מותג מכוניות הספורט הצרפתי ויוצא הדופן הושק בישראל. הצטרפו אלינו למסע שעבר, מההקמה בשנות ה-50, החזרה לעניינים במאה ה-21 והתוכניות המסקרנות לעתיד הקרוב
למרות היסטוריה עשירה ומפוארת, יצרנית מכוניות הספורט הצרפתית אלפין היא אחת הפחות מוכרות בתעשיית הרכב העולמית, ובוודאי בישראל בה לא שיווקה מעולם. בוודאי מול מתחרות מפורסמות כמו פורשה, פרארי, לוטוס או מקלארן.
אבל כל זה צפוי להשתנות בקרוב, משתי סיבות. ברמה העולמית, אלפין הפכה לחטיבת הביצועים החשמלית והרשמית של רנו, ותשווק בעתיד היצע גדל והולך של דגמים המתאימים (גם) לקהל הרחב. מבחינה מקומית, ובכן, היא סוף סוף מגיעה ארצה.
כמובן שנהגנו בה ראשונים במקום לידתה, דייפ שבצפון מערב צרפת, התרשמות בלעדית מה-A110 S אותה היא מייצרת כיום ותוכלו לקרוא באופן נפרד. כאן נספר לכם על ההיסטוריה המפוארת על מסלול המירוצים, וגם על העתיד החשמלי.
מרנו בסיסית לחיית מרוצים
כמו מרבית האגדות המוטוריות, גם אלפין נוסדה מתוך תשוקה עזה למרוצים. הקים אותה ז'אן רדלה שבגיל 24 בלבד, אחרי סיום לימודי מנהל עסקים ב-HEC שבפריז, הפך לבעלים הצעיר ביותר של סוכנות רנו בצרפת – בדייפ, עיר הולדתו. וכמו הדמויות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה של תעשיית הרכב, גם האג'נדה שלו הייתה שמרוץ הוא הדרך הטובה ביותר להוכיח חוסן מבני של מכונית, וניצחון הוא כלי המכירה הטוב ביותר.
ובכל זאת, המרוץ הראשון שלו עם רנו בראלי מונטה קרלו ב-1950, הסתיים בכישלון. כשהתחרה לאחר מכן בעיר הולדתו כבר ניצח, כשהוא מותיר מאחור את פיז'ו 203 החזקה יותר. קרב דויד בגוליית שיהפוך למוטיב חוזר בהיסטוריה של אלפין. התקשורת הצרפתית ועוד יותר מכך הנהלת רנו, זיהו פוטנציאל והחליטו להתחרות עם גרסה משודרגת וקלת משקל הודות למבנה אלומיניום. עוד מוטיב חוזר. הניצחונות הפכו לתכופים יותר ויותר, כולל באירועים סופר חשובים, ובכל פעם רדלה הותיר מאחור מתחרים עם מנועים גדולים וחזקים בהרבה.
חמש שנים לאחר מכן, ב-22 ליוני 1955, נוסדה אלפין. רדלה הסביר את הבחירה בשם בהנאה ששאב כאשר נהג ברנו שלו בכבישי האלפים. הנאה אותה רצה להעניק גם ללקוחותיו העתידיים.
המכונית הראשונה נקראה 106, שם שנולד מספרות לקוד תקינת הרישוי של רנו 4CV ששימשה לה בסיס, אבל עם גוף שונה לחלוטין העשוי פיברגלס קל משקל. לחיזוק הרגשות הלאומיים, הוצגה המכונית למנכ"ל רנו, פייר דרייפוס, עם שלוש מכוניות זו לצד זו בצבעי הטריקולור של דגל צרפת.
אותה A106 יוצרה במספר מוגבל של קצת יותר מ-200 יחידות. החליפה אותה ה-A108, על בסיס רנו דופין. אבל המפורסמת ביותר הייתה האחות השלישית במשפחה, ה-A110.
הפעם על הבסיס המשובח והמודרני יותר באותה תקופה של רנו 8, עם מרכב פיברגלס ועיצוב שגם היום מסובב ראשים, כולל עם גרסה עם 180 כ"ס. אבל חשוב מכל, כעת היה לאלפין מנוע ראוי לשלדה משובחת, וז'אן רדלה יכול היה לחדש את פעילות המרוצים, הפעם על קו הזינוק של ראלי מונטה קרלו היוקרתי ב-1971.
אלפין סיימה אותו לא רק עם ניצחון היסטורי, אלא גם ניכסה לעצמה את כל שלושת המקומות הראשונים, כשאת המקום הרביעי תופסת פורשה 914. שנתיים לאחר מכן נוסד סבב אליפות העולם בראלי באופן רשמי, ואלפין חזרה אליו עם גרסה משודרגת ל-A110, ששחזרה את ההישג עם שלישייה מנצחת. ואז הגיעו גם ניצחונות בפורטוגל, מרוקו, אקרופוליס, סן-רמו. שלושה מקומות ראשונים במגרש הביתי בראלי קורסיקה, במירוץ האחרון של העונה, העניק לה תואר היסטורי של אלופת עולם ראשונה בראלי.
למרות ההצלחה, 1973 הייתה שנה קשוחה ליצרניות מכוניות ספורט, בעיקר בגלל משבר הנפט והזינוק הדרמטי במחירי הדלקים שהוביל לירידה חדה בביקוש למכוניות ספורט זללניות. רנו, עם גב כלכלי חזק, החליטה לרכוש את הבעלות על אלפין מידי רדלה, שנשאר בתפקיד המנכ"ל חמש שנים נוספות.
בעלת הבית ניצלה את הידע ההנדסי של אלפין והעומד בראשה, ובמחצית השנייה של שנות ה-70 החלה בהכנות ל-24 השעות של לה מאן, מירוץ הסיבולת על מסלול שנחשב לקשוח והתובעני בעולם. המכונית הייתה ה-A442 שפותחה במיוחד לשם כך.
קל זה לא היה, ובשנתיים הראשונות היא נאלצה לפרוש, אבל להשתתפות השלישית שלה ב-1978 הגיעה אחרי שהושקעו בה יותר מ-10,000 ק"מ של ניסויים על מסלול פול ריקרד. ולדגל השחמט היא הגיע ראשונה, אחרי 369 הקפות ויותר מ-5,000 ק"מ, כשהיא מקדימה שוב את פורשה והופכת לאחת מהיצרניות הבודדות בעולם שמחזיקה בתארי אליפות עולם גם בראלי, וגם בלה מאן.
במקביל המשיכה אלפין לפתח מכוניות ספורט לכביש הציבורי. אך ה-A310 שהוצגה ב-1971 כתשובה צרפתית לפורשה 911, כמו גם ה-A610 (כונתה רנו GTA בבריטניה) אשר החליפה אותה באמצע שנות ה-80, התקשו לשחזר את ההצלחה, והייצור הופסק כליל בתחילת שנות ה-90.
עתיד חשמלי
אבל אז הגיע קרלוס גוהן, אכן, אותו מנכ"ל שערורייתי ששנים רבות אחר כך יככב שלא מרצונו על כל שערי עיתוני העולם עקב הסתבכות בפלילים ובריחה נועזת מהכלא. והוא זה שראה במותג אלפין נכס ראוי לרנסנס, עם השקת ה-A110 בתערוכת ז'נבה ב-2017. לוקה דה מאו, שהחליף אותו, היה כבר זה שהחליט להפוך את אלפין למותג משמעותי מאי פעם. אותו דה מאו, כדאי להזכיר, מחזיר ברקורד נאה של תחיית מתים מוטורית. הוא למשל זה שהקים לחיים את פיאט 500 המודרנית. הוא זה שהפך את קופרה לחטיבת ביצועים נפרדת.
ומה צופן אם כך העתיד תחת הנהגתו? בכל מקרה, חזרה למקורות של הספורט המוטורי עם – בין היתר – השתתפות ב"לה מאן". גם בהחלפת רנו בפורמולה 1 באלפין. וגם עם אולם תצוגה עתידי שיציע בקרוב מגוון דגמים רחב עם הנעה חשמלית מודרנית.
משקל הוא אחד האתגרים הגדולים עמם מתמודדת תעשיית הרכב במעבר להנעה חשמלית, ובאופן היסטורי אלפין מצטיינת בדיוק בתחום הזה, ביכולת לקצץ כל גרם אפשרי, ולייצר מכוניות שתמיד היו קלות משמעותית מהמתחרות שלהן.
זה הסוד הגדול שלה, זה שאפשר לה בעבר לנצח על מסלולי אספלט וראלי יריבות חזקות בהרבה, וזה מה שהופך גם את ה-A110 העכשווית לאחת המכוניות המהנות ביותר לנהיגה שכסף יכול לקנות. אם היא תצליח לשמר את ה-DNA שלה בדגמי העתיד הנקיים מזיהום, אלפין של העידן החשמלי עשויה להפוך לסיפור הצלחה גדול מאי פעם.
