לאחר חודשים ארוכים של מרדף, הגיע לקיצו מסעו של יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה. במשך תקופה ארוכה הצליח סינוואר לחמוק מהיכולות הטכנולוגיות והמודיעיניות של ישראל ובעלות בריתה, תוך שימוש באמצעי תקשורת פרימיטיביים ובלתי ניתנים לאיתור, ומתן אמון רק באנשים הקרובים אליו ביותר. בוול סטריט ג'ורנל חושפים היום (שני) פרטים חדשים על נסיבות מותו של מנהיג חמאס.
סינוואר שלט על מערכת מסועפת של מנהרות תת-קרקעיות, אשר שימשו כמפקדות ומקומות מסתור. למרות שקיבל הצעות מצד מתווכים ערביים לאפשר לו מילוט בתמורה להסכמה לשחרור חטופים, סינוואר דחה אותן. הוא נאחז בתקווה שהעימות שהצית יגרור את איראן וחיזבאללה למלחמה אזורית נגד ישראל – תרחיש שעדיין נותר אפשרי.
בתחילת חודש ספטמבר, חיילי צה"ל מצאו את גופותיהם של ששת החטופים שנרצחו במנהרה בשכונת תל א-סולטאן ברפיח. בסמוך לכך, לפי דיווחי הצבא, נמצאו עקבות DNA של סינוואר בחדר תת-קרקעי עם טלוויזיה וספה. ממצאים אלו הובילו את ישראל להאמין כי סינוואר אינו נמצא רחוק משם.
בתוך כך, ישראל הגבירה את מתקפותיה האוויריות נגד חיזבאללה, בעלת בריתה של חמאס, כולל תקיפה שהביאה למותו של מנהיג הארגון, חסן נסראללה. בתגובה, איראן שיגרה מתקפת טילים בליסטיים על ישראל ב-1 באוקטובר, מה שהביא את המלחמה האזורית שסינוואר קיווה לה קרוב מתמיד – אם רק יצליח לשרוד.
אולם המצור המתמשך על מערכת המנהרות של חמאס אילץ את סינוואר לצאת אל מעל פני הקרקע, מה שהפך אותו לפגיע יותר. ב-16 באוקטובר, קבוצת חיילים ישראלים זיהתה שלושה לוחמי חמאס, וקרב יריות התפתח. אחד הלוחמים נמלט לבניין, שם זוהה על ידי רחפן. טנק ירה על הבניין, שקרס.
למחרת בבוקר, חיילים שחזרו למקום מצאו גבר קבור למחצה בהריסות, לבוש בגדים אזרחיים ואפוד קרב, עם כאפייה על צווארו. הגופה זוהתה כיחיא סינוואר, ובכך הגיע לקיצו המרדף אחר מנהיג חמאס.
