תנועת 'עתיד לעוטף' פרסמה הבוקר (שלישי) מכתב שנשלח לפני סוכות, הקורא לשר הביטחון, לרמטכ"ל, לאלוף פיקוד הדרום ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה, לבטל את החלטת אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן, שמונעת את השימוש ברכבת בשדרות לכיוון צפון. "חזרתם של התושבים ליישובי העוטף, לרבות שיקומם הפיזי, הנפשי והכלכלי, אינו אפשרי ואינו שלם, שעה שתושבים אלה, תושבי חבל ארץ שלם, נותרים מנותקים מתנועת רכבות אל מרכז הארץ", צוין במכתב. "הותרתה של החלטה זו על כנה אינה מאפשרת ואינה מקדמת שיקום, אלא בדיוק ההיפך מכך: תושבי העוטף בוחרים שלא לחזור אל העוטף מכיוון שמקום עבודתם, לימודיהם, משפחתם המורחבת וכיו"ב מצויים במרכז הארץ".
בתנועה, שמתכוונת לייצג את תושבי העוטף במאמץ לשיקומו העתידי, מנהלים מאבק נגד ההחלטה מזה תקופה.
החלטת אלוף פיקוד הדרום, שהתקבלה כבר בימיו הראשונים של המבצע, כפי שנהוג במצבים של החמרה ביטחונית ברצועה, אינה אוסרת באופן גורף את השימוש ברכבת עד לשינוי במצב הביטחוני, אלא מציבה תנאי לשימוש – הקמת מכשול בטון משמעותי, שעלותו המוערכת כ-800 מיליון שקלים, שיגן על החלק החשוף במסילה.
מאז, כבר למעלה משנה שתושבי שדרות נאלצים להסתדר ללא רכבת לאזור המרכז. רכבת לבאר–שבע שבה לפעולה במרץ, אולם משרתת רק חלק קטן מהנוסעים.
על פי נתוני רכבת ישראל, בספטמבר 2023 עברו יותר מ-41 אלף נוסעים בתחנת הרכבת בשדרות. בספטמבר 2024 עלו בתחנה 14,467 נוסעים בלבד, כולם לכיוון באר שבע. נוסף עליהם, כ-20 אלף איש בחודש נוסעים בשאטלים משדרות לאשקלון, כלומר, בנוסף לכל נוסעי השאטלים שדרכם מתארכת, ישנן כ-6,000 נסיעות בחודש שמוחלפות ברכב פרטי ואוטובוסים, או פשוט מבוטלות.
על אף פניות חוזרות ונשנות מצד גופיםשונים ותושבים, משרדי הממשלה מצביעים זה על זה – הצבא עומד בקביעתו שמדובר עדיין בסיטואציה מסוכנת מכדי להשיב את הרכבת, ומבקש פתרון של קבע בדמות מיגון; משרד הביטחון מגבה את הצבא ומפנה למשרדי האוצר והתחבורה; במשרד התחבורה מפנים למשרד האוצר, ומשרד האוצר, בהתייחסות של שורה לפניית דבר שנעשתה לפני שבועיים, השיב כי "מתקיימים דיונים בנושא בהובלת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, והוקצה תקציב לתכנון ראשוני עבור פתרונות לסוגייה", ולא פירט באילו פתרונות מדובר.
"אם בטוח מספיק להחזיר את התושבים לבתיהם, מספיק בטוח להחזיר גם את פעולת הרכבת", ציין במכתב אהד כהן, מנכ"ל עמותת עתיד לעוטף. "אנו דורשים לבטל את ההחלטה ולחזור ולחבר את העוטף למרכז, כדי לאפשר לתושבים לשוב ולהשתקם באופן מלא". בכך הוא מבטא עמדה שנפוצה בקרב רבים בשדרות ובנגב המערבי, כולל אזרחים ועיריות.
בצה"ל, כאמור, לא מסכימים עם עמדה זו, בשל קרבתו הרבה של החיבור הצפוני של רכבת שדרות לאזור שידוע כ"ברך" – הפינה הצפון-מזרחית החדה של הרצועה, בקרבת בית חנון ו'גבעת קובי'.
בעמותה טוענים, כי על הצבא ומשרד הביטחון מוטלת האחריות לערוב לביטחונם של התושבים שנה לאחר המלחמה.
באופן פורמלי, לרשויות עומד זמן מוקצב לענות למכתב, על אף שגם עומדת להן הזכות להשיב לו בשלילה, בצירוף נימוקים מתאימים. על פי גורמים הפעילים במאבק, אם אכן יבחרו הרשויות לדחות את בקשתם של התושבים בנימוק ביטחוני או אחר, ייתכן שהעמותה ושותפיה בנגב המערבי ינקטו בצעדים נוספים, בהתאם לנסיבות.
יצוין, כי למרות שאין כיום תוכניות לפתרון המצב, בעיית הרכבת בשדרות אינה חדשה. המסילה לעיר אושרה לראשונה ב-2006, כשנה לאחר ההתנתקות, אך לפני השתלטות חמאס על הרצועה ב-2008. אלא שבנייתה בפועל התעכבה והחלה רק ב-2009, והתחנה נחנכה רק ב-2013. לאורך כל הזמן הזה לא ידוע על אף ניסיון משמעותי לשנות את התוואי כדי להימנע מהבעיה, אף שלא מדובר בשינוי מהותי.
ב-2014, עם פרוץ מבצע 'צוק איתן', הופסקה הפעילות ברכבת, והועלו פתרונות מטעם המל"ל, בכללם, בין היתר, הסעת רכבת נוספת ממוגנת לצד רכבת הנוסעים, שתהיה קרובה יותר לעזה ותשמש מגן, לצד רעיונות כמו הקמת מכשול דומה לזה שמוצע היום. אף אחד מהרעיונות לא יושם.
