עלייה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים בשנה שחלפה מאז 7 באוקטובר 2023 – כך עולה מניתוח 'דבר' של נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. מתחילת אוקטובר 2023 עד סוף ספטמבר 2024 נהרגו 418 בני אדם בתאונות הדרכים, לעומת 369 הרוגים בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן – עלייה של כ-13%.
הרוגים בתאונות דרכים בישראל לפי שנים (מקור: הלמ"ס והרלב"ד)
העלייה המשמעותית במספר ההרוגים ביחס לשנה שעברה החלה במרץ 2024. עד כה, 2024 מסתמנת כשנה הקטלנית ביותר בכבישים בשני העשורים האחרונים: 341 הרוגים מינואר ועד 14 באוקטובר, עלייה של עשרים אחוזים מהתקופה המקבילה בשנה שעברה, בה נהרגו 283 בני אדם בתאונות. ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מעריכים שב-2024 יהיו יותר מ-400 הרוגים בתאונות, לראשונה מאז 2008, שבה נהרגו 433 בני אדם בתאונות דרכים.
העלייה במספר ההרוגים החלה עוד לפני המלחמה
ניתן היה לשער שהמלחמה היא הגורם לעלייה במספר ההרוגים, אך הנתונים מעלים תמונה מורכבת יותר. למעשה, מגמת העלייה במספר ההרוגים היתה משמעותית עוד לפני שהמלחמה פרצה: בחודשים יוני עד אוקטובר 2023 נהרגו 124 בני אדם, לעומת מאה בלבד באותם החודשים ב-2022.
הרוגים בתאונות דרכים לפי חודשים (מקור: הלמ"ס והרלב"ד)
לצד זאת, בחודשים הראשונים השל 2024 היה מספר ההרוגים בתאונות דרכים דומה לתקופות המקבילות ב-2023 וב-2022. בחודשים ינואר-פברואר 2024 נמנו 59 הרוגים, לעומת 61 הרוגים ב-2023 ו-56 הרוגים ב-2022. החל מחודש מרץ 2024, מספר ההרוגים ברוב החודשים היה גבוה יותר בהשוואה ל-2023.
מספר ההרוגים בחברה הערבית זינק ב-70%
לפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, העלייה המדאיגה במספר ההרוגים ב-2024 התבטאה בעיקר, אך לא רק, בשלושה מגזרים עיקריים: החברה הערבית, הולכי רגל ורוכבי אופנועים וקטנועים. המגזר בו התבטאה העלייה הגדולה ביותר במספר ההרוגים הוא החברה הערבית, שבה זינק מספר ההרוגים מתחילת השנה עד 14 באוקטובר מ-64 ל-109 עלייה של 70%.
המגזר השני בו חלה עלייה במספר ההרוגים הוא נהגי האופנועים והקטנועים. במגזר זה, שחלקו בתאונות הקטלניות גבוה בהרבה מלכתחילה ביחס לחלקו באוכלוסייה, חלה עלייה מדאיגה של כ-24% במספר ההרוגים ב-2024: 78 הרוגים עד 14 באוקטובר, לעומת 63 בתקופה המקבילה ב-2023.
המגזר השלישי הוא הולכי הרגל, במיוחד המבוגרים והילדים, שנמצאים בסיכון גבוה להיפגעות. בקרב מגזר זה נרשמה עלייה של 21% במספר ההרוגים: 85 בני אדם נכון ל-14 באוקטובר השנה, לעומת, 70 הרוגים בתקופה המקבילה ב-2023.
הגורם המדיד והמדאיג לתאונות: ירידה באכיפה
לעלייה המדאיגה במספר ההרוגים יש מספר הסברים. האינטואיטיבי ביותר הוא לחץ ומתח נפשי עקב המלחמה, שמוביל לנהיגה לא זהירה. אך ההסבר הזה אינו ניתן להוכחה מדויקת. לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אין כיום כלי יעיל לנתח כמה תאונות נגרמו עקב חוסר שינה בגלל חרדה, או פניה לא נכונה בזמן אזעקה. עם זאת, לחץ נפשי מוכר בעולם המערבי כגורם סיכון בתחום הנהיגה.
גורם נוסף הוא מדיד יותר: ירידה דרסטית בהיקף האכיפה המשטרתית בכבישים עקב המלחמה. גורמים במשרד התחבורה אומרים ל'דבר' שהירידה באכיפה מסתמנת כסיבה מרכזית לעלייה במספר התאונות וההרוגים. כדוגמה מציינים הגורמים נתון שלא פורסם, לפיו כ-50% מהצעירים שנהרגו בתאונות אופנועים כלל לא החזיקו ברישיון לאופנוע.
ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ניצב יהודה בן עטר, התריע על המצב בדיון בכנסת בתחילת יולי: "כיום חסרים לי כ-80 שוטרי תנועה בשטח", אמר, "אין לי יכולת לאכוף". הוא הסביר כי מאז השביעי באוקטובר עברו במשטרת ישראל למדיניות של שני שוטרים בכל רכב במקום אחד כפי שהיה נהוג קודם לכן בחלק מהמקרים. התוצאה היא ירידה משמעותית מאוד במספר הניידות שנמצאות על הכביש, לצד הסבה של שוטרים רבים מאכיפה בכבישים למשימות בעלות אופי בטחוני.
אפשרות נוספת, שלא נחקרה לעומק, היא צפיפות האוכלוסין במרכז הארץ עקב פינוי תושבי הדרום והצפון. לפי גורמים במשרד התחבורה, ייתכן שהגעת רבבות בני אדם למרכז יצר פקקים ועומסים באזור עמוס גם כך, ואלו גרמו לעלייה חדה בשיעור התאונות.
מספר ההרוגים עולה, אבל תקציב הרשות לבטיחות בדרכים מקוצץ
העלייה המדאיגה במספר ההרוגים בישראל נחשבת חריגה במערב, בו מספרי ההרוגים לנפש ככלל נמצאים בירידה בעשור האחרון, עובדה שציין גם מבקר המדינה בדו"ח שהתפרסם במאי האחרון.
על רקע נתונים אלו הודיע בחודש יולי, בדיון מיוחד של ועדת המשנה לענייני בטיחות בדרכים, יו"ר הועדה ח"כ בועז טופורובסקי על התפטרותו, במחאה על אוזלת ידה של הממשלה. "אנשים עבדו על הוועדה בעיניים", סיפר טופורובסקי, "נתנו אי-דיוקים, התעלמו ממסקנות. יכולנו להציל בני אדם, ואנשים נהרגו בגלל ההתעלמות הזו. אני אמשיך לצעוק, אמשיך להיות חבר הוועדה, אבל אני לא אקח חלק בתאטרון הזה יותר".
בדיון דיבר גם יו"ר הרשות לבטיחות בדרכים יורם הלוי, שטען שסמכויותיה ותקציבי של הרשות מקוצצים ללא הרף. כך לדוגמא, קוצץ תקציבה של הרלב"ד מ-77 מיליון שקלים בשנה ל-70 מיליון בלבד, זאת במסגרת הקיצוץ הרוחבי שקידמה הממשלה אז, ועוד לפני הודעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על כוונתו להעביר תקציב קיצוצים ב-2025.
עוד לפני הקיצוצים, תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היה נמוך משמעותית מהתקציב שבו החלה הרשות את פעילותה בעקבות הפיכתה מאגף לרשות ב-2007, אז נקבע תקציבה על כ-550 מיליון שקלים בשנה – פיחות של פי שמונה. חלק מכספים אלו לא בוטלו אלא עברו למשרדים אחרים באופן קבוע, ועדיין הרשות סובלת כיום מחנק תקציבי מתמשך, והדבר גורם להפרעות חמורות בתפקודה. כך לדוגמה, ביוני האחרון עמדה תוכנית הבגרות התחבורתית של הרשות, שמקדמת לימודי נהיגה בטוחה בתיכון, בסכנת סגירה ממשית עקב הקיצוצים.
