכלו עשרות פיגועים מאז 7.10 – גורמי ביטחון מזהירים כי המצב ביו"ש על סף פיצוץ, וכי סמוטריץ' מנצל את תפקידיו במשרדי הביטחון והאוצר למיטוט הרש"פ: "השאלה היא מהי האלטרנטיבה? כיבוש ישראלי או התחזקות של חמאס ונתמכי איראן". לשכת שר האוצר: "סמוטריץ' מקדם מדיניות ששונה מהקונספציה”.
כמעט שמונה חודשים מאז שקרסה לה קונספציית "לחזק את חמאס ולהחליש את הרשות" ב-7 באוקטובר 2023, וממשלת ישראל ממשיכה ליישם את אותה מדיניות, אלא שהפעם בגרסת הגדה המערבית. שוב ושוב נוקטת הממשלה צעדים שהביאו ויביאו להחלשת הרשות הפלסטינית. התוצאה הישירה של מהלך זה היא התחזקות של חמאס בערי הגדה המערבית, ושל גורמים אחרים הנתמכים על ידי איראן.
בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" הזהירו כמה גורמי ביטחון ישראלים כי מי שמוביל את המדיניות הברורה והמוצהרת לפירוק הרשות הפלסטינית הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לדבריי אותם גורמים, סמוטריץ' "מנצל את מקומו במשרד הביטחון ואת תפקידו כשר האוצר כדי להוביל מדיניות מכוונת שבסופה אנו עלולים להיות עדים לפיצוץ אלים ביהודה ושומרון. אנו צועדים לתוך תהום בעיניים סגורות לרווחה". גורמי ביטחון אחרים הוסיפו כי הצעדים הכלכליים שסמוטריץ' מוביל פוגעים בעיקר בפקידי הרשות הפלסטינית ואנשי המנגנונים. לדבריהם, המשכורות של אותם חברי מנגנונים ופקידים של הרשות עומדות כיום על כ-40 אחוז מהמשכורת הרגילה שלהם, בעקבות הצעדים הישראליים. "אפשר להבין שאיש מנגנונים פלסטיניים שמאבד את מקור פרנסתו, יבקש פרנסה ממקומות אחרים. בחודשים האחרונים אנחנו עדים לכך שאיראן וחמאס מנסים להציף את השטח באמל"ח ובכסף, כך שיש לו למי לפנות".
הגורמים הוסיפו שמאז תחילת המלחמה המנגנונים הפלסטיניים מנעו עשרות פיגועים נגד מטרות ישראליות, ובכלל זה חשיפה של שתי מכוניות תופת באזור השומרון. "מדובר באינטרס ישראלי לשמר את המתונים ולמנוע מהקיצוניים להשתלט על השטח. בלתי נתפס שאחרי הכישלון הגדול של המדיניות של 'להחליש את הרשות ולחזק את חמאס', ממשלת ישראל ממשיכה בה בהובלת שר האוצר".
מדיניות ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו, להחליש את הרשות שבראשות מחמוד עבאס (אבו מאזן), לא החלה לאחרונה או ערב המלחמה. למעשה, מאז שנכנס שוב נתניהו לתפקיד ראש הממשלה, ב-2009, הובילה הממשלה בראשותו "בהצלחה" את המהלך שנועד למנוע כל אפשרות של הסדר מדיני שיוביל להקמת מדינה פלסטינית. הכוונה הייתה להוכיח שהרשות אינה מסוגלת לתפקד ולכן היא אינה פרטנר ראוי למו"מ לשלום. במקביל, הרשות המשיכה עם המדיניות ששיחקה לידי נתניהו.
אמנם, מצד אחד הרשות הפלסטינית פעלה נגד הטרור וסיכלה מאות פיגועים מאז 2007, אך במקביל שילמה משכורות למחבלים שאכן עשו פיגועים ונאסרו. למעשה, לא מעט מחבלים שהרשות הסגירה לידי ישראל באמצעות מידע שהועבר בין הצדדים, קיבלו מידיה תשלום מהרגע שנחתו בבתי הכלא הישראליים. אולם, הצעדים הישראליים בשטח מאז תחילת המלחמה החריפו והובילו להידרדרות דרמטית במצב הכלכלי בגדה המערבית ושל הרשות הפלסטינית.
ראשית, מ–7 באוקטובר אין כניסה של פועלים פלסטינים לעבודה בישראל. כלומר, המגזר שהניע את הכלכלה הפלסטינית יותר מכל ערב המלחמה, הכולל 150 אלף פועלים פלסטינים, הושבת. ישראל מתירה כניסה של כ-8,000 פועלים בלבד לעבודות המוגדרות חיוניות (ענף המזון, רפואה וחברה קדישא, לדוגמה) ושל עוד כ-18 אלף פועלים שהותרה כניסתם דווקא לעבודה בהתנחלויות. כלומר – ישראל תיעדפה את העבודה בהתנחלויות. בפועל, בשטח התווספו כ-120 אלף מובטלים חדשים שאין להם פרנסה, והם ללא ספק אינם מוסיפים ליציבות בשטחים. שיעור האבטלה זינק לשיעור חסר תקדים (מלבד תקופת הקורונה) של כ-33% בגדה. שב"כ ומתאם פעולות הממשלה בשטחים הכינו תוכנית לחזרה הדרגתית ומבוקרת של אותם פועלים לעבודה בישראל, אולם גורמי הביטחון טוענים שהדרג המדיני אינו מוכן אפילו לדון בסוגיה הזו.
שנית, המסחר בשטחי הרשות ירד באופן דרמטי, פעילות היצוא והיבוא פחתה בכ-30%, ומשמעות הדבר פחות כספי מסים ופחות פעילות כלכלית. ושלישית היא ההחלטה של סמוטריץ’ לעצור לפני כחודש וחצי את העברת כספי הסילוקין לרשות הפלסטינית. מדובר בכספים השייכים לרשות הפלסטינית על פי הסכמי פריז, ועל פי סוגיות של "מעטפת מכס". הכספים הללו מהווים כ-70% מתקציב הרשות הפלסטינית. הסכום הזה צנח לכרבע ממה שהיה ערב המלחמה, בשל ההאטה בפעילות הכלכלית, אך לפני כחודש וחצי הורה סמוטריץ' לעצור לחלוטין את העברת הכסף הזה לרשות, בתואנה שהיא פועלת נגד ישראל בבתי הדין הבינלאומיים.
"המשמעות ניכרת באופן מיידי בשטח", אומר גורם ביטחוני. "אין לרשות הפלסטינית יכולת לשלם עבור ארוחת צהריים של אנשי המנגנונים". צריך להבהיר, אין מדובר בקיזוז של משכורות המחבלים, שמתקיים זה זמן רב. סמוטריץ' גם קיזז לפני המלחמה מכספי הסילוקין, סכומים כנגד הכסף שהרשות העבירה לעזה לסוגיות כמו חשמל ומים, בתירוץ שהם הועברו לחמאס (זאת במקביל לכך שישראל מאפשרת לקטאר להכניס כסף לרצועה לידי חמאס). "המטרה של סמוטריץ' היא לא רק לפרק את הרשות, אלא לכבוש את הארץ. זה ניכר גם בפרשת החוות החקלאיות שקמות כפטריות בשטח וכן ברצונו להקים יישובים יהודיים ברצועת עזה ביום שאחרי ולהשתלט על השטח ביהודה ושומרון.
"למעשה, אם הרשות תפשוט רגל ותתפרק, הרי שהאפשרות שהרשות תחזור לעזה ביום שאחרי, תהפוך לבלתי רלוונטית. ולא צריך להתבלבל, אנחנו מבינים היטב מה זו הרשות ומה מגבלות הכוח שלה ואת השחיתות שיש בה. אבל מה האלטרנטיבה? זו השאלה שצריך לשאול כל אחד ואחת. כיבוש ישראלי של ערי הגדה או התחזקות של חמאס ונתמכי איראן?". במקביל, הגורמים מצביעים על עלייה דרמטית בשיעור הפשיעה הלאומנית או הטרור היהודי. לדברי הגורמים, "העוצמה של הפשיעה הזו וההיקפים הם דרמטיים. אנחנו במצב שבו איש כישר בעיניו יעשה באיו"ש. אין שום גורם שיעצור את זה ואין אף גורם שמנסה לעצור את זה. לאותם גורמים שמעורבים בפשיעה הזו יש כיום לובי חזק מאוד בכנסת, בממשלה ובקבינט".
מלשכת השר סמוטריץ' נמסר בתגובה לדברים: "השר סמוטריץ’ מקדם מדיניות ששונה מהקונספציה של עשרות השנים האחרונות. אם רק היו מקשיבים לעמדות שהציג בשנה שקדמה ל-7 באוקטובר, מדינת ישראל לא היתה נלחמת היום על עצמאותה במחיר כבד ועם חטופים שעדיין שבויים בעזה. הרשות הפלסטינית מובילה טרור, משלמת כספים לטרור ופועלת נגד מדינת ישראל בכל העולם. לחזק אותה זה עיוורון וסכנה למדינת ישראל. כדאי שהגורמים העלומים יתעסקו בלתקן את הכישלון שלהם במקום לתדרך נגד דרג מדיני".
