ועדת הערר לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) הכירה באחרונה באשתו של חייל שנפצע במלחמת ששת ימים ובהמשך מת מסוכרת, כאלמנת חייל שנספה במערכה. חברי הוועדה, בראשות השופט בדימוס ברוך אזולאי, התרשמו מכך שהסוכרת התפתחה אצל האיש המנוח על רקע של הפוסט טראומה שנוצרה לו בעקבות חלקו במלחמה, ומכאן שהיא קשורה לשירות הצבאי שלו.
המנוח נפצע במהלך היום הרביעי של המלחמה, שהסתיימה בזמנו בניצחון ישראלי מוחץ. כשהוא ועמיתיו לשירות היו בדרך לתעלה, הפציצו אותם מטוסי מיג מצריים, והוא נפגע ברגלו ובידו. בהמשך הוא הוכר כנכה צה"ל עקב הפוסט טראומה שממנה סבל בעקבות אותו אירוע.
אלא שתחלואי המנוח לא הסתכמו בפציעות בגפיים ובנפש. שנים ספורות אחרי תום המלחמה אובחנה אצלו סוכרת, וב-1983 הוא החל לקבל תרופה מסוג אינסולין. בשלב מסוים הוא אף נאלץ לעבור כריתה של רגל. בדיון שהתקיים לפני כעשור, שיתף המנוח כי מצבו הנפשי החמיר, הוא שרוי בדיכאון, ספון בבית מזה חצי שנה, לא יכול לתפקד או לדבר הרבה וסובל מלחץ רב.
לבסוף הלך המנוח לעולמו בשל אירוע לב וכשל בכליה, על רקע מחלת הסוכרת. אחרי מותו ביקשה אלמנתו מקצין התגמולים להכיר בזכויותיה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה ("חוק המשפחות"). ואולם היא נדחתה, ובעקבות כך הגישה את הערר לוועדה באוגוסט 2020.
לטענת האלמנה, בעלה סבל מסוכרת מסוג 2 שהתפתחה אצלו כתוצאה מן המצב הנפשי הקשה שבו הוא היה שרוי לאחר המלחמה. בהתאם לכך, נטען כי יש קשר סיבתי בין השירות הצבאי לפטירתו – דבר שמקנה למערערת הכרה מצד הרשויות כאלמנת חייל שנספה.
לעומתה, טען קצין התגמולים כי המנוח סבל בסבירות של 97% מסוכרת מסוג 1, שכן הוא לא סבל מהשמנת יתר – המאפיין הבולט של חולי סוכרת סוג 2. בהתחשב בכך שהספרות הרפואית אינה מכירה בקשר כלשהו בין לחץ נפשי להתפרצות סוכרת סוג 1, טען קצין התגמולים כי לא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש, ולכן יש לדחות את הערעור של האלמנה.
ואולם השופט אזולאי קיבל דווקא את עמדת המומחה שהעיד מטעם האלמנה, שלפיה בעלה סבל מסוכרת סוג 2. בקשר לכך, הוא הדגיש כי ועדת רפפורט קבעה בזמנו כי יש להכיר בקשר סיבתי בין מצב דחק בנסיבות מסוימות לבין סוכרת, וזאת ללא קשר אם מדובר בסוכרת 1 או בסוכרת 2.
"בנסיבות מקרה זה, נראה לנו לאור מצבי הדחק מאז האירוע בשירות, הופעת ה-PTSD, והסבל הרב המתואר בתיעוד הרפואי ובעובדות האמורות לעיל מאז האירוע ועד להופעת הסוכרת ופטירתו, יש לאמץ את חוות דעתו ואת עדותו הקונקרטית של המומחה מטעם המערערת שבין שמדובר בסוכרת מסוג 1 ובין שמדובר בסוכרת מסוג 2 יש לקבוע את הקשר הסיבתי הרפואי העובדתי", כתב השופט בפסק הדין. כמו כן, השופט העיר כי ישנה פסיקה ענפה שמכירה בקשר שקיים בין אירועי דחק נפשי לבין התפרצות של סוכרת 1, כך שעמדת קצין התגמולים השוללת את הקשר הזה אינה מבוססת.
