עם מותו המזעזע של הילד בן ה-3 בתאונה ליד מחלף דניאל, שנת 2024 עקפה היום (ראשון) את קודמתה במספר ההרוגים, וגם את שמונה השנים שקדמו לה, והיא עלולה להפוך לשנה הקטלנית ביותר בעשור וחצי האחרונים. ב-2023 לבדה נהרגו 361 איש, עשרה הרוגים יותר מאשר בשנה שלפניה. אולם כשעוד חודשיים מלאים נותרו, ייתכן מאוד שהתחזיות הקשות יתגשמו ו-2024 תחצה את הרף ותשבור שיא של 15 שנה, בשעה שבעולם המערבי, אחוז התאונות לנפש בירידה מתמדת.
לא כך היו פני הדברים בתחילת השנה, אף שבאופן כללי חלה עלייה בקצב התאונות מאז 7 באוקטובר. העלייה המשמעותית באמת, איפוא, החלה בחודש מרץ, אז זינק בחדות מספר התאונות בכל חודש לעומת המקבילים לו בשנים הקודמות. למשל, בחודש מרץ 2024 לבדו, נהרגו ב-2023 וב-2022 בהתאמה 31 ו-30 בני אדם. במרץ 2024, לעומת זאת, נהרגו 45 בני אדם. היחס דומה גם בחודשים שבאו אחריו, אולם דועך מעט בהמשך.
הרוגים בתאונות דרכים בישראל לפי שנים (מקור: הלמ"ס והרלב"ד)
ביולי התפטר ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), יו"ר ועדת המשנה לענייני בטיחות בדרכים, במחאה על חוסר ההשפעה של הוועדה. בדיון מחו הגורמים השונים על גם על קיצוץ תקציבה של הרשות הלאומית בדרכים, שנפגעה פעמיים השנה, לאחרונה במסגרת הקיצוץ הרוחבי שהוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אז תקציבה הצטמצם מ-77 מיליון שקלים בשנה ל-70 מיליון בלבד. ב-2022 עמד תקציב הרלב"ד על 141 מיליון וב-2008, על 382. למרות שחלק מהכסף החסר עבר למשרדים אחרים, חלקים גדולים ממנו פשוט קוצצו לבלי שוב.
המגזר בו התבטאה העלייה הגדולה ביותר במספר ההרוגים הוא החברה הערבית, שבה זינק מספר ההרוגים מתחילת השנה עד 14 באוקטובר מ-64 ל-109 עלייה של 70%. המגזר השני בו חלה עלייה במספר ההרוגים הוא נהגי האופנועים והקטנועים. במגזר זה, שחלקו בתאונות הקטלניות גבוה בהרבה מלכתחילה ביחס לחלקו באוכלוסייה, חלה עלייה מדאיגה של כ-24% במספר ההרוגים השנה: 78 הרוגים עד 14 באוקטובר, לעומת 63 בתקופה המקבילה אשתקד. המגזר השלישי הוא הולכי הרגל, בפרט מבוגרים וילדים, שנמצאים בסיכון גבוה להיפגעות. בקרב מגזר זה נרשמה עלייה של 21% במספר ההרוגים: 85 בני אדם נכון ל-14 באוקטובר השנה, לעומת, 70 הרוגים בתקופה המקבילה אשתקד.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90)
העלייה המטאורית בישראל מנוגדת לחלוטין למגמה בעולם המערבי, בו מצוי שיעור התאונות לנפש בירידה איטית אך עקבית בעשור האחרון. במאי השנה פרסם מבקר המדינה דוח שמתח ביקורת על מגמה מנוגדת זו. על פי התבטאויות של בכירים במשטרה וברלב"ד, אחד הגורמים המובילים לנתונים המדאיגים הוא העדר האכיפה.
בדיון בו התפטר יו"ר הוועדה לשעבר טופורובסקי, דיבר גם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל, ניצב יהודה בן עטר, והלין על מחסור חמור בשוטרי תנועה. "כיום חסרים לי כ-80 שוטרי תנועה בשטח. אין לי יכולת לאכוף". בדיון עלה כי עקב המצב הבטחוני, לא רק ששוטרי תנועה רבים הוצבו במשימות ביטחוניות, אלא גם הפרקטיקה עצמה של שוטר יחיד בניידת בוטלה כמעט כליל, והוחלפה במינימום שניים, על מנת שיוכלו לשמור זה על זה. התוצאה היא צמצום משמעותי בכמות הניידות שמשטרת התנועה יכולה להפעיל.
שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום ארכיון: יונתן זינדל/פלאש90)
ראייה אפשרית לעוצמת העדר האכיפה הועברה ל'דבר' על ידי גורם מהימן ברלב"ד. על פי המידע שהועבר, בימים אלו נבחן ברשויות נתון על פיו מתוך 81 האופנוענים שנהרגו השנה בתאונות הדרכים, לכמחצית לא היו רישיונות מתאימים לאופנוע בו רכבו. בחלק מהמקרים הנהגים לא החזיקו ברישיונות כלל. אם וכאשר יאושר נתון זה באופן רשמי, הוא יהווה הוכחה חותכת לכך שהעדר האכיפה וההרתעה של משטרת ישראל מורגש על הכביש, ומביא לאובדן חיי אדם.
