הצעת תקציב המדינה לשנת 2025, המבקשת לממן את ההוצאות הכבדות של המלחמה, פוגעת בנשים, בדגש על נשים מוחלשות ובעלות הכנסה נמוכה. בדו"ח שמפרסם היום (שני) מרכז אדווה, מצביעות החוקרות יעל חסון ומירי אנדבלד על ההשלכות של הקפאת מדרגות המס, מענק העבודה וקצבאות הילדים וכן על הקיצוץ המתוכנן בשכר העובדים במגזר הציבורי, על נשים רבות בישראל.
למשל, על פי המוצע בטיוטת חוק ההסדרים, יוקפא השכר לפיו מחושב מענק העבודה, וכן את סכומי המענק הנגזרים ממנו. מענק עבודה ("מס הכנסה שלילי"), משולם בעובדים ובעובדות בעלי הכנסות נמוכות בני 21 ומעלה שהם הורים לילדים, בני ובנות 55 ומעלה ואנשים עם מוגבלות. אימהות ואבות חד הוריים זכאים למענק גבוה יותר ועד תקרת שכר גבוהה יותר. לפי נתוני מבקר המדינה, כ-62% ממקבלי המענק הן נשים. כמו כן, הצעת התקציב המקורית לשנת 2025 דיברה על הקפאה של כלל הקצבאות, אך הצעה זו ירדה מהפרק לקראת אישור הממשלה את התקציב.
עם זאת, הוחלט להחריג מביטול ההקפאה את קצבאות הילדים, הניתנות לאמהות, ולהותיר את ערכן הנומינלי ללא שינוי בשנת 2025. כתחליף להקפאת כלל הקצבאות, מוצע בהצעת התקציב הנוכחית כי תועלה מדרגת תשלומי הביטוח הלאומי לרמת המס המופחתת בלבד. כך, עובדים ועובדות במדרגת שכר של 7,522 שקל בחודש, ששיעור הביטוח הלאומי שהם משלמים עומד כיום על 0.4%, יעלה עתה ל-1.2%. אלא שהעלאה זו צפויה להקטין את שכר הנטו של עובדים ועובדות בשכר נמוך בעשרות שקלים לחודש.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בהצבעה על תקציב המדינה (צילום יונתן זינדל/פלאש90)
למשל, עובדות ועובדים המשתכרים כ-7,000 שקלים בחודש ישלמו עתה 84 שקל לדמי הביטוח הלאומי במקום 28 שקל. כמו כן, יופחתו להם שני ימי הבראה שעלותם למעלה מ-800 שקל בשנה. במדינת ישראל, כ-65% ממקבלי השכר הנמוך (שני שלישים מהשכר החציוני או פחות) הם נשים. בשנת 2021 יותר משליש מהנשים המועסקות בישראל (כ-36%) היו בעלות הכנסה נמוכה משכר המינימום לחודש.
לצד כל אלו, גם שיעור המע"מ צפוי לעלות מ-17% ל -18% החל מתחילת 2025. בהיותו של המע"מ מס רגרסיבי, תשלומיו מהווים חלק גדול יותר מסך ההכנסה של משתכרי שכר נמוך, המפנים חלק גדול יותר של הכנסותיהם לצריכה. "באין הסדר מדיני ונכונות להפסיק את המלחמה, ולהתמקד בתהליכי ההחלמה ובשיקום המערכות הקורסות, המחירים הכבדים ממילא רק ימשיכו לעלות והפערים ילכו ויעמיקו", הדגישו החוקרות.
עוד הדגישו החוקרות כי הקיצוץ הרוחבי בהיקף של כ־6-5 מיליארד שקל המתוכנן במגזר הציבורי, ויחול בעיקר על משרדים חברתיים בראשם מערכות החינוך והבריאות, יפגע גם הוא בעיקר בנשים. באופן כללי רוב בקרב עובדי המגזר הציבורי הן נשים (62.5%), ובמיוחד במקצועות "צאוורון ורוד" במשרדים החברתיים. 75% מהעובדים במשרדי הבריאות והחינוך הן נשים, וכן ו-78 מעובדי משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
שלי טל מירון. "בזמן שנותר אפשר עדיין לעשות שינויים" (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)
ארגוני נשים רבים, בניהם נעמ"ת, בונות אלטרנטיבה, לא עומדות מנגד ועוד, דרשו מהוועדה למעמד האישה והשוויון החברתי לקיים דיון בנושא. "אנו מודעות לכך כי בעקבות ההשלכות של הלחימה הממושכת והמציאות המורכבת בה אנו חיים וחיות, כולנו נדרשות לשאת בנטל ולבצע התאמות כלכליות הכרחיות. עם זאת, אין מקום לנקיטת צעדים שעלולים להחמיר את אי-השוויון הכלכלי ולפגוע במעמדן של נשים בכלל ובשוק התעסוקה בפרט", כתבו בנייר העמדה שהגישו. "אנו פונות אל הועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי בבקשה לדרוש ממשרד האוצר להסיר מהתוכנית את הסעיפים שהוצגו, ולהציג כאלטרנטיבה מדיניות כלכלית שתעודד מנועי צמיחה, תצמצם פערים, תגן על זכויות נשים ותשקף שוויון וצדק חברתי בכלכלה ובחברה".
הוועדה אכן התקיימה מוקדם יותר היום, אולם לא הגיעו אליה נציגים מהמשרד לשוויון חברתי, ומשרד האוצר הגיע ללא תשובות לטענות. "התשובות שלכם לא מספקות אותי. אתם צריכים לשבת ולהבין איך אתם מונעים את הפגיעה בנשים, אני לא מבינה למה שלא תעשו את זה", אמרה מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ שלי טל מירון. "בזמן שנותר אפשר עדיין לעשות שינויים בחוק ההסדרים ולשנות את סדרי העדיפויות. אנחנו דורשות ממשרד האוצר לייצר ניתוח מגדרי של חוק ההסדרים ולענות על כל סעיף באופן פרטני".
