התקיפה הישראלית באיראן מכניסה הלילה (בין שישי לשבת) לדריכות את מערכות ההגנה האווירית הישראלית. בישראל העריכו בשבועות האחרונים כי איראן עלולה להגיב מיד לאחר התקיפה, אם כי בשלב זה אין שינוי בהנחיות פיקוד העורף. נגד שיגור טילים וכטב"מים אפשריים מאיראן ישראל, בחיזוק ארה"ב ובעלות ברית נוספות, נפרסה מטריית הגנה רחבה.
חץ
"חץ" 2 ו"חץ" 3 פותחו בידי מפעל מל"ם (מערכות לחימה משולבות) של התעשייה האווירית. ה"חץ" נועד ליירוט טילים בליסטים בין-יבשתיים, באמצעות שיגור שני מיירטים בו-זמנית לעבר המטרה.
מערכת "חץ" 3 מורכבת ממכ"ם בעל יכולות זיהוי גבוהות מאוד ועקרון הפעולה שלה מבוסס על פגיעה ישירה בטיל והשמדתו על ידי אנרגיה מבלי להזדקק לחומר נפץ. זאת להבדיל מ"חץ" 2, שמשמיד את טיל המטרה באמצעות מטען.
מערכת ה"חץ" יכולה ליירט טילים בליסטיים בעלי ראשי נפץ גרעיניים מחוץ לאטמוספירה. טווח היירוט הוא בין 300 ל-2,000 קילומטר. שעלות יירוט בודד שלה הוא 1.5 מיליון דולר.
מיירטת טילים גם בתוך האטמוספירה, THAAD | צילום:
רויטרס
THAAD
מערכת הגנה אווירית מתקדמת שפותחה בידי חברת לוקהיד מרטין עבור משרד ההגנה האמריקני להגנה מפני טילים בליסטיים. ארה"ב שלחה בשבועות האחרונים לישראל את המערכת כחלק מההיערכות לתקיפה באיראן, והיא מתופעלת על ידי חיילים אמריקנים בשטח ישראל.
מטרתה העיקרית של המערכת היא ליירט ולהשמיד טילי אויב בשלב הסופי של מעופם, כלומר כאשר הם כבר בדרכם למטרה. מה שמייחד את המערכת הוא היכולת שלה לפעול הן בתוך האטמוספירה והן מחוצה לה.
המערכת מסוגלת ליירט טילים קצרי טווח (עד 1,000 ק"מ), בינוניים (3,000-1,000 ק"מ) ואף חלק מהטילים ארוכי הטווח (5,000-3,000 ק"מ). THAAD משתמשת בשיטת "Hit-to-Kill", שפירושה פגיעה ישירה בטיל האויב במהירות גבוהה מאוד, ללא צורך בראש נפץ.
"שרביט הקסמים", קלע דוד, ארכיון | צילום:
דוברות משרד הביטחון, דובר צה"ל
קלע דוד
המערכת המכונה גם "שרביט קסמים" פותחה בידי "רפאל". תפקידה הוא הגנה על שטחים גדולים, כמעט ברמת מדינה – וביכולתה ליירט רקטות בינוניות וארוכות טווח, טילי שיוט ורקטות כבדות ומדויקות.
"קלע דוד" בנויה מחיישנים מתריעים, משגרים פרוסים ויחידת שליטה מרחוק. היא בעלת טיל מיירט דו-שלבי שמסוגל להגיע למהירות של כ-9,000 קמ"ש, מהירות גבוהה יותר משל כל טיל מטרה. עלות יירוט בודד של המערכת מוערך ב-700 אלף דולר והיא מסוגלת ליירט בטווח של בין 40 ל-300 קילומטר.
30 אלף דולר ליירוט, כיפת ברזל | צילום:
דויד כהן, פלאש 90
כיפת ברזל
מערכת שפותחה בידי "רפאל". כיפת ברזל מסוגלת ליירט בטווח של עד 40 ק"מ ויש לה גרסה שנמצאת בשימוש חיל הים, מוצבת על ספינות ונקראת "כיפת מגן". ביכולתה של סוללה אחת להגן על שטח של עד 150 קמ"ר והיא בעלת חיישנים מסוגים שונים, שבמרכזם עומד המכ"ם שלה.
המכ"ם מסוגל לאכן כטב"מים, רקטות, טילים, פגזים ופצמ"רים, לחשב היכן הוא יפגע ולהכווין אליו את הטילים המיירטים. סוללות כיפת ברזל פרוסות בכל רחבי הארץ מצפון ועד דרום והן מאוישות על ידי לוחמי ההגנה האווירית, כשמאחוריהם ניצב מרכז השליטה והבקרה הארצי. עלות יירוט בודד של מערכת "כיפת ברזל" היא 30 אלף דולר.
כלי טיס ישראלים ואחרים
מטוסי התרעה ותקיפה של חיל האוויר הישראלי ושל מדינות נוספות מסוגלים ליירט חלק מהאיומים האפשריים על ישראל באמצעות מערכות גילוי ומערכות נשק מתוחכמות.
