הצעת החוק לשינוי תנאי הפסילה של מועמדים לכנסת עקב תמיכה בטרור, שעברה בקריאה טרומית בשבוע שעבר, תקל על מפלגות השלטון לפסול מועמדים ערבים ותחליש את הביקורת השיפוטית על התהליך – כך אומר ל'דבר' ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר בתכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה. פוקס שותף לנייר עמדה שפרסם המכון, יחד עם פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר נדב דגן, בו הם מזהירים שההצעה מהווה "הידרדרות דמוקרטית חמורה".
הצעת החוק של ח"כ אופיר כץ (הליכוד) לתיקון חוק יסוד הכנסת, נוגעת בסעיף שמפרט מהן העילות שמכוחן ועדת הבחירות המרכזית רשאית לפסול מועמד או מפלגה מהתמודדות בבחירות לכנסת. כיום קובע החוק שהעילות לכך הן שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; או תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה של ארגון טרור או מדינת אויב. בהצעתו, מבקש ח"כ כץ להוסיף את התמיכה במפגע בודד וכן את הפגיעה באזרחים ישראלים כעילות למניעת היבחרות.
ד"ר עמיר פוקס. "הגדרת התבטאות חד פעמית כעילת פסילה היא הבעייתית ביותר" (צילום: עודד אנטמן)
"זה סעיף חד צדדי שמכוון למועמדים ערבים בלבד", מסביר ד"ר פוקס, "כל הטרור היהודי נגד הפלסטינים לא נכנס תחת הסעיף הזה, מכיוון שרובו מופנה לפלסטינים שאינם אזרחי ישראל, ולא ניתן להגדיר אותו כמאבק נגד מדינת ישראל".
מועמד יוכל להיפסל בגלל אמירה חד פעמית
ח"כ כץ אף מבקש להקל על הוכחת התמיכה במעשה טרור ובמאבק מזוין במדינה. בשונה מפסיקת בתי המשפט העליון, המצריכה הוכחת תמיכה או אהדה מתמשכים בגורם אויב, לשיטתו של חה"כ כץ די בהתבטאויות חד-פעמיות כדי להוכיח תמיכה בטרור.
"זה התיקון הבעייתי ביותר", אומר ד"ר פוקס, "הוא מעקר את הפסיקה שאומרת שצריך ראיות לאורך זמן". לדבריו, המהלך עשוי להוביל לכך שוועדת הבחירות המרכזית תפסול יותר רשימות ומועמדים. לדבריו, אמנם בית המשפט עשוי להפוך את החלטת הוועדה, אך "הם (הקואליציה – י.ש.) יזכו כך או כך: או שיותר מועמדים ייפסלו או שהם יוכלו להתלונן על מדיניות בית המשפט העליון".
החלשת הביקורת השיפוטית
חלק נוסף בהצעתו של ח"כ כץ קובע שלא יתחייב אישור של בית המשפט העליון לצורך פסילת מועמד. במקום זאת, מאפשר הסעיף לערער על החלטת וועדת הבחירות בפני בית המשפט העליון לאחר קבלתה. "עניין הערעור הוא לא דרמטי אבל משמעותי", אומר ד"ר פוקס. "היום ניתן לערער רק על פסילת מפלגות. בפסילת מועמדים, נדרש אישור של בית המשפט, וכך זה מכניס את בית המשפט לקבלת ההחלטה עצמה. כלומר, זה מהלך שמחליש קצת את הביקורת של בית המשפט".
בנייר העמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים החוקרים שוועדת הבחירות היא גוף פוליטי, המקבל את החלטותיו בהצבעה. מכיוון שהוועדה מורכבת מנציגי הסיעות בכנסת, יהיה בה תמיד רוב לקואליציה שמורכבת ממפלגות השלטון.
"לתת כוח לוועדה ולקואליציה ששולטת בה, זה חלק מאג'נדה של שלטון פופוליסטי", אומר פוקס, "לכאורה זה ויכוח על דמוקרטיה מהותית. אך הדבר החשוב ביותר לשלטון פופוליסטי הוא ההישארות בשלטון. ראשית משתלטים על התקשורת והשיח, אחר-כך מחלישים את הגורמים המפקחים, ובסוף משנים את דיני הבחירות עצמם".
"ערעור של ליבת הדמוקרטיה"
בנייר העמדה מזהירים החוקרים ש"התערבות נקודתית וזוחלת בבחירות עצמן מאפיינת הידרדרות דמוקרטית חמורה. בדרך כלל, היא מגיעה אחרי פגיעה קשה בשלטון החוק ובהפרדת הרשויות, שבעקבותיה לפחות חלק מרשויות המדינה, כגון המשטרה, התביעה, בתי המשפט, מנגנוני ביקורת, משרד הפנים או גופי הבחירות, כבר אינם ממלאים את תפקידם החוקתי באופן עצמאי ומקצועי".
לדבריהם, "התערבות ישירה בבחירות נעשית במגוון דרכים. היא נוטה להצטרף להגבלה של פעילות אזרחית, ציבורית, תקשורתית ופוליטית במדינה, ובכך היא עלולה לחתור תחת אופיין ההוגן והחופשי של הבחירות ולערער את ליבת הדמוקרטיה במדינה".
