מלחמת חרבות ברזל השפיעה באופן ישיר על הפעילות העסקית של חברות התעופה,התיירות והמלונאות. תחום הנופש והטיסות ,הוא הראשון שנפגע עקב מצב בטחוני רעוע. יתרה מכך, התיירות הנכנסת בקריסה של ממש , מה שמשפיע לרעה על חברות שונות בתחום.
אל על אל על 0% ברבעון השיא בתולדותיה ורווח של 80 מיליון דולר. הפסקת הפעילות של חברות תעופה בשוק לישראל הביא למצב אנומלי שבו נתח השוק של אל על היה 54% לעומת נתח שוק של 22%. זה השפיע באופן גורף על פעילות אל על שעשתה התאמות בקווי התעופה.
יש ביקורת רבה בשוק על העלאת מחירים של 19% ברבעון הראשון של השנה, אבל אם מנתחים נכון רואים שקיימת בעיה אמיתית. קשה לפתור את חוסר האיזון בין ההיצע לביקוש. במצב שבו הביקוש גבוה וההיצע נמוך, שיווי המשקל עולה כלפי מעלה.
בהנחה שאל על לא יכלה להביא ציוד נוסף באופן מהיר, הקפאת מחיר היתה מביאה לכך שלא ניתן היה להשיג מקומות בטיסות ואף היה עלול להתפתח שוק שחור לכרטיסי טיסה. היה פתרון אחד וחבל שהוא לא מומש – לחייב את אל על להפעיל טיסות בשבת. המדינה ושרת התחבורה בהיותם בעלי מניית זהב יכלו לחייב את אל על לטוס בשבת, מה שהיה מביא לגידול של 15% בהיצע המקומות לישראל וממנה.
כל הפניות לשרה בנושא עלו בתוהו, אל על הודיעה שבוע אחרי המלחמה שככל שמדינת ישראל כבעלת מניית זהב באל על, תורה לה לטוס מובן שאל על תבצע. הוראה כזו מלשכת השרה רגב לא הגיעה, למרות עשרות פניות בנושא וחבל. זה צעד שבאופן טבעי היה מגדיל את ההיצע ומוריד את המחיר. אם כעת לא הופעלה מניית הזהב, מה הטעם בה?
גם אחוזי התפוסה של אל על היו לא שגרתיים, 93% אחוז תפוסה לעומת 85% בשגרה. עושה רושם שאל על תסיים את השנה באופן מאוד חיובי.
בדוחות הכספים של ישרוטל ישרוטל 0% , עולה נתון מעניין. ההכנסות ברבעון קטנו ב5%, אולם הרווח הגולמי והחסכון בעלויות תרמו לחברה 40 מיליון שקל. בישרוטל מסבירים שסגנון האירוח של המפונים הביא לכך שאופי הפעילות השתנה ובוצעה התאמה בעלויות התפעול. מה שהביא לרווח הגבוה. ישרוטל הרוויחה ברבעון 28 מיליון שקל לעומת 1 מיליון שקל בשנה שעברה.
לצד הפעילות בארץ, טוב עושה ישרוטל שהחלה לפזר סיכונים והקימה מלונות בחו"ל, הראשון ביוון. אלו לצד חזרה אפשרית של תיירות הפנים עשויה להביא את ישרוטל לעונה טובה. היות ועיקר הפעילות של ישרוטל היא של נופשים ישראלים, חזרה שלהם בחודשי הקיץ עשויה לסייע לחברה.
לפתאל לא היה רבעון ראשון טוב, למרות שהוא היה טוב מקודמו. הכנסות החברה צמחו ל-1.4 מיליארד שקל, עליה של 15% למול רבעון מקביל שנה שעברה. ההפסד הסתכם ב-165 מיליון שקל לעומת הפסד של 195 מיליון שקל בשנה שעברה. הרשת פעילה ב-21 מדינות וב-123 ערים בעולם. שיעורי התפוסה בישראל בזכות אירוח מפונים גדלו מ-61% ל-68%, זהה לאחוזי התפוסה באירופה.
פתאל מעריכה כי בשנת 2024 תהא פגיעה משמעותית בתיירות נכנסת לישראל, אשר היוותה כ19% מהכנסות המגזר בישראל בשנת 2023. ועדיין, רק 20% מהכנסות פתאל מגיעות מישראל, מה שיקל עליה לצלוח את התקופה בארץ בשלום, בעיקר כאשר התיירות באירופה שוברת שיאים.
