תחת הכותרת 'סדר יום חדש', ייערך מחרתיים (שלישי) הכנס הראשון שמארגן פורום ארלוזורוב, מכון מחקר לעיצוב מדיניות כלכלית חברתית מבית ההסתדרות החדשה. הכנס יהיה במוזיאון 'אנו' (לשעבר בית התפוצות) בתל אביב, ויתמקד בעיצוב סדר היום הכלכלי חברתי ביום שאחרי המלחמה.
"מי שמכיר את המגזר הציבורי בעשור שניים האחרונים לא הופתע מתגובתה החלשה של המדינה אחרי 7 באוקטובר" אומר עמית בן צור, מנכ"ל הפורום. "אתה לא יכול לצמצם ולקצץ ולשחוק תקציבים ועובדים, ולצפות שבאירוע קיצון בסדר גודל נוראי, כולם יצליחו לספק הכול כמו שצריך. גם אם המערכת הייתה במצב מצוין זה היה קשה – על אחת כמה וכמה במערכת שעברה שחיקה שני עשורים. זה לא היה מפתיע.
"השאלה היא מה עושים עם חוסר ההפתעה הזה. בתוך הסיטואציה הלאומית שאנחנו נמצאים בה, של אי ודאות וחוסר יציבות, חשוב להגיד שיש דברים שאנחנו יודעים שנדרשים עכשיו, כמו שהיו נדרשים לפני השביעי באוקטובר, לשיקום ולתיקון החברה הישראלית".
יש הרבה גופים, ארגונים וכנסים שעוסקים בשאלת השיקום. מה מייחד את הגישה שלכם?
"יש שתי נקודות מרכזיות. אחת, הבנה עמוקה לגבי התפקיד החשוב של העבודה המאורגנת בתהליך השיקום של השירותים האזרחיים. השנייה, הראייה המאקרו כלכלית – מבחינתנו הגירעון זה לא ההיבט החשוב ביותר בתקציב.
"הרבה גופים מתכננים רפורמות במגזר הציבורי ליום שאחרי, חלקם בצורה מקצועית ורצינית. אבל כמעט אף אחד מהם לא עוסק בדבר המרכזי. מי שאחראים לספק שירותים ולשקם אלו עובדי הציבור, וכדי שהעובדים שנמצאים במקומות החשובים ביותר – משרדי הממשלה, מערכת החינוך והרווחה, קופות החולים וכו' – יוכלו לתת את התמיכה שתושבי ישראל זקוקים לה, הם צריכים לקבל תמיכה בעצמם".
יש גופים שטוענים שעבודה מאורגנת פוגעת בשירות לציבור.
"זו טענה נחמדה, שצצה אי שם בשנות השמונים. תמיד יש לה דוגמאות אנקדוטליות, אבל אנחנו רואים מהמחקרים בעולם ומההיכרות עם ישראל שזה פשוט לא נכון. לעובדים יש את האינטרס הכי חזק שמקומות העבודה שלהם יהיו הכי מתקדמים שיש.
"הרבה פעמים ההתנגשויות קורות כשרוצים לעשות רפורמה ושוכחים לדבר עם העובדים. אבל העובדים מכירים הכי טוב את המקומות שהם מפעילים. נדרש דיאלוג, לא כדי שהעובדים לא יתנגדו, אלא כדי ללמוד מהם. 'רפורמות' מלמעלה למטה זה פשוט לא עובד".
מה לגבי הצורך בגמישות תעסוקתית?
"בהחלט נדרשת גמישות בהתמודדות עם המציאות שמשתנה כל זמן, אנחנו חווים את זה בעוצמה גדולה בארבע השנים האחרונות. אבל בשלושים שנים האחרונות נעשו אין סוף רפורמות עם הכותרת 'גמישות', שבפועל הובילו לפגיעה בשירות ולקיצוצים.
"מסקרים שערכנו גם במגזר הציבורי וגם בפרטי עולה שביטחון תעסוקתי זה דבר חשוב. אף אחד לא רוצה לאבד את הפרנסה והזהות שלו מהיום למחר. במגזר הציבורי בכל העולם ובישראל – גורם המוטיבציה המרכזי של העובדים הוא לא הפחד מפיטורים או השכר, אלא הרצון לתרום לחברה".
מה הקול הייחודי שלכם בנושאי תקציב?
"אנחנו שומעים הרבה שנים למדיניות המאקרו יש מטרה אחת מרכזית – צמצום הגירעון. זה מדד התוצאה המרכזי שלפיו נבחנת כל הפעילות הכלכלית. אנחנו מביאים קול אחר לחלוטין. המדיניות האחראית היא זו שרואה לטווח ארוך, שמטרתה להביא לצמיחה מכלילה במדינת ישראל, כזו שכולם ייהנו מהפירות שלה. במדיניות כזו הגירעון הוא לא מטרה, הוא כלי. אם הגירעון מכוון לצמיחה ולחוסן – השימוש בו הוא דבר נכון.
"בדיונים שמתקיימים בשנה האחרונה אנחנו שומעים רק על שני מיליארד ש"ח לפה או לשם, הכספים הקואליציוניים או המשרדים המיותרים. זה לא ישנה את התמונה: ישראל נמצאת בתת תקצוב של 170 מיליארד שקל בשנה בהשוואה ל-OECD. מהממוצע – לא מהטובים ביותר. זה פער מטורף, ובישראל השיח הזה לא קיים".
אין אף אחד באקדמיה ובפוליטיקה שמדבר במושגים האלה?
"הם מאוד שמרנים. היום יש קצת קולות חדשים של כלכלנים, צעירים ישראלים שלמדו בעולם ומגיעים עם תפיסות שבמקומות האחרות הן ברורות מאליהן. אבל החוגים לכלכלה בישראל עדיין נשלטים על ידי תפיסות שמרניות ומיושנות. רואים את זה בכל מכתבי הכלכלנים למיניהם, שתמיד קוראים לצמצום תקציבי".
איך יראה הכנס?
"קראנו לכנס סדר יום חדש, כי אנחנו חושבים שנדרש סדר יום חדש בתחומים הכלכליים-חברתיים. החלטנו להתמקד בשלושה נושאים:
"הנושא הראשון הוא 'הניו דיל הישראלי' בתקציב המדינה – איך נשקם את השירותים אזרחיים. נעסוק בזה דרך דיון עם נבחרי ציבור משני צדי המפה הפוליטית, ומחקרים שלנו.
"הנושא השני – יוקר המחייה. גם פה אנחנו מביאים קול אחר – זה לא רק סיפור של מחירים, אלא גם של שכר. לא רק איך מייצרים רפורמות של עוד תחרות, אלא גם מה החלק של השכר בכוח הקנייה של העובדים בישראל, מה זה פיריון מכליל. נציג גם כלי מדיניות, למשל פיקוח על המחירים, כלי שנעשה בו שימוש בעולם בשנים האחרונות."
"הנושא השלישי – תפקיד העבודה המאורגנת. נדבר עם שלוש מובילות של איגודי עובדים – בחינוך, בבריאות וברווחה. נשאל איך התמודדה העבודה המאורגנת עם 7 באוקטובר, ומה צריך להיות התפקיד שלה בשיקום. נסיים את הכנס עם שיחה על שוויון בנטל הכלכלי. כלומר, איך ישראל יכולה לנהל מדיניות כלכלית שכולם חלק ממנה, וכולם נהנים ממנה".
