אם פעם ילדים חלמו להיות רופאים, אסטרונאוטים או אפילו מתכנתים, היום החלומות השתנו. יותר ממחצית מהצעירים בני דור ה-Z בארה"ב (57%) שואפים להיות משפיענים ברשתות החברתיות, ולמעלה ממחציתם (53%) אף רואים בכך קריירה מכובדת, כך לפי סקר של Morning Consult שנערך ב-2023 בקרב אלף צעירים אמריקאים.
זה לא ממש מפתיע. אותם צעירים מבלים שעות בצריכת תוכן ברשתות החברתיות, הם צופים בסטוריז המרהיבים באינסטגרם, בסרטונים הויראליים של הגיימרים במשחקים האהובים עליהם ביוטיוב, ובשיתופי הפעולה בין משפיענים למותגים גדולים ומוכרים. כל אלה יוצרים אשליה של מקצוע נוצץ, שכולו חופש, יצירתיות והתעשרות קלה.
אבל המציאות פחות זוהרת. למרות שמדובר בשוק צומח שצפוי להכפיל את גודלו ל-480 מיליארד דולר עד 2027, מעטים היוצרים שמצליחים להתפרנס אך ורק מהיותם משפיענים.
לפי מחקר של גולדמן זאקס מאפריל 2023 רק 4% מ-50 מיליון המשפיענים בעולם נחשבים מקצוענים, כלומר כאלה שמצליחים להרוויח יותר מ-100 אלף דולר בשנה מפעילות יצירת התוכן שלהם. מחצית מהמשפיענים הרוויחו 15 אלף דולר או פחות בשנת 2023, כך לפי נתונים של סוכנות המשפיענים NeoReach.
מספר העוקבים לא תמיד מתורגם להכנסות גבוהות. קלינט ברנטלי, משפיען עם 400 אלף עוקבים שמפרסם סרטונים בטיק טוק, טוויץ' ויוטיוב הזוכים ל-100 אלף צפיות בממוצע השתכר בשנת 2023 פחות מהמשכורת החציונית בארה"ב – 58,084 דולר בלבד, כך לפי הוול סטריט ג'ורנל.
גם בישראל יש צמיחה במשפיענות כקריירה, אך הכסף הגדול נשאר נחלתם של מעטים. רק כ-10% מהיוצרים והיוצרות שעובדים באופן קבוע כיוצרי תוכן הרוויחו מעל 100 אלף שקל בשנה, כך לפי נתונים של Humanz, פלטפורמה לשיווק דרך יוצרי תוכן ומשפיענים. בשנים האחרונות ההגדרה של יוצרי תוכן התרחבה וכיום כל אדם שמעלה סרטוני טיקטוק או סטורי נחשב יוצר תוכן אך רק קבוצה קטנה מייצרת הכנסה קבועה מהמדיה החברתית. בישראל קבוצה זו מוערכת בכמה אלפים של יוצרי ויוצרות תוכן.
מספר יוצרי התוכן בעולם צפוי לצמוח בקצב שנתי של 10-20% בשנים הקרובות. למרות זאת, בעוד ששוק המשפיענים צפוי לפי גולדמן זאקס להגיע לכמעט 500 מיליארד דולר, שיעור יוצרי התוכן שיצליחו להתפרנס מכך באופן בלעדי צפוי להישאר ללא שינוי.
יוצרי ויוצרות תוכן בישראל מייצרים הכנסה ממספר מקורות: המקור המרכזי הוא קמפייני משפיענים שהם מעלים בערוצי הסושיאל שלהם, לרוב הם יקבלו תשלום על יצירת הסרטון והעלאתו לנכסי הסושיאל שלהם, ובנוסף, במידה ויש בקמפיין גם הנעה לפעולה של מכר, היוצרים יקבלו אחוז מכל רכישה שהתבצעה דרך הלינקים המקודדים שלהם (שיווק שותפים Affiliate). לרוב היוצרים יקבלו 10% עמלה, אך אם המוצר יקר העמלה יכולה לרדת ל-5% או לעלות ל-20% במקרים נדירים. בנוסף, יוצרות ויוצרים גם ירוויחו כסף מיצירת תוכן עבור מותגים, מבלי שהם מעלים את התוכן לפרופילים הפרטיים שלהם, אלא התוכן עולה בערוצים של המותג, ושם התשלום יהיה לרוב נמוך יותר לאור זה שהתוכן לא עולה מהפרופילים שלהם.
ככל השיוצרים והיוצרות יותר מנוסים, הם ייקחו חלק גם במהלכים יותר מתקדמים כמו השקה של מוצר על שמם, בנייה של קולקצית קפסולה עם מותג מוכר, השתתפות בקמפיינים במדיות נוספות כמו שילוט חוצות או טלוויזיה ועד הקמה של חברות בבעלותם. ב-Humanz מזהים שיוצרות תוכן ומשפיעניות לוקחות חלק בהקמה של סטארטאפים, אתרי איקומרס, חברות, כתיבה של ספרים ועוד.
עבור קמפייני משפיענים יוצרים בתחילת דרכם עם כמה אלפי או עשרות אלפי עוקבים ירוויחו כמה מאות שקלים או כמה אלפים בודדים על יצירת סרטון וקידומו. ככל שהם יתקדמו בצבירת הניסיון והעוקבים הסכומים לקמפיין יכולים לעלות לעשרות אלפי שקלים, בתלות במוצר המקודם או במהלך הפרסומי.
גם בעולם ההכנסה העיקרית של יוצרי תוכן היא מקמפיינים ושיתופי פעולה עם מותגים. לפי נתונים של גולדמן זאקס זהו המקור ל-70% מהכנסתם של יוצרי התוכן. מקורות הכנסה נוספים הם הכנסות מפרסום מודעות בנכסים הדיגיטליים שלהם, שיווק שותפים, קורסים דיגיטליים והכנסות ממותג שהם הקימו בעצמם.
קריירה של משפיען דורשת מחוייבות, יצירתיות והתמדה. מעבר ליצירת תוכן יומיומית, נדרש ניהול קהילה, סגירת עסקאות עם מותגים והתמודדות עם שינויים בלתי צפויים באלגורתמים של הפלטפורמות. זו לא עבודה קלה אבל כן כזו שמאפשרת גמישות ויצירתיות. עבור אותם מיליוני אנשים שמשתכרים מעל 100 אלף דולר בשנה מיצירת תוכן, זה גם מקור הכנסה מתגמל.
ההסתמכות הזו של צרכני התוכן על המלצות המשפיענים מזינה את העלייה בקמפייני משפיענים. בישראל בשנה שעברה, למרות המלחמה והמצב הכלכלי הייתה עלייה של 28% בתקציבים שעוברים ליוצרי תוכן ומשפיענים לעומת שנת 2023, כך לפי נתונים של Humanz.
עוד ראו בשנה שעברה עלייה של 24% בכמות היוצרים והיוצרות שמקבלים תשלום ועלייה של 25% בכמות הקמפיינים. על פי הערכות כ-300 מיליון שקל הגיעו אל יוצרי תוכן ומשפיענים בשנת 2024.
כדי למקסם הכנסות ולייצר יציבות כלכלית מרבית המשפיענים לא נשענים רק על יצירת תוכן. רבים מהם משלבים את עיסוקם עם קריירה נוספת. נוסייר יאסין לדוגמא, הידוע כ-Nas Daily, הוא יוצר תוכן ישראלי- פלסטיני, שהתחיל לפרסם סרטונים יומיים קצרים של דקה במשך 1,000 ימים. בעקבות הצלחתו הוא הקים סטודיו להפקת סרטוני וידאו וכן אקדמיה ליוצרי וידאו.
גם משפיעניות מצליחות אחרות כמו עינב בובליל או דניאל גרינברג לא עוסקות ביצירת תוכן באופן אקסקלוסיבי. בובליל היא גם מאפרת בעלת מותג קוסמטיקה וגרינברג היא דוגמנית. שתיהן השתתפו בעבר בתוכניות ריאליטי, דבר המשותף למשפיענים רבים. חלק גדול מהמשפיענים שמצליחים בטווח הארוך הם יזמים שמנצלים את כוחם ברשת כדי לפתח עסקים מעבר למסך.
"יוצרת תוכן שמשתכרת רק מהיותה משפיענית ויוצרת תוכן היא בעצם סוכנות קראטיב והפקה של אדם אחד. היא תפצח את הבריפים ותביא את הקראטיב, היא תצלם, תפיק ותביים את עצמה ביצירת הסרטון, אחר כך היא גם תהיה חברת העריכה כדי הסרטון יהיה הכי מוצלח, ובסוף גם תענה בפרטי לכל הפניות שהיא תקבל מהקהילה שלה, ותעזור לכל הלקוחות. היא חברת 360 מעלות שלוקחת רעיון קטן ומוציאה אותו לפועל כקמפיין שלם בנכסים הדיגיטלים שלה", אומר ליברמן.
